לסוגיית זכויות התכנון והבניה השפעה רבהעל נושא הורשת המשק החקלאי. ידועה ומוכרת לנו מדיניות "אחדות הנחלה", אשר מטרתה לשמר את היחידה החקלאית כשלמות אחת. הטעמים לכך רבים ובין יתר הטעמים, הרצון למצות את הפוטנציאל המשקי כולו ולמנוע את חלוקתה בין מספר גורמים, באופן העלול לפגוע באופן משמעותי בתועלת הכלכלית העשויה לצמוח ממנה. ואולם, על אף שהדבר מורכב ולא שכיח במיוחד, פעמים שאפשרות פיצול הנחלה תביא לפתרון סכסוך ופעמים שבעל הנחלה בוחר בו מיוזמתו, משיקולים שונים. הסיפור המובא בפסק הדין ממחיש עד כמה אין מדובר בהליך פשוט ואף יותר מכך, כאשר מדובר במחלוקת בין יורשים על הזכויות במשק החקלאי. מה יקרה במצב בו בית המשפט קבע כי יש לפצל את הנחלה אך, לכאורה, הדבר אינו אפשרי? להלן תמצית פסק הדין, אשר ממחיש את ההכרח להגיע להסכמים ופסקי דין בני-יישום.

תמ"ש (ב"ש) 15154-10-12 ח.ג נ' מ.ג, טרם פורסם

כתב "הודאה וסילוק" שנחתם על ידי עובד בעת סיום עבודתו היה אחד הנושאים שנדון בבית הדין האזורי לעבודה ובו ניתן ב-2.6.16 פסק דין המחדד את משמעותו של הסכם ו/או כתב ויתור ו/או כתב הודאה וסילוק שנחתם בעת התחשבנות בין עובד למעסיק עם סיום יחסי העבודה בין הצדדים.

בפסק הדין(1) נידונה תביעתו של עובד אריתראי לתשלום זכויות. העובד שפוטר על אתר, פנה לעמותת "קו לעובד" כדי שזו תסדיר עבורו תשלום זכויותיו, לשיטתו.

בין הצדדים התנהל משא ומתן כאשר את התובע ייצגה מתנדבת מ"קו לעובד" ואת הנתבעת ייצג מנהלה. בסיום המו"מ הוסכם כי הנתבעת תשלם לתובע סכום של 11,314 ₪ . עניין ההפרשות לפנסיה נותר לא מוסכם.

בעת שהתובע הגיע לסניף הנתבעת לקבל את הסכום המוסכם חתם על מסמך כתוב בכתב יד בעברית ובו "... הסתיימו יחסי עובד מעביד ביני לבין ניצת ואין לו יותר תביעות עתידיות" המסמך התיימר להיות "כתב ויתור".

הכלל הוא כי לא ניתן לפטר עובדת אשר הודיעה למעסיקה על הריונה, אלא בהיתר מיוחד מהממונה על עבודת נשים. על המעביד (או המעבידה) להגיש בקשה לממונה על עבודה נשים לפיטורין לאישור הפיטורים עוד טרם הפיטורים.

לאחרונה נדון מקרה בו עובדת פוטרה במהלך הריונה כאשר הבקשה להיתר הוגשה רק כחודשיים לאחר הפיטורין בפועל. יחד עם זאת, הממונה אישרה את הפיטורין ונתנה (באופן חריג) היתר רטרואקטיבי.

ע"ע 4869-07-14 הדס שמואל נחמן נ' מתיישבי מגידו אגש"ח להתיישבות קהילתית בע"מ

בית המשפט קבע כי על חברה ששכרה קרקע בצומת הר טוב לשלם למושב העובדים "אשתאול", הוא בעל המקרקעין, סך כולל של 601,763 ₪. הסכום שנפסק מהווה שיפוי בגובה דמי השימוש הראויים שהמושב נאלץ לשאת בהם מול המנהל עקב שימוש חורג במקרקעין שנעשה על ידי החברה, וכן אי תשלום דמי שכירות ופיצוי מוסכם בגין אי פינוי המקרקעין המושכרים.

תא (שלום)(בית שמש) 1249-09 אשתאול-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שית נ' שיש ירושלים אהרן גרבלסקי ובנו בע"מ, פס״ד מיום 06/06/2016

יעקב פעל לקבלת אישור לבניית חוות לולים בתחום שטחו של מושב גורן, ואשר גובל בקיבוץ אילון, בתחומו נמצאת גם כן חוות לולים. לאחר שקיבל יעקב את ההיתר להקמת החווה, התגלה שסמיכותה לחוות הקיבוץ מנוגדת להוראות משרד החקלאות, וכי הנתונים אשר הוצגו לוועדת הכנון אינם נכונים. מכאן תביעת הקיבוץ שיעקב יחדל משימושו בחוות הלולים.

8211-10-11 (שלום)(עכו) קיבוץ אילון אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' יעקב ואח', פס״ד מיום 20/03/16

בית המשפט דחה תביעה שהגישו המועצה האזורית זבולון, הועדה המקומית לתכנון ובניה זבולון וכפר ביאליק נגד החלטת הוועדה לדיור לאומי מחוז חיפה לאשר תכנית להרחבת "גבעת הרקפות" בבניית מאות יחידות דיור על שטח שחלקו היה עד כה בשימוש חקלאי.

נקבע כי הוועדה שקלה ואיזנה את הפגיעה הצפויה בחקלאים בקביעתה כי יוכלו להמשיך בפעילות החקלאית עד לפיתוח השטח.

עתמ (חיפה) 27118-01-16 מועצה אזורית זבולון נ' הוועדה לדיור לאומי, מחוז חיפה, פס״ד מיום  15/06/2016

מצ"ב פסק דין של העליון שעוסק ב"מהו שימוש חקלאי"

פסק הדין הינו ערעור על פסק דין של ועדת הערר המחוזית בעניין הקמתה של תחנת הסגר (קרנטינה) (מתקן לקליטת בעלי חיים שמגיעים מחו"ל על מנת לוודא שטינם נושאים מחלות וכו לפני העברתם לייעודם). בית המשפט העליון מחזיר את התיק לבית המשפט קמא תוך ביקורת נוקבת על הסאגה של הליכי התכנון כאשר היזם קיבל את אישור כל הגורמים להקמת תחנת ההסגר והשקיע ממון רב הקמתה ורק בעקבות ערר של תושבי המקום ועד הערר המחוזית ביטלה את היתר הבנייה בשל טענה שהתוכניות החלות על המקום אינן מאפשרות הקמה של תחנת הסגר שהוא לטעמם בעל מאפיינים שונים מרפת רגילה. העורר והועדה המקומית טענו כי אין הבדל בין רפת רגילה לתחנת הסגר ועמדת המדינה בערר הוסיפה "עז" כדברי בית המשפט בטענה כי נדרשת תכנית מפורטת!

ראוי לקרוא את דברי כבוד השופטים רובנישטין, סולברג ושוהם

הסאגה עוד לא נגמרה, ופסק הדין קצר אך חשוב

עע"מ 2840/15 כפר דניאל - מושב שיתופי נ׳ ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז ואח׳, פס״ד מיום 22/06/16

בעקבות סכסוך בין מושב הבונים לחברת יפתח בנאי ובניו, נפסקו עבודות החברה בהרחבה במושב. על מנת לפתור את הסכסוך פנו הצדדים לבורר, וזה הכריע כי על המושב לשלם לחברה כ-9 מיליון ₪, בקיזוז העבודות שלא בוצעו. המושב מערער על פסק הבוררות.

רע"א 7405/1413 הבונים מושב שיתופי להתיישבות של חיילים משוחררים בע"מ נ' יפתח בנאי ובניו ניהול ואחזקות, פס״ד מיום 21/04/16

בפס"ד שניתן בבית הדין לעבודה בתביעת נזיקין חוייב עובד לפצות את מעסיקתו ב- 430,200 ₪ בעטיו של נזק שגרם העובד ביודעין

בפסק דין יוצא דופן שעסק בתביעת נזק של חברה כנגד עובד שלה שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע ב-26.5.16 נפסק האמור בכותרת.

פסק הדין כאמור יוצא דופן הן בשל תוצאותיו והן בשל העובדה שניתן בבית דין לעבודה ולא בבית משפט אזרחי רגיל. חוק בית הדין לעבודה קובע שתביעות נזיקין ככלל יידונו בבית משפט אזרחי (ולא בבית דין לעבודה).

הכלל ביחסי עובד מעסיק הוא כי "מעסיק אמור לדעת שטעויות קורות, ואין לצפות מעובד כי יספוג על חשבונו הפסדים שנגרמים למעסיק בשל כך. עובד צריך להבין שעל טעות אפשר לסלוח כל עוד היא אינה כזו שיכול היה לגלותה בשקידה סבירה".

סע"ש (ב"ש) 35426-06-13 תעשיית תוצרת חקלאית אביטן בני בע"מ נ' יצחק כחלון