המדובר בתביעה של חברת שיווק, התובעת את מושב משואות יצחק על עמלות שלא שולמו לה בסך 1,000,000 ₪ בגין עסקאות לשיווק מזון ארוז לבקר ולצאן המיוצאות ע"י המושב לירדן.

ת"א 38835-03-12 לחיאני שיווק ומסחר נ' משואות יצחק מושב שיתופי, פס״ד מיום 18/11/16

קיבוצים ומושבים רבים הקימו, כחלק מההרחבה הקהילתית שלהם, אגודה להתיישבות קהילתית אליהן צורפו כל בעלי הזכויות בישוב. האגודות הללו גובות מיסי אגודה מהחברים, ומעניקות לכלל תושבי הישוב שירותים שהם בעלי אופי מוניציפאלי. האגודה פועלת במקביל לקיומו של הוועד המקומי שהינו רשות מקומית הפועלת על פי דין.

בשנים האחרונות קרו מקרים בהם תושבי הרחבות הודיעו שהם מפסיקים את החברות שלהם באגודה הקהילתית, והפסיקו במקביל לשלם מיסי אגודה.

תא (נצ') 5719-09-14 גולן נסים משעלי ואח' נ' קיבוץ שריד אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח'

מספר החקלאים בארצנו הולך ומתמעט - זו עובדה ידועה. גם עם החקלאים הנותרים, הרשויות לא תמיד עושות את שניתן על מנת להקל ופעמים אף מכבידות את ידיהן על החקלאי אשר עובד לפרנסתו.

מקרה אשר אולי ממחיש זאת מעט ראינו בתחילת חודש נובמבר בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בחיפה ע"י כב' השופטת מירב קלמפנר-נבון, במסגרתו זכתה רשות מקרקעי ישראל ('רמ"י') בתביעת פינוי מטעים חקלאיים ממקרקעין אשר טענה כי הם אדמות מינהל. להלן פרטי המקרה.

ת"א 18735-12-13 רשות הפיתוח נ' גורי רוזן, פס״ד מיום 06/11/2016

המדובר בתביעה של ועד מקומי יובל לקבלת תשלום עבור מיסי ארנונה שלא שולמו ע"י משפחה המתגוררת במושב הטוענת כי הועד נעדר סמכות לגבות מס מוניציפאלי.

תא"מ (שלום)(צפת) 49165-07-15 ועד מקומי יובל נ' מרדכי ואח', פס״ד מיום 17/10/16

מעסיקים רבים נכשלים בשני עניינים בהם נעסוק במאמר זה:

• פירוט תלוש השכר

• פדיון חופשה

עובדת שעבדה כשנתיים בחנות פוטרה ובעקבות כך עתרה לבית הדין האזורי לעבודה(1) לקבלת פיצויי פיטורים, פיצויים בשל פיטורים שלא כדין, גמול שעות נוספות, אי מתן הודעה לעובד, דמי חגים, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה ופיצויי הלנה.

כאן נעסוק רק ברכיב אחד שהוא רכיב הפיצויים בגין מתן תלושי שכר שלא שיקפו את ששולם ושלא היה בהם פירוט רכיבים נדרשים לפי חוק הגנת השכר תשי"ח-1958 (להלן "החוק").

התובעת עתרה לפיצוי בסך 5,000 ₪ בגין כל תלוש שכר. לטענתה תלושי השכר שקיבלה לאורך כל תקופת עבודתה היו פיקטיביים ולא שיקפו את שכרה בפועל. התובעת טענה כי במהלך עבודתה נרשם בתלושי השכר שהיא השתכרה סך של 3,500 ₪ כאשר בפועל קיבלה שכר גבוה יותר.

מה קודם למה; תביעת פינוי וסילוק יד / או תביעה הצהרתית לזכויות "בן ממשיך" במשק ?

נקבע כי לא ניתן לתבוע פינוי וסילוק יד בטרם תוכרע התביעה המהותית בעניין טיב הזכויות של התובע במשק.

בית משפט קיבל את עמדת הנתבעים כי לא ניתן לנקוט בצעדים אופרטיביים לפינוי בטרם תינתן החלטה בעניין מהות הזכויות של התובע וטיבן, תביעה אשר במהותה הינה תביעה נגררת להליך העיקרי, ולא באה במקומו.

ביהמ"ש העליון נדרש לשאלת זכויותיה של הסוכנות היהודית בהיותה הגורם המיישב בקרקעות שנמסרו על ידה לאגודות, והאם קמה לה זכות לקבלת פיצויים על שטחי אגודות שהופקעו.

ע"א 8378/11  יגל מושב עובדים ואח' נ' הסוכנות היהודית ואח', פס״ד מיום 27/10/16

ביהמ"ש העליון קיבל את  עמדת היועמש של רמ" י והיועץ המשפטי  לממשלה וקבע כי  החלטת מועצת מקרקעי, 1374 שהתקבלה לפני כשנתיים, בנושא  ואישרה הקמת מיזם סולארי בחוות השקמים  היא בלתי-חוקית – משום הפגמים שנפלו בהליך קבלתה  והיא חורגת ממתחם הסבירות.

כן שרטט  המשנה לנשיאה א' רובינשטיין את אופי פעילותה של המועצה ומערכת יחסיה עם היועץ המשפטי לממשלה.
״מקום שבו "שומרי הסף", היועצים המשפטיים,
מתריעים ואין שומע לקולם, חובתו של בית המשפט להתערב. מקרקעי ישראל, רכוש
הציבור, משאב לאומי ממעלה עליונה, ואשר שימוש בהם הוא טרף קל ומפתה –
הזהירות לגביהם צריך שתהא כפולה ומכופלת״

בג״ץ 5134/14 6151/14 7501/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואח׳ נ׳ מועצת מקרקעי ישראל ואח׳, פס״ד מיום 14/11/2016

באדיבות דוברת רמ״י