מאמרים

שמי טל גזית ממושב כפר נטר. אני אדריכל פעיל העוסק בשימור מבנים ואתרים היסטוריים, לצד היותי בן מושב המתמודד עם הסדרת המשק של הוריי אל מול הרשויות השונות וההחלטות המתעדכנות. נקודת המבט הזו, של המקצועי והאישי, הביאה אותי להבנה המצערת, אותה אפרט במאמר זה, עד כמה נושא התכנון במושבים רחוק מלהיות מובן או נגיש לקהל היעד שלו – בעלי הנחלות ובני משפחתם.

כידוע, במדינת ישראל קיימים מאות יישובים כפריים ותיקים ובהם נחלות. מרבית הקרקעות של מושבים אלו הינן בבעלות המדינה ומנוהלות "ביד רמה" ע״י רשות מקרקעי ישראל - רמ״י.

בשנים האחרונות התקבלה שורה של החלטות המשנות את ״חוקי המשחק״ הקשיחים בנחלות, וביניהן ההחלטה המאפשרת בית שלישי בנחלה בכפוף לתנאים שונים.

ההחלטות ממשיכות להתעדכן מדי כמה חודשים ובעלי הנחלות במושבים הרבים מוצאים עצמם אובדי עצות מול התהליכים המורכבים והמונחים המבלבלים, מתקשים לקבל החלטות שייטיבו עימם ועם בני משפחותיהם ולא אחת נקלעים למצבי משבר וקנסות של מיליונים עד כדי פירוק משפחות ומכירת נכסים מחוסר ברירה.

באופן אישי, בשנים האחרונות, לצד טיפול בהסדרת המשק והגשת תכניות לגופים השונים המעורבים בנושא, מצאתי שאין בנמצא שום במה או פורום להנגשת המידע הרב וקיום דיון חופשי בשאלות ובהחלטות הנוגעות לנחלות באופן רחב, המשתף בעלי נחלות ממושבים רבים ככל הניתן, מפגיש אותם עם אנשי מקצועי בלתי תלויים ומאפשר שיח פתוח המבוסס על ידע וניסיון בתחום.

סוגיות משפטיות נבחרות – שכיחות במושבים

בניה ונטיעה במקרקעי הזולת מתייחס בכתבה זו לאירוע בו אדם מהיישוב נטע בחלקת האחר או בנה עליה ללא רשות ובדיעבד התברר כי הקרקע שייכת לאחר.

המקרה שהגיע לשולחננו לצורך גישור ויצירת הסכמות הוא אירוע בו נטע השכן פרדס ופלש בנטיעותיו לחלקת השכן. הנטיעה בשטח השכן נעשתה בתום לב, הטעות התגלתה לאחר מספר שנים כאשר העצים היו בשיא תנובתם. אין מחלוקת במישור העובדתי למצב שנוצר בשטח.

ביום ה- 15.12.2020 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את אפיון יחידות גאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה בשנת 2017.

" הניתוח נערך עבור 255 רשויות מקומיות, מתוכן 201 עיריות ומועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות, לפי המפה המוניציפלית המעודכנת לשנת 2017. אוכלוסיית המדד כוללת גם את רוב דיירי המוסדות, ואינה כוללת דיירי מוסדות סיעודיים, בתי סוהר וכדומה."

יצויין כי 13 ישובים מסווגים בדירוג 10, 200 ישובים בדרוג 9, ו 137 ישובים בדרוג 8.

להליך הגישור יתרונות מובהקים על פני הליך משפטי, כל שכן כשמדובר בהליכים במרחב הכפרי, שלהם  "חוקים, תקנות והחלטות משלהם". 

בתי המשפט (לענייני משפחה) לעיתים אינם מכירים את חוק האגודות השיתופיות וחוקי/תקנות והחלטות רשות מקרקעי ישראל המתעדכנים מעת לעת, ופוסקים ע"פ החוק הקיים המוכר ובכך עשוי שיגרם לצדדים שבמחלוקת נזק יחסי (דוגמאות ישנן למכביר)

מטבע הדברים בנחלות חקלאיות ובמשקי עזר שבהן האגודה החקלאית ורשות מקרקעי ישראל מאפשרים לרשום בעל זכויות אחד בנחלה מבין כלל הבנים במשפחה, נוצר קושי עצום ולבטים שאינם פתירים אצל ההורים המורישים, ומכאן והלאה "המדרון חלקלק", נוצרות מחלוקות שצריך ורצוי לפתרן מהר ככל שניתן באופן ראוי והוגן.

משפחות איכותיות וטובות מתנפצות לאור סכסוכים על רקע זה.

ביום 19.10.2020 הונחה על שולחנה של הכנסת ה – 23 הצעת חוק החקלאות.

מדובר בהצעת חוק פרטית אשר יוזמיה הנם חברי הכנסת – רם בן ברק, אופיר סופר, עוזי דיין, רם שפע ומרב מיכאלי.

הצעת החוק מציבה את החקלאות כערך לאומי בעל חשיבות רב דורית, אותו יש לשמר, בין היתר, מתוך הכרה בהיותה של החקלאות כלי לביטחון תזונתי וכמנוע לצמיחה כלכלית.

עצם העובדה כי יוזמי הצעת החוק הנוכחית הנם חברי כנסת ממפלגות שונות ומגוונות, מעידה כאלף עדים על כך, כי ההכרה בערך החקלאות כערך לאומי, חוצה דעות ומפלגות פוליטיות ומהווה למעשה קונצנזוס רחב בקרב הציבור הישראלי.

סוגיית זכאותו של עובד לתמורה בגין שעות שהייה במקום העבודה, בגדרן אין הוא נדרש לעבודתו הרגילה, נדונה בשורה ארוכה של פסקי דין ואף במסגרת טור זה עסקתי בכך. אך מה הדין כאשר לא ניתן להבחין בין השעות בהן עבד העובד לבין השעות בהן נח?. בסוגיה זו דן לאחרונה (31.8.20) בית הדין הארצי, ובשל חשיבות הדברים בחרתי להביא בפניכם את עיקרי הכרעתו.

באותו עניין עבד התובע אצל הנתבעת, חברה העוסקת במתן שירותי גרר בכל רחבי הארץ. עבודתו של התובע התבצעה במגרש אחסון בירושלים המופעל על ידי החברה. למגרש נגררו רכבים על ידי החברה הנתבעת וגורמים נוספים (המשטרה, חברות ביטוח, הוצאה לפועל וכיוצ"ב). תפקידו של התובע הוגדר כ"שומר", אך לגישת החברה הוא שימש כסדרן ולא כשומר.

במסגרת תביעתו דרש התובע כי החברה תשלם לו פיצויי פיטורין וזכויות סוציאליות שונות בסך של כ-600,000 ₪, כאשר במרכזה של התביעה עמדה דרישה לתשלום גמול בגין עבודה בשעות נוספות. התובע טען כי הועסק במשך כל השבוע בין השעות 18:00 עד לשעה 9:00 בבוקר. מנגד טענה החברה כי התובע אמנם שהה במגרש עד הבוקר אך עבודתו הסתיימה בכל יום בשעה 1:00.

*ע"ע (ארצי ) 38154-03-20 גרר שי כהן בע"מ - סעדי דוויק (פורסם בנבו, 31.08.2020)

לקרקע החקלאית תפקידים מגוונים וחיוניים למשק ולחברה הישראלית ולעתיד מדינת ישראל. הקרקע החקלאית היא משאב מוגבל ובמחסור, ולפיכך המדיניות בהקצאת קרקע לחקלאות היא לשימושים חקלאים מוגדרים.

הנחלה החקלאית מורכבת בד"כ מכמה חלקות שכולן מסווגות ומיועדות לעיבוד חקלאי להלן:

חלקה א' – גרעין הנחלה, מיועדת בתכנית למגורים, למבני משק ולעיבוד חקלאי של בעל הזכויות בנחלה.

חלקה ב' – משויכת לנחלה, לשימוש חקלאי ע"י בעל הזכויות בנחלה והיא בתוספת לחלקה א'. חלקה ג' – חלק מתוך הנחלה המיועד לשימוש חקלאי בלבד, בד"כ במשותף ע"י האגודה החקלאית.

נושא זה רלוונטי למושבים וחברי מושבים מהם נגבו לאורך השנים דמי טיפול, שלא כדין, למרות הפטור הקבוע בחוק.

החובה לתשלום דמי טיפול ארגוני קבועה בסעיף 1(א) לתקנות הסכמים קיבוציים (תשלום דמי טיפול ארגוני-מקצועי לארגון מעבידים), תשל"ז-1977, הקובע: "מעביד שחל עליו צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי המסדיר את שכר העבודה למעט תוספת יוקר או שכר מינימום, ישלם לארגון המעבידים שהוא צד להסכם הקיבוצי דמי טיפול ארגוני-מקצועי". מכח סעיף זה שולחים ארגוני מעבידים שונים, ביניהם התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה בישראל, לאלפי מעבידים, בכל שנה, דרישות תשלום דמי טיפול ארגוני. מעבידים אלו אינם חברים בהתאחדות אך חייבים לשלם לה דמי טיפול ארגוני מכח ההוראה הנ"ל. התקנות קובעות כי דמי הטיפול יהיו בשיעור של מחצית האחוז מסך כל שכר העבודה שמשלם המעביד לעובדיו. עוד אציין כי בפסיקה נקבע כי חובת תשלום דמי הטיפול הארגוני הינה חובה על פי חוק.

דעו כי מושב עובדים או חבר בו פטורים מתשלום דמי הטיפול הארגוני. סעיף 3 לתקנות קובע רשימת מעבידים עליהם לא חלות התקנות וממילא לא חלה החובה לתשלום דמי טיפול ארגוני. בין רשימת הפטורים מנויים גם "תנועה מושבית, מושב עובדים או חבר בו", כלומר, ככל שנגבו ממושב שיתופי, מושב עובדים או חבר בו דמי טיפול ארגוני הדבר נעשה בניגוד לדין.

על פי הגדרת "חכירה לדורות" בסעיף 1 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 ועל פי הנוסח הקיים של סעיף 21 לתוספת השלישית לחוק, על מרבית מקרקעי ישראל החכורים לדורות לרבות קרקעות שיש למחזיקיהם הזכות להתקשר עם רשות מקרקעי ישראל בחוזי חכירה לדורות לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל - לא חל היטל השבחה, במקום זאת מעבירה הרשות חלף היטל השבחה בשיעור 12% מתשלומי דמי החכירה המהוונים, אשר באזורי עדיפות לאומית הינם מופחתים או אפסיים.

הוראת החוק דלעיל מפלות לרעה ופוגעות קשות במקורות הפיתוח, והתשתיות בעיקר באזורי עדיפות, שהינם מרבית קרקעות הישובים החקלאיים, בהם הקרקע משווקת בדמי חכירה מהוונים מופחתים (ואף אפסיים) ולכן תשלומי חלף היטל ההשבחה קטן (או מתאפס) בהתאמה

עקב כך, ישובים חקלאים בכלל וישובים חקלאיים באזורי עדיפות לאומית בפרט, סובלים ממחסור חמור במקורות מימון, דבר שאינו מאפשר שדרוג ופיתוח תשתיות והקמת מוסדות ציבור באותם הישובים, כך שתתאפשר קליטת מתיישבים חדשים בישובים אלו.

מציאות זו, בה ישובים חקלאיים באזורי עדיפות לאומית אינם עומדים בנטל הוצאות פיתוח, אינה מאפשרת לאותם ישובים לקלוט מתיישבים חדשים וכך לא מתאפשר לממש פוטנציאל שיווק עשרות אלפי מגרשי מגורים באזור הפריפריה מחד גיסא וחיזוק ההתיישבות באזורים אלו מאידך גיסא.

יצוין כי, החלטת מועצה 888 אשר אפשרה גביית כספים מהמומלצים, הביאה במישרין, לתנופת התיישבות בישובי קו העימות בצפון, בהם הוקצו מעל 3,000 מגרשים בתקופת זמן קצרה.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237