מידע בנושא קליטה

עניינה של העתירה הינה בקשה מטעם ארז ויפית סרי (להלן: "המבקשים") למתן סעדים בנוגע להצטרפות המבקשים להליך הקצאת מגרשים לצרכי מגורים בקיבוץ אושה (להלן: "משיב 1" או "הקיבוץ") שהינו אגודה שיתופית, לאחר שזה דחה את בקשתם להצטרפות.

 

ת"א (חיפה) 57660-11-21 סרי נ' קיבוץ אושה ואח', פס״ד מיום 11/3/22

 

 

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

בפסיקה נוספת של בית המשפט המחוזי, אושרה תביעה להעברת זכויות במשק, למרות התנגדות ועד המושב לקבלת התובעים כחברים, ועל אף שהתובעים פסחו על שלב הערעור לאסיפה הכללית.

 

תא (מחוזי מרכז) 28032-01-21 גבריאל רוקח נ' זיתן – מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פס״ד מיום 24/07/22

 

 

 

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

פסק הדין עוסק בדחיית בקשה לחברות בקיבוץ שלעבים קבוצת פועלי אגודת ישראל להתיישבות שיתופית בע"מ (להלן" "הקיבוץ") בעקבות גיל המבקשים ובשאלה למי הסמכות לדון בדיון זה- לביהמ"ש או לרשם האגודות?

ת"א (מרכז) 19737-08-21 נורית כספי נגד שעלבים קבוצת פועלי אגודת ישראל להתיישבות שיתופית, , פס״ד מיום 02/11/21

 

 

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

לפני כעשור, בשנת 2011, נכנס לתוקפו תיקון מספר 8 לפקודת האגודות השיתופיות, הידוע גם בכינויו "חוק ועדות קבלה".

תיקון זה קבע, כי הקצאת קרקע ביישוב קהילתי בנגב או בגליל תעשה רק לאחר אישור ועדת קבלה. "יישוב קהילתי" הוגדר כישוב קהילתי המאוגד באגודה שיתופית המסווגת כישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית, וכן להרחבה של קיבוץ, מושב שיתופי, מושב עובדים או כפר שיתופי, המאוגדת גם היא כאגודה שיתופית המסווגת כישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית, ובעל מאפיינים מסוימים מבחינת מספר בתי האב בו.

חברות במושב, או בכל אגודה אחרת, טומנת בחובה זכויות וחובות כאחד. ברובם המוחלט של התיקים המגיעים לפתחו של רשם האגודות, מבקשים הפונים להכיר בהם כחברי אגודה, לאחר שהאגודה סירבה לעשות כן. מבחינה זו, המקרה שנדון לאחרונה* בפני סגן רשם האגודות היה שונה. באותו עניין היו אלו דווקא המבקשים שפנו אל הרשם וביקשו למחוק את שמם מפנקס החברים בעוד שהאגודה טענה כי מדובר בחברים מן המניין. בהחלטתו דן סגן הרשם בדרכים בהן ניתן להכיר באדם כחבר אגודה, ומפאת חשיבות הדברים בחרתי לסקור בפניכם את עיקריהם.

אותו עניין החל במינוי חוקר מטעם הרשם לדון בשאלת חברותם של הפונים באגודה. בדו"ח החקירה שהגיש המליץ החוקר שלא לגרוע את שמם של המבקשים מפנקס החברים. המלצה זו הובאה להכרעה בפני סגן הרשם.

*273-4112-18 מתניה ונעמי אהרונוביץ נ' נריה - אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע״מ(פורסם בנבו, 18.08.2019)

ביהמ"ש העליון קיבל את הסכם הפשרה בין הצדדים בתיק ציפורי, ובכך בוטלה קביעת בית המשפט המחוזי אשר חייב את המושב לרשום כבעלי הזכות בנחלה גם את מי שלא התקבל לחברות באגודה השיתופית ואשר החיל את הקריטריונים אשר נקבעו ב"חוק ועדת קבלה" ביחס ליישובים קהילתיים והרחבות גם על קיבוצים ומושבים.

ע"א 716/17  ציפורי מושב עובדים להתיישבות שיתופית נ' סטיב ביתן, פס״ד מיום 07/07/19

 

מועצה אזורית הערבה התיכונה ומחלקת הקליטה בערבה, ערכו כנס למשפחות המתיישבים החדשים בערבה התיכונה, במרכז המבקרים "ויידור" בחצבה.

היישום של החלטה 1464 ברשות מקרקעי ישראל מאפשר לנו כבר כיום להגיש בקשות בשם בעלי הנחלות ליישום ההחלטה במסלולים השונים ובהתאם לצרכים של בעל הנחלה.

המרחבים פתוחים לקבל את הבקשות ליישום החלטה 1464 במסלול "דמי כניסה" ובמסלול "דמי רכישה" ונכון להיום הוצאו שומות בודדות בכל המרחבים. אנו אמנם ממתינים לפרסום נהלי העבודה של ההחלטה, אך עד ליום זה נצבר ניסיון רב בעבודה מול המרחבים שמאפשר לנו ליעל את העבודה מול רמ"י בתהליך פרטני או בתהליך קולקטיבי עבור כל בעלי הנחלות במושב.

לאור חוסר בכח אדם, לא מתבצעות ברמ"י עסקאות לפי החלטה 823/1311 במעבר מ"בר רשות" ל"חכירה לדורות" אלא רק בהתאם לאחד המסלולים לפי החלטה 1464. בתהליך יישום החלטה 1464 רמ"י מבצעת יישום גם של החלטה 823/1311 כך שבסוף התהליך בעל הנחלה שהיה בעל זכויות "בר רשות" יהפוך להיות בעל זכויות "חכירה לדורות" בחלקה א', שתירשם בלשכת רישום המקרקעין (לאחר שיושלם רישום תצ"ר במושב) כאשר להסכם החכירה יצורף נספח לפי המסלול הנבחר "דמי כניסה" או "דמי רכישה".

סדרת מאמרים בנושא הורשה בעידן הנחלה המהוונת - מאמר ראשון בסדרה

תביעה כספית שהגישו בני הזוג כהן על סך 3 מיליון שקלים כנגד מושב קדרון בשל החלטת המושב שלא לקבלם לחברות, מה שמנע מהם לרכוש נחלה במושב.

ת"א (לוד) 5021-10-14 – כהן נ' קדרון מושב עובדים, פס״ד מיום 20/06/17

זוג רכש נחלה במושב מאת חברת אגודה שנפטרה לאחר מכן. על פי הסכם הרכישה הותנתה העברת הנחלה באישור האגודה בהתאם לחוקיה ותקנונה לקבלת הזוג לחברים בה. המושב דרש מהזוג לשלם דמי כניסה סך 50,000 ₪ כתנאי לקבלתם אף על פי שתקנון האגודה שהיה קיים באותה עת חייב כל חבר לשלם בכניסתו סך שך 0.250 ל"י.

האם היה המושב מוסמך לגבות סכום הגבוה מכך?

 תא"מ (שלום)(ב"ש) 60761-03-15 שאול ואח' נ' סגולה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פס״ד מיום 22/05/17

עמוד 1 מתוך 2

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.