ההורים לקחו משכנתא על המשק, הבת בנתה- ותיאלץ להתפנות / צבי שני, עו״ד

ידוע הדבר כי במשק חקלאי ניתן לבנות, בדרך כלל, שלוש יחידות דיור.

לכן, במקרים רבים מבקשים הילדים לבנות את ביתם על משק ההורים, כפתרון דיור זמין. הבונים משקיעים מיטב כספם בבניה, לעתים כאשר המשק אינו רשום על שמם, או שאינם רשומים כבנים ממשיכים.

אך מה קורה כאשר הנחלה עליה מבקשים לבנות כבר ממושכנת לטובת בנק או נושה אחר? האם בן הבונה במשק ההורים כפוף למשכנתא שלקחו ההורים, גם בלי קשר לבית שבנה?

סיפור המעשה

הוריה של דורית נזקקו למימון, ולכן לקחו בשנת 1995משכנתא מבנק דיסקונט, ולטובתה שעבדו את זכויותיהם במשק במושב גני יהודה. ארבע שנים מאוחר יותר, בשנת 1999, בנתה דורית יחידת דיור נוספת במשק, שהופרדה ותוחמה באמצעות גדר, על שטח של 500 מ"ר משטח המשק. בשלב מסויים דורית התגרשה מבעלה, ונותרה להתגורר ביחידה עם ילדיה. על פי הסכם הגירושין, ויתר הבעל על חלקו בבית תמורת תשלום של 180,000 דולרים.

לימים, נפטר אביה של דורית, אמה נכנסה להליכי פשיטת רגל, והבנק ביקש לממש את המשכנתא על המשק- קרי, למכור את המשק על מנת לקבל את כספי המשכנתא.

התביעה לבית המשפט המחוזי

דורית פנתה לבית המשפט המחוזי בבקשה לפצל את הבית והשטח מהמשק.

בפסק הדין, בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, וקבע כי לפי נהלי רשות מקרקעי ישראל לא ניתן לפצל את הנחלה, כי דורית אינה במעמד של "בת ממשיכה", וכן כי היא אינה יכולה לכפות על הבנק, על אמה ועל רמ"י את פיצול הבית מהנחלה. עם זאת, סיים בית המשפט באמירה דרמטית, לפיה מכיוון שדורית מתגוררת בנחלה מאז שנת 1985, ומכיוון שהשקיעה כספים רבים בבניית הבית, לדורית יש כלפי הבנק מעמד של "'בר רשות בלתי הדיר', אשר מקנה לה הגנה במסגרת הליכי פשיטת הרגל של האם.", וכי "לא ניתן יהיה לקדם הליכים אלו מבלי להבטיח הגנה נאותה לזכויותיה של הבת דורית".

הערעור

בנק דיסקונט ערער על פסק הדין של המחוזי, וטען כי דורית אינה יכולה ליהנות ממעמד של בר רשות, ולו בשל העובדה שבנתה את ביתה כארבע שנים אחרי רישום המשכנתא על המשק לטובת הבנק, וללא שהבנק נתן את הסכמתו ואישורו לבניה. לעומת הבנק טענה דורית כי הבנק ידע והיה צריך לדעת כי בכוונת דורית לבנות על המשק, שכן בתיק הנחלה המצוי ברשות מקרקעי ישראל הופיעו מסמכים אודות הכוונה להכיר בה כ'בת ממשיכה'.

הכרעת בית המשפט העליון

בית המשפט העליון (השופטים עמית, סולברג, שהם) קיבל את ערעור הבנק, וקבע כי יש לבטל את קביעת בית המשפט המחוזי לפיה זכויותיה של דורית בבית הן כשל בר רשות בלתי הדיר ביחסים בינה לבין הבנק.

בפסק הדין נקבע כי דורית עתרה לבית המשפט המחוזי לסעד של פיצול נחלה, ואגב כך קיבלה סעד אותו לא ביקשה, לפיו נקבע מעמדה מול הבנק כשל בר רשות בלתי הדיר. מוסיף בית המשפט כי מכיוון שהבנק רשם משכנתא ארבע שנים טרם בניית הבית, לא יכולה דורית לטעון על כך שהבנק היה צריך לדעת על בניית הבית או על כוונה כזו. אם דורית הייתה רשומה כ'בת ממשיכה' כדין טרם רישום המשכנתא, המצב היה שונה, ואז הבנק היה נתקל בקשיים במימוש המשכנתא.

כעת, קובע בית המשפט, לא ניתן 'לנגוס' בזכויות הבנק על ידי נתינת מעמד של בעל זכות לדורית, ולפיכך יש לבטל קביעה זו של בית המשפט המחוזי. עם זאת, נקבע כי על הבנק לפצות את דורית בגין השקעותיה, שאם לא כן נמצא שהבנק 'מתעשר' על חשבון דורית. זאת מכיוון שההלוואה והמשכון ניתנו על סמך המשק ללא הבית של דורית, וממילא בניית הבית השביחה את שווי המשק.

סופו של דבר, הבנק יוכל לממש את המשכנתא בכפוף לפיצוי של דורית. דורית מצידה לא תוכל לפצל את ביתה מהמשק, תקבל פיצוי כלשהו ותיאלץ למצוא מקום מגורים חלופי לבית שבנתה במשק ובו גרה עם ילדיה.

סיכום ולקחים

לקח חשוב מפסק דין זה, הוא שאין לבנות על משק ההורים ללא הסדרה של היחסים בין ההורים בעלי המשק לבין הבן או הבת הבונים, או ללא הסדרה של זכויות הילדים. אם לא כן, הבונים שמים את כספם על קרן הצבי, וייתכנו מצבים בו "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה"- ההורים נקלעים לקשיים כלכליים, המשק ימומש על ידי נושים והבונים ייצאו וידם על התחתונה. לכן, מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי על ידי עורך דין הבקיא בתחומי המגזר החקלאי טרם ביצוע בניה על משק שהזכויות בו אינן רשומות על שם הבונה.

ע"א  5922/15 בנק דיסקונט נ' קרויזר ואח', פסק הדין מיום 26.4.2017

צבי שני, עו״ד

משרד עורכי דין צבי שני מתמחה בתחומי המגזר החקלאי ודיני העבודה.

office@shany-law.co.il

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לפסקי דין בנושאים:

אגודה קהילתית אגודות שיתופיות אגרסקו אחריות נושאי משרה איכות הסביבה אי תחרות אנרגיות מתחדשות אפליה כלפי נשים ארגון מגדלי העופות ארנונה אשראי בוררות בחירות בחירות לועד הנהלה בטיחות בעבודה ביטול בן ממשיך ביצים בית מקצועי בן ממשיך גודל הנחלה דגי נוי דיני חוזים דיני מכרזים דיני נזיקין דיני עבודה דמי פיתוח הארכת חוזה חכירה הורשת זכויות החלטה 737 החלטה 979 החלטה 1101 החלטה 1261 החלטה 1265 החלטה 1524 החלטה 1547 היוון היחידה השלישית היטל השבחה הסגת גבול הסוכנות היהודית הסכם בין יורשי נחלה הסכם משולש הסכמי פיתוח העברת זכויות הערכת שווי הפקעות הפרשות לפנסיה הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרמת מסך השבות מקרקעין השכרת בתי מגורים השמדת תוצרת חקלאית התיישבות ועדות ביקורת ועדות קבלה ועד מקומי ועד קהילה ועדת השגות ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות זכות עיון במסמכי אגודה חובת השבה למעסיק חוזה חכירה חוכר לדורות חוק ההתיישבות חיוב בגין שירותים קהילתיים חכירה חכירה לדורות חלופת האגודה חלף היטל השבחה חקלאות טיפול בבעלי חיים ייבוא וייצוא ירושת משק חקלאי כתב הודאה וסילוק כתבי שיפוי לולים לשון הרע מדור משפטי מדור עסקי מועצות אזוריות מיסוי מיסוי מקרקעין מיסי קהילה מכסות ביצים מכרזים מניות תנובה מסך התאגדות מס מעסיקים מס רכישה מס שבח מערכת המשפט משבצת משק עזר משרד החקלאות נזיקין נחלה נפוטיזם סדר דין סדרי דין סילוק יד במקרקעין סמכויות בית דין לעבודה סמכות שיפוט סעיף 114 לחוק הירושה סעיף 197 עובדים זרים עובדים פלסטינאים עיגון זכויות ערבון ערבות ערעור על החלטות הרשם פדיון חופשה פינוי מאדמות מינהל פיצוי בגין גריעת שטחים מהמשבצת פיצוי בגין שימוש חורג פיצוי יורשים פיצויי סבל פיצויי פיטורין פיצול נחלה פירוק אגודה שיתופית פירוק שיתוף במקרקעין פלישות חקלאיות פנסיה פקיעת חברות קבורה קורונה קיבוצים קליטה קנאביס קנביס רפואי קניין רוחני קרקע קרקע תפוסה רישום זכויות רשות מקרקעי ישראל רשם האג״ש שיוך דירות בקיבוצים שיוך נכסים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות נוספות תביעת דיבה תחנות דלק תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תנאי מקפח בתקנון תנובה תקנון אג״ש תרבות וחינוך תשלומים לאגודה קהילתית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.