בלוגים
בדרך לעוד מסמר בארון החקלאות- למרות שאין בישראל מצוקת מים מעלים לחקלאים את התעריף / ירון סולומון ודודו קוכמן
10 אפר 2022 נכתב ע"י האיחוד החקלאיב 1.7 אמורה רשות המים להודיע על כוונתה לייקר את המים לחקלאים בשקל למ"ק במטרה לכאורה להוזיל את המים לצרכנים ביתיים. לטענת רשות המים, המים שצורכים החקלאים מסובסדים בסכום שנתי של כ- 556 מיליון שקל ע"י צרכי המים הביתיים בעיר.
אלא שמדובר בהטעיה. במשך שנים מפמפמים את האגדה האורבנית הזו לפיה משקי הבית מממנים את החקלאים בכל הנוגע לתשלום חשבון המים. אין שקר גס מזה.
בנושא התיעוד של שנת הייסוד של יישובים בארץ ישראל, נוצרו במשך הזמן שתי נורמות: יש יישובים שזמן ייסודם הוא בעת ההתארגנות הראשונה כמו כפר גלעדי שעלה על הקרקע ב-1916. שנה לאחר מכן, באוקטובר 1917, פשטו הטורקים על הקיבוץ ועצרו את רוב החברים בחשד שהשתייכו למחתרת ניל"י. הקיבוץ נעזב כליל והחברים חזרו אליו אחרי כחודשיים. שלוש שנים מאוחר יותר, עקב התנכלויות הפורעים הערבים ונפילת טרומפלדור וחבריו בתל חי הסמוכה, במארס 1920, נאלצו החברים לעזוב שוב את הקיבוץ וחזרו אליו רק מקץ שבעה חודשים, באוקטובר 1920. על אף אירועים אלו, שנת הייסוד של הקיבוץ לא שונתה על ידי ההיסטוריונים ואנשי ידיעת הארץ השונים והיא נשארה 1916.
ונעבור דרומה, לנהלל. מושב זה עלה על הקרקע כקומונה על גבעת שימרון המרוחקת כ-1.5 קילומטר צפון מזרחית ממיקומו של המושב כיום בספטמבר 1921. שנה מאוחר יותר, בתשרי תרפ"ג, אוקטובר 1922, עלה המושב על הקרקע למקומו הנוכחי. שנת היסוד שלו נקבעה לשנת 1921.
גם השכן ממזרח, קיבוץ עין חרוד, התארגן ב-1921 ליד מעיין חרוד אשר לרגלי הגלבוע. רק חמש שנים מאוחר יותר, ב-1926, עבר הקיבוץ למקום הקבע שלו עין חרוד מאוחד של היום. גם כאן שנת היסוד של הקיבוץ נקבעה ל-1921.
בתגובה לדוח היציבות הפיננסית שפורסם היום ותגובת רמ"י לדוח בנק ישראל, אומר עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי, כי מדובר בעוד דוח שממנו משתמע כי המנהל לא עושה את תפקידו ומהווה גורם מרכזי בעליית יוקר המחיה ובעליית מחירי הדיור.
לדבריו, רמ"י יוצרת מניפולציות שגורמות לעליית מחירים, נותנים הנחיות לקביעת שומה, כאלו שסותרות את כללי עבודת השמאות ואלו גורמים לעלית מחירי הקרקע מה שמביא בהכרח לעלית מחירי הדיור.
המצב שבו רמ"י שולטת במעל 90% מקרקעות המדינה, יוצר מציאות מעוותת ביחס לכל נושא השומה והשמאות מבחינת האזרח, ויש לו השלכות על מצב השוק ואף על המחירים.
גם אם משרדי האוצר והחקלאות מסתכלים על החקלאות הישראלית דרך חור הקשית הכלכלית בלבד, תמיכה ישירה באמצעות הגדלת השתתפות המדינה בביטוח כנגד נזקי מזג האוויר היא הדרך היעילה והזולה ביותר לשמור על חקלאות כחול-לבן
פורסם בגפן - מגזין המושבות, גיליון 1284, 11/2/2022
החשיפה לייבוא תצמצם את הייצור החקלאי בפירות וירקות בהיקף שנע בין 35% -50% – מעל למיליון טונות, בעלות של כ- 8 מיליארד ₪ לשנה, ואת שטחי הגידול המושקים ב -50% – מ-2 מיליון דונם ל-1 מיליון דונם. נוכח זאת צפויה פגיעה חמורה בענפי פירות וירקות רבים
ה-OECD מגדיר את שלושת האתגרים שיעצבו את מערכות המזון והחקלאות בעולם בעשור הקרוב
חקלאות זה לא עוד ענף כלכלי אלא ענף שיש לו ערכים נוספים / דודו קוכמן, עו״ד
15 אוג 2021 נכתב ע"י דודו קוכמן, עו״דדודו קוכמן, מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי מבקש לפרק את טענותיו של מורגנשטרן ולהגיב עליהן אחת לאחת.
ישראבלוף במיטבו! תיקון חוק הותמ"ל שהוארך הוא הצלחה או כישלון? / ידיד כהן
05 אוג 2021 נכתב ע"י האיחוד החקלאיההסכמה שגובשה עם החקלאים והמועצות האזוריות לפיה שיעור האדמות החקלאיות שייגרע מיישובים חקלאיים לא יעלה על 30% מהקרקעות היא ישראבלוף במיטבו.
להלן חמש שאלות מתוך מגוון שאלות שעולות מן החוק שתוקן שתשובה עליהן תמחיש כיצד סובבו בכחש את ההתיישבות בממשלה ה-36
דאגו למזון שלנו – קריאת חרום בעידן הקורונה, שינויי האקלים ומשברים כלכליים / אריה חייקין, עו"ד
01 אוג 2021 נכתב ע"י אריה חייקין, עו״דהחקלאות הישראלית הייתה קריטית להתפתחות המדינה וביטחונה הפיזי באופן פיזור המושבים לאורכה ולרוחבה של הארץ, ההתיישבות העובדת תרמה לשגשוגה הכלכלי והמדיני של המדינה.
עד היום החקלאות שלנו היא מהמתקדמות בעולם כולו. לצערנו, בתוך הבית שלנו קיימות דעות שהחקלאות הישראלית אמנם הייתה קריטית בראשית ההתיישבות, אך היום בעידן הגלובליזציה, ובראיה כלכלית נטו אין בה כבר את אותה חיוניות כבעבר, ועל כך נתמקד בכתבה.