דו"ח מבקר המדינה האחרון (69ב)  שהוקדש בין היתר לסוגיית פערי התיווך של פירות וירקות בישראל מצייר תמונה עגומה לאוזלת ידם של משרד החקלאות ואוצר ולמעשה לפי דו"ח לא קרה דבר מאז שהוחלט על ידי הממשלה ב-2001 לטפל בסוגיית יוקר המחיה.

כבר ב-2001 בעקבות גל המחאה החברתית הוקמה ועדת טרטננברג שגילתה מה שהיה ידוע לכל כי אחד הכשלים ביוקר המחיה הוא כשלי התחרות.

בעקבות המלצות ועדת טרטנברג הוקמה ועדת(ועדת קדמי) וזו המליצה ביולי 2012 לעודד הקמת שוקי מזון מקומיים ולעודד מכירה ישירה של תוצרת חקלאית לצרכנים.   כמו כן המליצה הועדה להשלים את כל ההליכים להקמתו של שוק סיטונאי חדש לפירות וירקות שיבוסס על פיקוח ממשלתי.

על פי הדו"ח בדיקה שעשה משרד החקלאות ב-2015 מעלה כי המבנה הריכוזי במקטע הסיטונאי והקמעונאי בשוק הפירות והירקות הטריים למול החקלאים יוצרים יחסי כוחות לא שווים בין החקלאים לבין המשווקים הגדולים העלולים לפגוע בחקלאים.

למשה ולאה ארבעה ילדים. הם הקימו נחלה לתפארת ופיתחו משק פרחים משגשג. הבן הצעיר רועי השתחרר מהצבא והצטרף לעבודה עם אביו ואחיו הבכור יואב. יואב ורועי ומשפחותיהם מתגוררים בנחלה בבתים שניבנו על ידם לצד ההורים. שתי הבנות דנה ויעל גרות בהרחבה במושב. הילדים נשואים באושר, המשפחה מלוכדת ומשה ולאה שמחים על כך שהילדים והנכדים קרובים אליהם. יואב הבכור עובד עם אביו מזה כעשר שנים בנחלה וההצטרפות של אחיו רועי לעבודה הביאה משב רוח חדש לעסק. שני האחים עובדים בשיתוף פעולה והאבא שהתבגר מנהל את העבודה מלמעלה ועם השנים מקנה יותר סמכויות לילדים בדרך להעברה הבין דורית של העסק.

נושא החלוקה של הנחלה עדיין לא עלה על השולחן ובין ההורים לבין הילדים אין הסכמים או הסדרה בע"פ. הילדים מכבדים את האבא, עובדים, מתפרנסים ולא העסיקו את דעתם בנושא דור ההמשך בנחלה. בחלוף השנים האבא מתבגר ויוצא לגמרי מהעסק. עם היציאה לפנסיה בגיל תשעים האבא חלה ונפטר מבלי לערוך צוואה והותיר אחריו את לאה אשתו בת ה- 85 וארבעה ילדים.

"כל חופש היינו עובדים בשדה הפרחים המשפחתי." מספרים דפנה כרמי-שרעבי ועמי כרמי מבית עריף. "היינו מעמיסים את הטנדר פז'ו 404 מסדרים את הפרחים ראש-זנב בשתי וערב, עד שהכל מתמלא. אני הייתי אלוף בלהעמיס, אומר עמי, מומחה בלנצל כל מרווח של סנטים. בגג של הטנדר עשינו חורים שייכנס אויר ולא ייבלו. הטנדר היה נוסע לשוק הכרמל, שם היו מוכרים את הפרחים."

אין זה סוד שהחקלאות הישראלית נחשבת בעולם לפאר היצירה הישראלית ובצדק רב שכן ראשי המדינה כשהם טסים במסגרת עיסוקם ליעדים שונים תמיד הידע החקלאי מבוקש ובהסכמים שנחתמים לשיתופי פעולה החקלאות בדרך כלל מככבת והיא אף מהווה אמצעי לחיזוק הקשרים שכל כך נחוצים לישראל בעולם כולו בעת הזו.

החקלאות הישראלית היא פלא שכן מחצית שטחי המדינה מוגדרים כשטחי מדבר שבהם כמות הגשמים לשנה היא פחותה מ-200 מ"מ ובסה"כ ישראל נחשבת כמדינה צחיחה. המצב אף החמיר בשנים האחרונות בשל שנים שחונות למרות שישראל נחשבת כמעצמה גם בתחום ההתפלה , בהסבת מי קולחים לשימוש חוזר לחקלאות וכמובן ישראל מובילה ביעילות השימוש במים באמצעים שונים כמו המצאת הטפטוף.

בישראל יש צורות התיישבות ייחודיות בעולם של חקלאים המאוגדים בדרך כלל בקואופרטיבים, קרי אגודות שיתופיות ובהם מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי וקיבוץ שאין כדוגמתם בעולם ויש בה אף חוות שמרביתן מתמחות בגידולים שונים.

ההמצאה והפיתוח של המחקר היישומי ברשת מרכזי מחקר היישומיים שפזורים באזורים שונים במדינה הינו כלי חשוב שהצלחתו הרבה נובעת מקרבתם לשטחי החקלאות תוך שיתוף פעולה הדוק עם החקלאים.

ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפרופ' אבי שמחון הכריז לאחרונה כי יש לבטל את חובת תשלום שכר המינימום והזכויות הסוציאליות לעובדים הזרים בישראל.

פרופ' שמחון: "אנחנו מייקרים את המחיה לקשישים סיעודיים, כדי שבנפאל יחיו יותר טוב".

כאן נעסוק בעלות העבודה בענפי הצומח בחקלאות:

במציאות בה נדיר למצוא ישראלים המוכנים לעבוד בחקלאות בקביעות ולאורך זמן תלויים חקלאי ישראל בעובדים זרים המגיעים מעבר לים (מתאילנד, מסרילנקה ועוד) ובעובדים מהשטחים.

בעוד שלגבי ישראלים החובה לשלם שכר מינימום וזכויות סוציאליות שונות מובנת ומוצדקת הרי שלגבי האחרים, לפחות לגבי המגיעים ממדינות שמעבר לים, הדבר גובל באבסורד ו/או "בחלמאות".

משה כחלון הצהיר עם כניסתו לתפקידו כשר האוצר כי יקדיש את כהונתו לאפשר לצעירים בישראל לרכוש דירות ולשם כך המדינה תגרום להורדת מחירים ולהגדלת היצע הדירות. לביצוע מטרה זו אף הוכפפו למשרדו גם מוסדות התכנון, גם רשות מקרקעי ישראל וגם משרד הבינוי והשיכון. לאור נתונים שהתפרסמו לאחרונה מסתמנת מגמה של הקפאה של מחירי דיור, אך בצד ההיצע מדובר בינתיים בכישלון.

על אף דורסנותה של הותמ"ל שמתאימה למשטר דיקטטורי לא בא מזור לשוק הדיור ולמעשה גם תכניות אחרות לא מצליחות לספק את הביקושים. בדבר אחד כן מצליח שר האוצר. הוא אמנם לא הצהיר על כך בריש גלי אולם בפועל מביא לחיסול של אזורים רבים במרחב הכפרי- פיזית באמצעות הותמ"ל שמחסל ישובים כלכלית על ידי הכבדת מיסוי וגזרות שונות תחת הסיסמא "יוקר המחיה" ותכנונית על ידי חניקת הישובים ואי מתן האפשרות להתפתחות טבעית.