אני מבקש להתריע כי קיים מחסור חמור ביותר במצבת עובדים זרים לחקלאות, עד כדי סכנה להשבתת אלפי משקים.

מתוך מכתב של אבשלום(אבו) וילן לשרת הפנים, איילת שקד.

בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי תאגיד בקיבוץ המעסיק עובדים זרים בצורה ישירה ומשלם את שכרם מקופתו - נחשב לעניין זה כמעסיקם.

כמו כן, נקבע שאם בתפקיד מנכ"ל התאגיד לא נכללה חובת פיקוח על חוקיות העסקתם - הוא אינו אשם באם הם הועסקו ללא היתר מרשות האוכלוסין.

העסקה והלנה של עובדים זרים/ארעיים בחקלאות מצריכה הסדרה בהיבטים רבים בהם:

מול משרד הכלכלה והתעשייה ("תמ"ת")- נדרש אישור העסקה, וכן נדרשת עמידה בתקנות לעניין תנאי מגורים נאותים[1];

מול רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י") - נדרש אישור להצבת מבנים יבילים בתחום המשבצת וכן תשלום דמי שימוש, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ולנוהל הרשות [2];

מול משרד החקלאות- נדרש אישורו לצורך קבלת אישור רמ"י להצבת מבנה, כמו כן המשרד קובע את כמות הפועלים הנדרשת לענפים השונים;

מול הוועדה המקומית לתכנון ולבניה - נדרש היתר להצבת מבני המגורים לעובדים;

בישובים רבים בהם אין תכנית מתאר שמסדירה את הנושא מוצאים עצמם החקלאים מול חסם רגולטיבי בקבלת היתר בניה למבנים.

לאחרונה הפיץ מנהל התכנון לוועדות המחוזיות, למשרד החקלאות, למועצות האזוריות ולרמ"י מתווה מוצע לקביעת האזורים למגורי העובדים הזרים תוך התייחסות לנושאים של: מיקום, סוג ותנאים, היקף העובדים במקבץ מגורים, אופי הבינוי וזכויות הבניה (*מסמך מנהל התכנון מתאריך 9.3.2021 – להלן מובא קישור למסמך המלא).

משרד הכלכלה והתעשייה הודיע על סיוע במימון התאמות לדיגיטל בעקבות התפשטות נגיף הקורונה.

- דיווחים על צריכת המים.
- דיווחים שנתיים על המצב הכספי של פעילות המים.
- ספק מים אזורי.
- חורף 2020-2021

האגף לאיגוד שיתופי (רשם האגודות השיתופיות) פרסם הנחיה מעודכנת בנוגע להתנהלות אגודות שיתופיות נוכח ההגבלות למניעת התפשטות נגיף הקורונה.

ביום 14.1.2021 יצאה מטעם רשות האוכלוסין וההגירה הודעה בעניין תוקף היתרי עבודה לעובדים זרים בענף החקלאות.

ע"פ ההודעה, עובד שתוקף רישיון העבודה המקורי שלו פג בפרק הזמן שבין 1.9.20 ועד 30.9.21, ותוקף רישיונו לא הוארך במהלך תקופה זו - מוארך אוטומטית רישיונו ב-3 חודשים.

המשמעות של הודעה זו היא כי כל מי שרשיונו הוארך מכח הודעות / תקנות קודמות בהקשר למצב החירום הבריאותי החל ממרץ 2020 ועד 31.12.20 וכל מי שפג תוקף הרישיון המקורי, הרגיל שלו, לכאורה שוהה בארץ ועובד בניגוד לחוק.

הוארכה הוראת השעה, הקובעת שההיטל על העסקת עובדים זרים בתחום החקלאות יהיה בשיעור 0% עד ליום ה-31 בדצמבר 2022.

או, עוד על עלויות העסקת עובד זר בחקלאות -  כמה זה עולה? למה ומדוע מוצדק להחריג את העובדים הזרים? (קריאה IV)

תשלומי האקסטרה המשולמים על ידי חקלאים בגין צו ההרחבה מגיעים ל-215 מיליון ₪ בשנה בנוסף לתשלומים המופרכים בגין פיצויי פיטורים (130 מיליון ₪) ובגין פנסיה (100 מיליון ₪).

חובותיו של מעסיק בענף החקלאות נובעים ממספר מקורות. הראשי שבהם הוא החוק. בישראל בספר החוקים רשימה ארוכה ומגוונת של חוקים העוסקים בדיני העבודה. לחוקים שונים תקנות פרטניות המרחיבות את חוקי העבודה. התקנות ניתקנות על ידי השר הנוגע בדבר לעיתים בשיתוף עם שר/ים אחר/ים לר̇ב לאישור התקנות נדרשת הסכמה של ועדה בכנסת.

בנוסף לאלה קיימים במשק העבודה צווי הרחבה שונים, בניהם צו הרחבה לעניין השתתפות המעביד בהוצאות נסיעת העובד לעבודה צו לעניין דמי הבראה ועוד. כאן נעסוק בצו ההרחבה בענף החקלאות.

משמעותו של צו ההרחבה הינו הרחבת תחולת הסכם קיבוצי שנערך על פי חוק הסכמים קיבוציים בין ארגון מעבידים לארגון עובדים(2). על פי החוק הנ"ל מוסמך שר העבודה היום (בעבר שר הכלכלה ולפניו שר התמ"ת) לקבוע כי תחולתו של הסכם שכזה תורחב ותחייב את כל העוסקים באותו ענף אף אם אינם חברים בארגונים החתומים על ההסכם הקיבוצי.

עמוד 1 מתוך 5

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237