מידע בנושא עובדים זרים

כידוע עובד זר שפגה אשרתו זכאי לפיצויי פיטורים מלאים – 8.33% (כ-28,000 ₪ לעובד שמיצה את אשרתו) וזאת מכוח חוק פיצויי פיטורים. בכל מקרה, העובד זכאי לפיצוי בשיעור 6% 'על חשבון' וזאת מכוח צווי הרחבה.

כאן ננסה להסביר מדוע מוצדק להחריג בעניין זה עובדים זרים.

החקלאות המקומית נמצאה מתחילת אירוע נגיף קורונה במחסור כרוני של ידיים עובדות. למרות ההסכם שנחתם לאחרונה עם ממשלת תאילנד להבאת 25,000 עובדי חקלאות, כניסתם בפועל של העובדים לישראל לא התאפשרה בעקבות הנחיות הכניסה המחמירות של אזרחים זרים לארץ. המחסור בידיים עובדות הורגש בעוצמה רבה לאחרונה, והיווה את אחד הקשיים הבולטים בו נתקלים חקלאי ישראל בבואם לספק את הביקוש הישראלי לתוצרת מזון טרי. 

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק עובדים זרים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020.

מנכ"ל המשרד, ד"ר נחום איצקוביץ, פנה בנושא לממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, בבקשה לקדם הצעת החלטה להגדלת מספר העובדים הזרים בחקלאות.

המטרה: הגדלת כמות התוצרת החקלאית הטרייה  המיוצרת, ומכאן להורדת מחירים.

 

מצ"ב החלטת הנהלה מס 4787 בדבר הוראת שעה להצבת קרוואן מתוך כוונה לתת מענה למשבר מגבת הקורונה שמחייב מציאת פתרון מגורים נוסף ומיידי כדי למתן את אפשרות ההדבקה ולאפשר בידוד ככל שהמחלה תתפרץ בקרב העובדים.

חקלאי המעוניין להשיג על הקצאתו, רשאי למלא טופס השגה ולהגישו למתכנן האחראי במחוז משרד החקלאות בו מצוי משקו החקלאי – וזאת עד ליום 2 בינואר 2020.

הסוגיה שבשורה העליונה שבכותרת נדונה בבית הדין האזורי לעבודה במשפט בו האשימה המדינה שותפות העוסקת בגידול צמחים ואת מנהלה באשמה של אי העמדת מגורים הולמים ל-45 עובדים / משתלמים / סטודנטים.

בדיון טענו הנאשמים שהללו אינם 'עובדים זרים' כמשמעות המונח על פי חוק עובדים זרים. להגנתם טענו הנאשמים בין היתר כי המפקחים נהגו שלא כדין מצד אופן פעולתם הטכני, בעניין זה לא נעסוק כאן כך גם לא נעסוק בפירוט הליקויים שהיו הסיבה להגשת כתב האישום.

ענייננו כאן הוא בטענה המהותית אותה טענו הנאשמים. אלה טענו כי הביקורת נעשתה שלא כדין כיוון ש'העובדים' נשוא כתב האישום הם סטודנטים ששהו בארץ כדין ומכל מקום אינם 'עובדים זרים'.

העז 52402-03/17 מדינת ישראל / רשות האוכלוסין וההגירה נ' דנציגר משק פרחים "דן", גבריאל דנציגר

לאחרונה הופץ בין חקלאים מעסיקי עובדים זרים מתאילנד חוזר ובו רשימה ארוכה של ימי חג הנהוגים בתאילנד. בין היתר גרר הדבר, ללא תאום מראש וללא יידוע המעסיקים, "יום חג" – יום שבתון ב-23.10.

נתבקשתי להבהיר את המצב המשפטי בהקשר לימי החג לעובדים זרים המועסקים במשקים.

במשפט בו הואשם חקלאי המעסיק עובדים זרים באי העמדת מגורים הולמים לעובדיו טען עד מטעם המאשימה (מפקח) כי המעסיק הוא הוא האחראי לניקיון במגורי עובדיו, עדותו זו של המפקח אשר 'הגדיל ראש' הביאה אותי לעיין בהלכה הנוהגת בעניין זה ולהציגה כאן לידיעת מעסיקי עובדים זרים.

ביה"ד הארצי לעבודה ביטל קנסות בסך 280,320 ₪ ו-56,064 ₪ שהוטלו על חברה ומנהלה בבית הדין האזורי

ע"פ 1349-04-15 בוני הארץ י.ק. בע"מ ויורם קצב נ' מ"י (ניתן 11.3.2019).

עובד תאילנדי הגיש כנגד מעבידתו תביעה בסך של כ-300,000 ₪ בגין: הפרשי שכר, פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, דמי הודעה מוקדמת, פידיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים ובהמשך גם: קרן השתלמות, דמי כלכלה ומענק שנתי.

הנתבעת הינה חברה המגדלת בדרום הארץ עגבניות ומעסיקה מאות עובדים.

לטענת התובע הוא עבד בנתבעת במשך 54 חודשים, מנגד טענה הנתבעת כי עבד בנתבעת 41 חודשים בלבד וכי קודם עבד בחברה בעלת ישות משפטית אחרת. בבית הדין התברר כי התובע הועסק בתחילת הדרך ב"חברה אחות" של הנתבעת. התברר כי התובע למעשה עבד בכל התקופה באותה עבודה ובאותו מקום אשר על כך פסק בית הדין כטענתו של התובע בעניין תקופת העבודה. בית הדין העיר כי הנתבעת לא הציגה "הודעה לעובד" לתמיכה בעמדתה.

בדיון בוררו בין היתר נסיבות סיום העבודה.

סע"ש 68623-11-17 סינג פאונרם נ' נתאי גידולים בע"מ ניתן 28.8.2019.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.