מו"פ צפון: שני זני טעם חדשים משופרים של בננה המיועדות לשוק נישתי

12 דצמ 2019

'פיסאנג מאס' בננה ביס מתוקה מאוד ובננה 'פראתה אנה' חמצמצה מתוקה.

הקטיף מתקיים בימים אלה בחלקות המבחן במטע קיבוץ חניתה בגבול הצפון.

הבננה הינו הגידול הרביעי החשוב בעולם עקב איכותו התזונתית

שני זני בננה חדשים שיובאו ונבחנים על ידי חוקרי מו"פ (מחקר ופיתוח) צפון ושה"מ (שירות והדרכת המקצוע, משרד החקלאות), לאורך ארבע השנים האחרונות, בחלקת מחקר של 10 דונם במטעי חניתה, ישווקו בקרוב בישראל. מדובר על שני 'זני טעם' של בננה שטרם גודלו בארץ, במטרה לתרום למגדלים בישראל, בננות בעלות איכות פרי  משופרת, לשיווק מאוחר מזני הבננות בישראל, משופרת ובכך ליצור יתרון כלכלי עבורם בשווקי הארץ. הבננות החדשות מיועדות לשוק נישתי וייחודי .

הזן הראשון, פיסאנג-מאס (Pisnag mas), בננה שמקורה בדרום מזרח אסיה, מקבוצת זני 'ליידי-פינגר', בה כל הזניםבעלי פרי קטן מתוק מאוד. הזן הנוסף פראתה-אנה (Prata Anaהיא הבננה המועדפת על הברזילאים, ארץ מוצאה,בעלת טעם חמצמץ-מתוק.

ד"ר נבות גלפז, ממו"פ צפון המוביל את המחקר, עם גל אור משה"מ ואוהד אברבוך, מגדל הבננות מקיבוץ חניתהאומר: "ענף הבננה בישראל מבוסס על הזן 'גרנד-ניין' וכן מגדלים כמויות קטנות יחסית של הזנים המקומיים: גל, זליג ועדי. המראה והטעם של זני הבננה המשווקים בישראל דומה אחד לשני ומבחינת הצרכן הישראלי כאילו מדובר בזן אחד. הפרי משווק רק בארץ ובשטחי הרשות הפלסטינית ולכן הצמיחה של ענף הבננה בארץ מוגבלת כיום לקצב הגידול הדמוגרפי בישראל ובקרב שכנינו הפלסטינים. אין ספק, כי כניסה של זני בננה חדשים, בעלי תכונות פרי שניתן למתגן כייחודיות, בעלות טעם משופר, ארומה ומראה שונה מאלה של זני הקבנדיש, תסייע בפיתוח שוק נישה והגדלת נפח הייצור של הענף" אומר ד"ר גלפז ומוסיף: "שני זני הבננה החדשים 'פיסאנג מאס' ו'פראתה-אנה', נבחנים בחלקת מבחן במטעי קיבוץ חניתה. בננות מזן 'פיסאנג מאס' נמכרות במחיר גבוה, בזכות טעמן הייחודי והמעולה והיכולת למתגן כ"בננת ביס", השונה מאד במראה החיצוני מהזן המוכר המשווק בישראל. בננה מזן 'פראתה-אנה' הינה בעלת איכות פרי גבוהה, טעמה המיוחד נובע משילוב חמצמצות ומתיקות, אך המראה החיצוני דומה לבננה רגילה ולכן נדרשת עבודת מיתוג כזן טעם ייחודי. החוקרים אף בודקים את הארכת עונת קטיף ושיווק הבננה מעבר לעונה הקיימת, מצב שייצור רווח נוסף לחקלאי".

מחקר נוסף של מו"פ צפון לקראת עונת החורף - הינו בחינת שימוש ברשתות תרמיות להגנה על מטעי הבננות- כנגד קרה- בחורף

ישראל היא המדינה הראשונה בעולם, בה נבחן השימוש ברשתות תרמיות כאמצעי להגנת גידולי מטעים בכלל, ומטעי הבננה בפרט, מפני קרה בעונת החורףהקרה הינה אירוע אקלימי בו יורדת הטמפרטורה אל מתחת לנקודת הקיפאון של המים ברקמות הצמח וגורמת לתמותת צמחים, הפסדי ענק ועוגמת נפש לחקלאים, שנאלצו לעקור שטחי בננה רבים בארץ, במספר אירועי קרה בעונות חורף קשות.

ד"ר גלפז מציין: "ניסיונות עבר להגנה על מטעי הבננות מהקרה בחורף, כללו שימוש באמצעים שונים: חימום המטע באמצעות הבערת לבני דלק או צמיגים, הסעת אוויר חם משכבה חמה יחסית באמצעות טורבינות רוח ומסוקים והמטרה במתזים. האמצעי היחיד שנמצא יעיל הוא השימוש במסוקים, אולם שיטה זו נפסלה עקב עלותה הגבוהה לחקלאי. בחורף 2015-16 פתחנו במחקר בקיבוץ יחיעם, שמטרתו בחינת יכולתן של רשתות תרמיות מסוג אלומינט, להגנת מטעי הבננות מפני קרה. רשתות האלומינט מיוצרות מפוליאתילן ומצופות אלומיניום, המונעים את יציאת קרינת infra-red הנפלטת מעצמים חמים (קרקע ומים) לרקיע ובכך גורמים לטמפרטורה גבוהה במבנה, ושומרים על חום הצמחים והקרקע. הרשתות התרמיות נפרשות מעל מטעי הבננה בעונה המועדת לקרה, בחודשים דצמבר-מרץ".

מחקרים אלו ונוספים מתבצעים בשבעה אתרים, בחלקות הניסוי והמחקר של מו"פ צפון בגליל המערבי, אזור גידול משמעותי בישראל, בו משתרעים מטעי הבננה על פני כ-6,000 דונם. המחקרים מנוהלים על ידי ד"ר נבות גלפז ממו"פ צפון וגל אור משה"מ, בסיוע הטכנאים יעל בר נוי ואייל משה ובשיתוף פעולה עם החקלאים, אשר חלקות הניסוי מתבצעות במטעים שלהם.

רוב מטעי הבננה בישראל גדלים באזורים מתאימים מבחינה אקלימית, עמק הירדן, חוף הכרמל והגליל המערבי. את הפרי נוהגים לקטוף בעודו ירוק ומבחילים ואורזים אותו בבתי אריזה ברחבי הארץ.

הבננה- מידע כללי

הבננה מזן 'מוז ערבי', הובאה לפני מאות שנים לישראל, ככל הנראה במאה ה-15. כיום מגדלים זן זה בכמויות קטנות. מטעי הבננה בישראל משתרעים על פני כ-27 אלף דונם המניבים בממוצע כ- 160 אלף טון בשנה, השיווק נמשך רוב חודשי השנה, אך השיא באביב ובחורף, והיבול מיועד לשוק המקומי.

הבננה (המכונה גם תְּאֵנַת חַוָּה) הינה צמח טרופי חד פסיגי השייך למשפחת המוזיים והיא מוגדרת מבחינה בוטנית כ"עשב", מאחר ולצמח יש גבעול מעובה שכבות ולא גזע מעוצה, כמו לכלל העצים. הגבעול בנוי משכבות של נדנים. לבננה זנים רבים הגדלים בעיקר באזורים חמים בעולם כמו מרכז ודרום אמריקה, מזרח אפריקה ועוד. במדינות המזרח הרחוק וביניהן הודו, אוכלים גם את קליפת הבננה, המכילה ערכים גבוהים מאוד של ויטמיניםB6  ו- B12, מגנזיום ואשלגן, סיבים, פרוטאין ואנטי אוקסידנטים.

במרכז הבינלאומי ביוברסיטי בלגיה ITC (Transit Center Musa), קיים אוסף גנטי הכולל למעלה מ-1,000 זני בננה, מתורבתים, וזני בר מכל העולםזהו גוף בינלאומי בתמיכת האו"ם, שהתחייב עם ממשלת בלגיה לתמוך עד שנת 2020 בפעילות מחקרית בתחום ענף הבננותמאחר והבננה הינה הגידול הרביעי החשוב ביותר בעולם,התורם לביטחון המזון והתזונה בהווה ובעתיד ומספק הכנסה למאות מיליוני אנשים. שמירה על מגוון הבננות היא קריטית כדי להפוך את גידול הבננות למזין, פרודוקטיבי ועמיד יותר. שימור החומרים הצמחיים למשך אלפי שנים מתבצע באמצעות תהליך- Cryopreservation, כאשר החומר נשמר בחנקן נוזלי, ב- 196 מעלות צלזיוס. טכניקה זו חיונית לשמירה בטווח הארוך על כל אותם גידולים שלא ניתן לשמור באמצעות זרעים, כמו בננות, קסבה, טארו ורבים אחרים.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237