אדם נפטר ובת זוגתו תובעת זכויות על המשק החקלאי שלו, עד כאן זה נשמע הגיוני ורגיל. אך, מה הדין במצב בו הזוג התחתן רק כחמישה שבועות בטרם נפטר האדם ממחלה סופנית?
עניין זה הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון שם השופטת קבעה פסיקה מהפכנית בשאלה למי מגיעות הזכויות במשק. מה פסק בית המשפט והדרכים בהן ניתן להגן על עצמנו ועל הרכוש שלנו בעת נישואים בפעם השנייה, כל זה בכתבה.
במקרה הנדון, בני זוג שהיו בעלי זכויות של ברי רשות במשק חקלאי התגרשו. בהסכם הגירושין, הסכימו בניהם כי הזכויות בנחלה יישארו רק שלו ואילו בת הזוג, ויתרה על זכויותיה.
בפועל, לא שונה הרישום בפנקסי המקרקעין, אך הוא התגורר שם לבדו ועבד במשק בעבודה חקלאית.
במרוצת השנים, הכיר בת זוג חדשה והם קיימו זוגיות אך, גרו בנפרד. הם אף ערכו הסכם ממון לפיו תהיה בניהם הפרדה רכושית מלאה על כל הרכוש העכשווי והעתידי שיצבור כל אחד מהם. בהסכם אף נכתב שאם הוא ילך לעולמו, בת זוגתו תצטרך לעזוב את המשק תוך 90 יום ולמסרו ליורשיו.
הוא אפילו כתב צוואה שם הורה על מכירת הזכויות במשק ועל דרך חלוקת הכספים.
לאחר שחלה במחלה סופנית, בת הזוג עברה לגור עמו במשק במשך כשנתיים והם התחתנו כחמישה שבועות בלבד לפני מותו.
כעת, מצד אחד בת הזוג הנוכחית טוענת לזכויות במשק ומהצד השני, גרושתו וילדיו טוענים גם הם לזכויות ומבקשים צו לסילוק ידה של בת הזוג מהמשק.
בת הזוג הנוכחית טענה כי:
- בהתאם להסכם המשבצת הקיים, המשק אינו חלק מהעיזבון והזכויות בו מוקנות לה באופן אוטומטי שכן, לפי ההסכם הזכויות יעברו לבן הזוג שנותר בחיים.
- גרושתו אינה זכאית לזכויות במשק כי בהסכם הגירושין שנחתם בניהם וקיבל תוקף של פסק דין, היא ויתרה על הזכויות שלה וכך נהגה כל השנים.
בת הזוג הקודמת טענה כי:
- נחתם בין המנוח לבת הזוג הסכם ממון שעיקרו הפרדה רכושית. בהסכם אף נכתב שכאשר ילך לעולמו, בת הזוג תצטרך לפנות את המשק תוך 90 יום ותמסרו ליורשיו ולכן, היא אינה זכאית לזכויות במשק.
- המנוח הפר את הסכם הגירושין עליו חתמו לפיו, ישחרר אותה מכל החובות הרובצים על המשק בתמורה לוויתור על זכותה. בפועל, התברר לה שהיו חובות רבים על שמה.
ילדיו טענו כי:
- הם עבדו עם אביהם במשק. לטענתם אביהם אמר להם כי רוצה שהמשק יעבור עליהם כדור המשך. הם רוצים לשמר את המשק כיחידה חקלאית ולשתף בניהם פעולה כדי להמשיך לעבוד ולהמשיך את דרכו של אביהם.
- בת הזוג הייתה נשואה לאביהם רק כחמישה שבועות ולא תרמה דבר למשק. לכן, אין לקטוע את הרצף הדורי ויש להעביר את הזכויות אליהם כדי שיוכלו לשמר אותו עם הידע החקלאי שלהם.
- לא ניתן להעביר את הזכויות לבת הזוג שכן, מחצית מהזכויות במשק רשומות על שם אמם.
- בהתאם לסעיף 114 לחוק הירושה, יש זכות קדימה לאחד מהם להירשם כבעל הזכויות במשק, כפי שיוסכם בניהם.
- המשק אינו מהווה נכס מנכסי העיזבון והוראות הצוואה אינן חלות עליו לכן, יש להעביר את הזכויות לאמם או לאחד מהם.
טענת רשות מקרקעי ישראל:
- בהתאם להסכם המשבצת הקיים על המשק, ניתן להעביר את הזכויות לאדם אחד בלבד. ההסכם מורה על העברה לבן הזוג הנותר בחיים ולא נוקט בהגבלה על זמן הנישואים בין בני הזוג. לכן, לפי הוראות ההסכם יש להעביר את הזכויות לבת הזוג אך, הם לא שוללים מכירה לצד שלישי אם כך יחליט בית המשפט.
בית המשפט בחן על פי איזה מנגנון ייקבעו הזכויות במשק החקלאי. ראשית, ישנו הסכם משבצת מול רשות מקרקעי ישראל אשר מסדיר למי יעברו הזכויות במקרה של פטירת חבר אגודה.
לפי ההסכם שנחתם, בעת פטירת חבר אגודה ישנן שלוש אופציות חלופיות להעברת הזכויות במשק החקלאי
- הזכויות במשק יעברו לבן/ בת הזוג אשר נותרו בחיים.
- במידה ואין בן/ בת זוג שנותרו בחיים, יעברו הזכויות לבן ממשיך אשר נקבע על ידי הוריו.
- אם אין בן ממשיך, יעברו הזכויות לפי סעיף 114 לחוק הירושה.
לפי הסכם זה, נראה שהזכויות צריכות לעבור לבת הזוג הנוכחית שכן, הם היו נשואים טרם פטירתו והיא נותרה בחיים ולכן, היא הראשונה לקבל את הזכויות. אולם, בית המשפט קבע כי היא אינה עונה להגדרת "בן זוג" לפי ההסכם.
בית המשפט קבע כי:
"הנתבעת 2 מתגוררת במשק מכוח יחסיה עם המנוח ולא מכוח היחסים למול הגופים המיישבים. משכך, יש מקום לבדוק ולתת משקל לטיב היחסים בינה לבין המנוח . יש לבחון את כוונות המנוח; האם היה בכוונתו לשתף את הנתבעת 2 בנכסיו לרבות המשק, אותם צבר עובר לנישואיו עמה, או שמא הייתה כוונה להפרדה רכושית מכוח סע' 5(א)(1) לחוק יחסי ממון."
לפי קביעת בית המשפט, יש הבדל בין בן זוג שקיבל את זכויותיו מהגופים המיישבים לבין בן זוג אשר קיבל את זכויותיו רק משום שנישא לבר רשות. במקרה הזה, בת הזוג קיבלה את זכויותיה רק משום שנישאה למנוח ולכן, קבע בית המשפט כי יש לבחון את טיב היחסים בניהם על מנת להכריע בדבר זכויות. כל זאת למרות שההסכם המשולש לא מגדיר זאת כלל.
נקבע לבסוף כי למנוח לא הייתה כוונה לשתף את בת זוגתו בנכסים שכן, הם חתמו על הסכם ממון בו הסכימו על הפרדה רכושית. בנוסף, גם בצוואתו הוא לא ציווה לה את המשק החקלאי מה שמחזק לדעת בית המשפט את כוונתו שלא לשתף אותה בנכס. ולכן, נקבע כי לבת הזוג אין זכויות במשק זה.
בעניין בת הזוג לשעבר, נקבע כי היא אכן ויתרה על זכויותיה במשק במסגרת הסכם הגירושין והיא לא הצליחה להוכיח כי הייתה הפרה של ההסכם ולכן, גם היא אינה זכאית לזכויות.
לפי הסכם המשבצת, באין בן/ בת זוג, יעברו הזכויות לבן ממשיך. למנוח היו ילדים אשר טוענים לזכויות במשק. אך, בית המשפט קבע כי משום שהמנוח לא קבע בחייו מי יהיה בן ממשיך, לא ניתן לקבוע זאת כעת ולכן, הילדים לא יכולים לקבל את הזכויות מכוח התנאי הזה בהסכם.
התנאי הבא בהסכם הוא שבאין בן/בת זוג ובאין בן ממשיך, יפנו לסעיף 114 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965. לפי הוראות החוק:
" (א) משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית – יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון.
(ב) באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו – יחליט בית המשפט לפי הנסיבות.
(ג) היו שני יורשים או יותר, ובהם בן-זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי – בן-זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים.
(ד) היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור."
בפסיקה נקבע, כי סעיף זה כפוף לשאר הוראות חוק הירושה ולכן, אם המנוח ערך צוואה יש לשאוף לקיימה משום שלפי חוק הירושה, יורש יהיה על פי צוואה ורק באין צוואה, יהיו היורשים על פי דין.
"סעיף 114 לחוק הירושה כפוף להוראת סעיף 2 לחוק.
מקום והמוריש ערך צוואה ובה קבע זוכה אחד במשק הרי שבזה יזכה אותו נהנה על פי הצוואה ולא היורשים האחרים על פי דין. סעיף 114 בודאי אינו מתעלם מצוואה ומהוראותיה ככל שהן עוסקות בזכויות במשק החקלאי ואינו מבכר יורשים על פי דין על פני יורשים על פי צוואה. עיקרון העל בדיני ירושה לפיו "מצווה לקיים את דברי המת", חולש על כל הוראות חוק הירושה הקובעות זהות היורשים, וכך גם על הוראת סעיף 114 בשינויים המתחייבים כמפורט לעיל.
משכך, מקום ואימץ הסכם המשבצת ההסדר שבסעיף 114, יש ליישמו כמתחייב על פי הוראות חוק הירושה, והדעת אינה סובלת פרשנות לפיה חרף אותו רצון חד וברור שהועלה על הכתב בגדרי צוואה , יזכו במשק אלה שהמנוח ביקש להדיר הימנה ."
(תע (נצ') 1180/08 א.ד. ואח' נ' א.ד, 20.2.11)
"על פי "ההסכם המשולש", אין חבר האגודה יכול לצוות את המשק כשיש לו בן זוג או כשמונה "בן ממשיך". הוא אינו יכול גם להורות שהמשק ימסר ליותר מאדם אחד. במובנים אלה, המגבילים את חופש ההורשה, זכויותיו של חבר האגודה אינן חלק מעזבונו. אך בשל הגבלות אלה אין להרחיק לכת ולשלול את זכותו של חבר האגודה לקבוע בצוואה את זהות היורש בנסיבות אחרות. לטעמי, ככל שאין התנגשות בין ההגבלות ב"הסכם המשולש" ובחוק לבין הקבוע בצוואה, יש לשאוף לקיים את הצוואה ובכך להגשים את עקרון העל לפיו "מצווה לקיים את דברי המת". (ההדגשות אינן במקור)
( תמש (ב"ש) 6231/05 מ.ל. ואח' נ' א. ל,. 11.12.13)
הרציונל של סעיף 114 לחוק הירושה, הוא לא לחלק את המשק למספר יורשים כי החלוקה תפגע בכושר קיום המשק כמשק חקלאי ולכן, שואפים להעביר את הזכויות למי שיכול להמשיך לקיים את המשק. בית המשפט קבע כי בת הזוג אינה יכולה לקיים את המשק לפי הצהרתה וכך גם הבנים אשר הוכח כי הם המשיכו בחייהם ולא נראה כי הם יקיימו את המשק.
לכן, פנו להוראות הצוואה, בה ביקש המנוח למכור את המשק וציווה כיצד יחולקו כספי המכירה. מהסיבה שטרם התקבל צו לקיום הצוואה, מינה בית המשפט את מנהלי העיזבון כפי שציווה המנוח והטיל עליהם להגיש בקשה לצו קיום צוואה ולעשות את מה שניתן כדי לקיימה.
פסיקה זו היא מהפכנית שכן, לפי הסכם המשבצת אשר גובר על הוראות חוק הירושה, ישנה בת זוג אשר נותרה בחיים ויכלה לקבל את הזכויות במשק. ההסכם אינו מגדיר את משך זמן הנישואים ויותר מכך, ישנם חוקים רבים שבהם בן זוג הוא גם ידוע בציבור ולא רק זוג נשוי. למרות כל זה, קבעו כי בת הזוג אינה זכאית וכי יש לפעול על פי הצוואה.
חשוב לדעת, שאם הנכם בעלי זכויות במשק חקלאי ואתם מעוניינים שתהיה לכם היכולת לקבוע מי יירש את הזכויות, יש לבדוק את הוראות הסכם המשבצת ולכתוב צוואה אשר לא תעמוד בסתירה להוראות ההסכם. חשוב גם לדעת, כי ככל ובן/ בת זוג הם הזכאים הראשונים על פי הסכם המשבצת, קשה לגבור על זה ולרוב הם יהיו אלה שיקבלו את הזכויות שכן, רוב המקרים אינם חריגים כמו מקרה דנן.
בכל מקרה ובפרט במקרים של זוגיות או נישואים בפעם השנייה, חשוב להיוועץ עם עורך דין המתמחה בנושאי ירושה במרחב החקלאי על מנת שתוכלו להימנע מסכסוכי ירושה במשפחתכם וכדי לממש את רצונכם בצורה המיטבית.
תמ״ש (רשל״צ) 5882-03-11 פלונית ואח׳ נ׳ מינהל מקרקעי ישראל מחוז מרכז ואח׳, פס״ד מיום 12/04/17
