פסקי דין

מתוך כ-80,000 פלסטינים העובדים בישראל בתחומי הקו הירוק, כ- 10,000 מהם מועסקים בענף החקלאות אצל כ-1,500 מעסיקים.
העסקת העובדים הפלסטינים בכל הענפים מחייבת 'קשר גורדי' עם מדור התשלומים שברשות האוכלוסין.

מת"ש הינו גוף רגולטורי שפועל מכוח חוק. לעניות דעת הח"מ, מת"ש עושה זאת תוך חריגה מנורמות מוכרות ומקובלות תוך שהוא מפעיל נהלים בלתי מידתיים אשר לעיתים קרובות מעוררים קשיים וגוררים לעימותים בין המעסיקים למת"ש.

מת"ש הוא הקובע את זכותו של החקלאי להעסיק עובדים מהשטחים ואת מספרם. מת"ש הוא גם המתווך מול רשויות הביטחון המאשרות הַעֲסקה פרטנית של כל עובד והוא הגוף המנפיק את תלושי השכר לעובדים. הסדר זה הוא ייחודי, לפיו לא המעסיק הישיר מנפיק את תלושי השכר של עובדיו כמקובל לגבי כל עובד, לרבות לגבי עובדים זרים.

אחד העניינים הבעייתיים ביותר, החוזר על עצמו, הוא נושא ימי העבודה של כל עובד מידי חודש. מת"ש מתנה את היתר העסקת פלסטיניים ב"העסקה מלאה". בשעתו הדרישה הייתה לדיווח על "ימי העסקה מינימליים" לפיהם מת"ש חישב את ימי העבודה הפוטנציאליים וחייב את המעסיקים בדיווח בהתאם. יובהר, לימי העבודה המדווחים יש השלכה על עלויות העבודה ועל זכויות העובד, שכן כל יום דיווח, מחייב את המעסיק בתשלום ובמצטבר מגיעים תשלומים אלה לסכומים משמעותיים.

עתירה מנהלית כנגד רשם האגודות השיתופיות וכנגד קיבוץ שדה בוקר, שעניינה בשאלה אימתי יש לרשם האגודות השיתופיות סמכות לשנות את נוסח תיקון תקנון האגודה אשר התקבל באסיפה הכללית, מבלי לקבל את אישור האסיפה הכללית לשינויים אלה.

עת"מ )(ירושלים) 28639-06-19 פלוני נ' רשם האגודות השיתופיות , פס״ד מיום 28/12/20

 

 

פסק דין חדש המגדיר את סוג השינויים שרשאי רשם האגודות השיתופיות לרשום בתקנון של אגודה שיתופית מבלי לחייב הצבעה חוזרת באסיפה הכללית לאישור הנוסח.

עת"מ (ירושלים) 28639-06-19 חבשוש נ' רשם האגודות השיתופיות ואח'', פס״ד מיום 28/12/20

לנוכח ההתנהלות הנפוצה בקרב חקלאים המעסיקים עובדים זרים, פלסטינים ואחרים נכון להבהיר את העניין שבכותרת ולהתריע בפני כלל החקלאים המעסיקים עובדים שכירים.

סע"ש 29268-06-16 סאמר אלזיאדנה נ' מלאחי בע"מ ניתן 25.10.20.

כל מי שמתגורר במושב יודע שעל פי רוב חניות מסודרות לרכבים הן בגדר המלצה בלבד. לעיתים קרובות, חברי הנושב, אורחיהם, עובדי המושב ושאר הבאים בשעריו, נוהגים להחנות את רכבם תחת כל עץ רענן (תרתי משמע). מציאות זו מעלה את השאלה על מי תוטל אחריות במקרה שייגרם נזק לרכב כתוצאה מנפילה של עץ או של חלק מענפיו.

בסוגיה זו דן בית משפט השלום בתל אביב בפסק דין שניתן לאחרונה (20.5.20), אשר מפאת חשיבותו למושבים על מקרים דומים אחרים, בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

* תא"מ (שלום ת"א) 11165-11-17 רביב בינדור נ' מושב נהלל-ועד מקומי (פורסם בנבו, 20.05.2020)

חברי מושבים ומושבים, כמו הרבה מעסיקים אחרים, נעזרים בשירותיהם של חברות כח אדם בכדי לאייש תפקידים הן בצד המשקי והן בצד הקהילתי. עובדים אלו אינם מועסקים באופן ישיר על ידי המושב או חבר המושב  ולא מקבלים ממנו את שכרם. עם זאת, במשך השנים הרחיבו בתי הדין לעבודה את אחריותו של מזמין שירותי כח האדם כלפי עובדי קבלן.

פסק דין שניתן לאחרונה (5.7.20)* בבית הדין ארצי לעבודה דן בשאלת חובתו של מעסיק לקיים שימוע לעובד כח אדם בטרם יבקש את הפסקת הצבתו לעבודה אצלו. בשל חשיבותו של פסק הדין בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

* ע"ע (ארצי ) 47271-06-18 התאמה השמה ומידע (1995) בע"מ - סמי הפוטה (פורסם בנבו, 05.07.2020)

אין מושב או חבר מושב שהמתחייב מהוראות חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967 אינו רלוונטי אליו ולכן במסגרת טור זה עסקתי בכך, ולא אחת. חוק ההתיישבות אוסר על עשיית שימוש חורג בקרקע חקלאית, היינו הקניית זכות בקרקע ובמים למי שאינו המחזיק בקרקע, וקובע כי מי שעושה כן צפוי להפקעת שטחו על ידי הרשות המוסמכת. אלא שפעמים רבות אני נשאלת דווקא על היחסים בין שני הצדדים, אשר למעשה פעלו "בהסכמה" להפרת החוק. כלומר, האם ל"אי החוקיות" של ההסכם יש השפעה על זכותו של אחד הצדדים לתבוע את הצד השני, למשל במקרה שתתקבל דרישה לפינוי הקרקע. פסק דין* שעסק בסוגיה זו ניתן לאחרונה (21.8.20) בבית משפט השלום בטבריה ובשל חשיבותו אסקור בפניכם את עיקריו.

*  ת"א (שלום טב') 39241-02-17 גיא ירמק נ' משה וינשטיין (פורסם בנבו, 21.08.2020)

לאחרונה ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט השלום וקבע כי סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות אינו מגביל את האגודה לקבוע מנגנון ליישוב סכסוכים רק בין האגודה לחבריה, וקובע כי "עסקי האגודה" הם גם סכסוכי גבלות בין שכנים באגודה.

מדובר על בעלי נחלות, שכנים בחלקות גובלות במושב רמת רזיאל שבה נטען על ידי המבקשים שפנו לבית המשפט בטענה כי המשיבים פלשו לחלקתם ואף בנו בה ובגבול החלקה ללא היתר, דבר הפוגע בקניינם ולכן דרשו צו פינוי והריסה.

המשיבים הגישו בקשה לעיכוב הליכים בבית המשפט מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות, קרי המשיבים ביקשו כי הליך הסכסוך יתנהל בפני בורר כפי שהדבר קבוע בתקנון האגודה.

רע"א (ירושלים) 31946-11-20 נעים ואח' נ' סטוק ואח', פס״ד מיום 07/12/20

חקלאים רבים נאלצים להתמודד עם תביעות המוגשות נגדם על ידי פלסטינים שעבדו אצלם. התביעות, כללית, עוסקות בטיעונים ובטענות דומים.

ניתן וכדאי ללמוד התנהלות נכונה ויישום הוראות הדין בכל הקשור בחיובים הנובעים ממשפט העבודה בהקשר להעסקת עובדים בחקלאות לרבות עובדים מ'השטחים'. שימת לב לפרטים בהם מחוייבים המעסיקים, אם יופנמו, עשויים למנוע תביעות ומכל מקום יקלו את ההתמודדות עימם בין כותלי בתי הדין לעבודה.

פסק דין(1) שניתן לאחרונה עוסק ברכיבי תביעה 'נפוצים'. והוא מובא כאן כדוגמא ממנה ניתן ללמוד התנהלות נכונה.

סעש 63075-11-17 יזן זידאן נ' ג. רגב ייזום 2000 (2004) בע"מ

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237