קבלת חברים או מגורים במושב – חוסר הוודאות נמשך / צבי שני, עו״ד

צבי שני, עו״ד צבי שני, עו״ד

בפסיקה נוספת של בית המשפט המחוזי, אושרה תביעה להעברת זכויות במשק, למרות התנגדות ועד המושב לקבלת התובעים כחברים, ועל אף שהתובעים פסחו על שלב הערעור לאסיפה הכללית.

רקע וטענות הצדדים:

בני-הזוג רוקח רכשו נחלה במושב  מכונס נכסים. כאשר שביקשו להשלים את הליך העברת הזכויות ולהתקבל כחברים במושב, דחה וועד המושב את בקשתם, בנימוק כי לפי הרושם שנוצר, בני הזוג אינם מתכוונים להתגורר במושב דרך קבע – וזאת בניגוד לתקנון האגודה. כאשר נידחו בני הזוג על ידי הועד, הם לא פנו לכינוס אסיפה כללית כערעור על החלטת הועד, אלא פנו באופן ישיר לבית המשפט.

בתביעה שהגישו רוקח לבית המשפט המחוזי בלוד, ביקשו בני זוג להצהיר כי החלטת ועד האגודה בדבר אי קבלתם לחברות באגודה בטלה, ולהורות לאגודה לקבלם כחברים. לחלופין, התבקש בית המשפט להורות לרשות מקרקעי ישראל ("רמ"י") להעביר לבני הזוג את הזכויות במקרקעין, ללא הסכמת הועד וללא קבלתם כחברים.

לטענת התובעים, החלטת הועד הינה חסרת בסיס, והתקבלה משיקולים זרים ואישיים (רצון של חלק מחברי הוועד לרכוש את הנחלה בעצמם), על סמך שמועות וחרף הצהרות חד משמעיות של בני הזוג כי הם רוכשים את הזכויות לצורך מגוריהם.

מכל מקום, הודגש כי אין בהחלטת הועד כדי למנוע את רכישת הזכויות, תוך קבלת הסעד החלופי בדמות העברת הזכויות במישרין מול רמ"י אף ללא הסכמת האגודה.

לטענת האגודה, התובעים הצהירו במפורש על כוונתם שלא לגור במושב – כך שלא עמדו בתקנון לגבי קבלת חברים. עוד נטען, כי יש לדחות את התביעה על הסף מאחר שהיה על התובעים למצות תחילה את ההליכים באגודה, בדרך של ערעור לאסיפה כללית, ורק לאחר מכן להגיש תביעה. התובעים אף לא פנו לרמ"י לשם העברת הזכויות טרם הגשת התביעה.

רמ"י צורפה אף היא להליך, וציינה כי לכלל הדורש את הסכמת האגודה להעברת הזכויות, קיים חריג מפורש בהסכם המשבצת, ולפיו הרשות רשאית לפעול גם ללא הסכמת האגודה, מקום בו הסכמת האגודה מותנית בדרישת תשלום ו/או במקרים חריגים, על-פי שיקול דעתה הבלעדי.

הכרעת בית המשפט – כב' הש' עוז ניר נאוי:

בפסק דינו, הרחיב בית המשפט אודות היקף ההתערבות בהחלטותיה של אגודה שיתופית – דבר התלוי הן בסוג האגודה והן במהות הזכות הנפגעת. הודגש, כי כפי שהובהר בשורה של פסקי דין, יש לנהוג בריסון ובאיפוק בהפעלת ביקורת שיפוטית בהקשרים אלו, והתערבות כאמור תתבצע רק במקרים חריגים וקיצוניים.

ההיגיון בכך הוא, שעיקר מטרת ההתאגדות השיתופית הינה יצירת רווח כזה או אחר לחברים בה, טיפוח החיסכון, העזרה ההדדית ושיפור תנאי החיים של החברים בה, כאשר האגודה השיתופית מבוססת על קשר אישי בין החברים, ויחסים פנימיים בין החברים ובינם לבין האגודה.

תקנונה של האגודה השיתופית הוא מסמך היסוד הבסיסי שלה, והוא שקובע את סמכויות אורגניה ומהווה את המשפט החוקתי שלה. בהתאם לכך, ככלל מקבלת אגודה שיתופית את החלטותיה באמצעות הועד והאסיפה הכללית, וכך גם מתקבלת החלטה בעניין קבלת חברים חדשים.

אכן, מעיון בתקנות האגודות השיתופיות עולה, כי כל חבר יהיה, בין היתר, "תושב קבוע במושב או איש החושב להתיישב במושב". כמו כן, עולה מהוראות התקנון כי הועד יכול להחליט על דחיית בקשה לקבל חברים ברוב דעות, אף "מבלי לתת כל סיבה לכך", ומי שבקשתו נדחתה יוכל לערער עליה בפני האסיפה הכללית (כאשר החלטה על קבלת חברים טעונה אישור האסיפה הכללית).

בית המשפט אף הוסיף וציין, כי ייתכן שעצם אי הגשת ערעור לאסיפה כללית על החלטת ועד שלא לאשר קבלת מועד ופניה לערכאה משפטית במקום זאת, עשויה להיחשב כוויתור על הבקשה להיות חבר, מה גם שאין הוראה המחייבת את האגודה לקבל לחברות, גם את מי שעונה על כל הדרישות הקבועות בתקנון.

עם זאת – ולמרות הדרישה לפעול בריסון ואיפוק בהפעלת ביקורת שיפוטית על החלטות האגודה – יכולתה של האגודה אינה בלתי מוגבלת, ועליה לנהוג על פי כללית ועקרונית מקובלים מהמשפט הפרטי והציבורי, מה גם שהליך קבלת מועמד לחברות במושב הוא שלב טרום חוזי של משא ומתן לקראת חוזה, אשר חובת תום הלב חלה עליו, כמו גם עקרונות של הגינות, צדק ושוויון, המונעות מהמושב לקבל החלטה באופן שרירותי או לשקול שיקולים זרים.

במקרה זה, קבע בית המשפט כי הוכח שהנימוק היחיד להחלטת הועד היה חסר כל בסיס ונגוע בשיקולים זרים. בהחלטת הועד לא פורט מתי נשאל התובע בעבר על כוונתו להתגורר במושב, מי שאל אותו ובאילו נסיבות, ושלל הגרסאות שנתן המושב במסגרת ההליך הוכחו בעליל כבלתי אמינות.

בהתייחס לגופו של נימוק, נקבע כי אכן, מקום בו מצהיר מועמד בוועדת קבלת כי אינו מתכוון להתגורר במושב, יכול שיהא בכך צידוק להחלטה על דחיית קבלתו. אלא שבפרוטוקול ישיבת הועד אין כל אמירה או פירוט שכזה. להיפך, בפרוטוקול נכתב כי התובעים מכחישים טענה זו, ומכאן שלא היה בסיס להחלטה.

באשר לעובדה כי התובעים לא ערערו לאסיפה הכללית תחילה, העיד התובע לגבי תחושותיו באשר לאינטרסים והרוח ששררה בוועד, והגדיר את ההליך כ"משחק מכור" וכ"פארסה". בית המשפט קבע בהקשר זה, כי העובדה שלא בוצע ערעור כאמור לא תעמוד לתובעים לרועץ, לכל הפחות בהתייחס לתביעתם החלופית – לאשר העברת הזכויות ללא אישור המושב.

בית המשפט הוסיף, כי כשרוח הדברים באגודה היא לסכל את קבלת התובעים, הרי שאין טעם לשלוח אותם לאסיפה כללית, להליך שהוגדר על ידי התובע כמשחק מכור, מה גם שהליך כאמור היה מקלקל עוד יותר את יחסיו על חבריו במושב.

לבסוף ציין בית המשפט, כי יש לקבל את התביעה גם משיקולי צדק, שאם לא כן יוותרו התובעים ללא סעד, וזאת בשים לב להחלטות בית המשפט לענייני משפחה וענייני הכינוס בתיק.

לסיכום, במקרה דנן הוכח כי מדובר בתובעים ראויים, ונוכח התנהלותו הפסולה של הועד, מדובר במקרה חריג וקיצוני המצדיק את התערבות בית המשפט.

כפי שנקבע בפסיקה, ניתן להפריד בין חברות לזכות השימוש בקרקע, ולפיכך הורה בית המשפט לרמ"י להעביר את הזכויות לתובעים אף ללא קבלתם לאגודה, "תוך תקווה כי האגודה תשכיל לקיים בהמשך הדרך הליך חדש ותקין לקבלתם של התובעים כחברים, ככל שיחפצו בכך התובעים".

חשיבותה של הפסיקה במקרה זה נובעת מהתערבותו של בית המשפט בהחלטת ועד האגודה וזאת אף מבלי שהתובעים פנו לאסיפה הכללית של האגודה. לכן, במקרה בו אדם רואה עצמו נפגע מהחלטת אגודה, בין אם בקבלה לחברות ובין אם בעניין אחר, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי בתחום.

 

תא (מחוזי מרכז) 28032-01-21 גבריאל רוקח נ' זיתן – מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פס״ד מיום 24/07/22

מידע נוסף

  • הערת מערכת:

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

צבי שני, עו״ד

משרד עורכי דין צבי שני מתמחה בתחומי המגזר החקלאי ודיני העבודה.

office@shany-law.co.il

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לפסקי דין בנושאים:

ֿדיני שליחות אגודה קהילתית אגודות שיתופיות אגרסקו אחריות נושאי משרה איכות הסביבה אי תחרות אנרגיות מתחדשות אפליה כלפי נשים ארגון מגדלי העופות ארנונה אשראי בוררות בחירות בחירות לועד הנהלה בטיחות בעבודה ביטול בן ממשיך ביצים בית מקצועי בן ממשיך ברית פיקוח גודל הנחלה דגי נוי דיני חוזים דיני מכרזים דיני נזיקין דיני עבודה דמי פיתוח הארכת חוזה חכירה הורשת זכויות החלטה 737 החלטה 979 החלטה 1101 החלטה 1261 החלטה 1265 החלטה 1524 החלטה 1547 היוון היחידה השלישית היטל השבחה הסגת גבול הסוכנות היהודית הסכם בין יורשי נחלה הסכם משולש הסכמי פיתוח העברת זכויות הערכת שווי הפקעות הפרשות לפנסיה הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרמת מסך השבות מקרקעין השכרת בתי מגורים השמדת תוצרת חקלאית התיישבות התיישנות ועדות ביקורת ועדות קבלה ועד מקומי ועד קהילה ועדת השגות ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות זכות עיון במסמכי אגודה חובת השבה למעסיק חוזה חכירה חוכר לדורות חוק ההתיישבות חיוב בגין שירותים קהילתיים חכירה חכירה לדורות חלופת האגודה חלף היטל השבחה חקלאות טיפול בבעלי חיים ייבוא וייצוא ירושת משק חקלאי כתב הודאה וסילוק כתבי שיפוי לולים לשון הרע מדור משפטי מדור עסקי מועצות אזוריות מיסוי מיסוי מקרקעין מיסי קהילה מכסות ביצים מכרזים מניות תנובה מסך התאגדות מס מעסיקים מס רכישה מס שבח מערכת המשפט מקרקעי ישראל משבצת משק עזר משרד החקלאות נזיקין נחלה נפוטיזם סדר דין סדרי דין סילוק יד במקרקעין סמכויות בית דין לעבודה סמכות שיפוט סעיף 114 לחוק הירושה סעיף 197 עובדים זרים עובדים פלסטינאים עיגון זכויות ערבון ערבות ערעור על החלטות הרשם פדיון חופשה פינוי מאדמות מינהל פיצוי בגין גריעת שטחים מהמשבצת פיצוי בגין שימוש חורג פיצוי יורשים פיצויי סבל פיצויי פיטורין פיצול נחלה פירוק אגודה שיתופית פירוק שיתוף במקרקעין פלישות חקלאיות פנסיה פקיעת חברות קבורה קורונה קיבוצים קליטה קנאביס קנביס רפואי קניין רוחני קרקע קרקע תפוסה רישוי עסקים רישום זכויות רשות מקרקעי ישראל רשם האג״ש שיוך דירות בקיבוצים שיוך נכסים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות נוספות תביעת דיבה תחנות דלק תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תנאי מקפח בתקנון תנובה תקנון אג״ש תרבות וחינוך תשלומים לאגודה קהילתית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.