מידע בנושא בוררות

תביעת ענק של מי שהיה מנהל הגד"ש בקיבוץ גניגר נסתיימה בחיובו לשלם לקיבוץ (רק) 25,000 ₪ (מתוך רחמים), השתתפות בהוצאות הקיבוץ[1].

עובד הקיבוץ ששימש כמנהל הגד"ש, בהמשך גם הפרדס, קרוב ל-15 שנים פוטר וכעבור 4 שנים הגיש נגד הקיבוץ תביעת ענק לתשלום סכומים שלטענתו מגיעים לו גם מכוח צו ההרחבה בענף החקלאות לעובדים בדירוג חודשי מנהלי. בהם: הפרשי שכר, תוספת ותק, מענק שנתי, משכורת 13, דמי כלכלה, תוספת משפחה, דמי הבראה, הפרש פיצויי פיטורים, השלמה לקרן פנסיה, השלמה לקרן השתלמות, ימי חופשה, דמי חגים, שעות נוספות, עבודה בשבת ובחגים, דמי הודעה מוקדמת, פיטורים שלא כדין ופיצוי בגין עוגמת נפש.
סכום תביעתו עלה כאמור כדי כמעט מיליון ש"ח!

[1] סע"ש 4929-08-20 יהונתן טוביס נ' קיבוץ גניגר אגודה שיתופית


 

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

חקלאים רבים נוהגים לערוך עם עובדיהם בסיום עבודתם "הסכם גמר חשבון" – להחתימם על "כתב הודאה וסילוק" ולשלם את מה שהוסכם. הסכמים מעין אלה הם פרקטיקה רצוייה ומומלצת בד"כ התנהלות כזו חוסכת בהמשך דיונים בבתי הדין לעבודה, יש בה חיסכון במשאבים ובזמן בנוסף מונעת עוגמת נפש המתלווה לקבלת כתב תביעה וניהול הליך משפטי.

אולם, זאת יש לדעת ולהפנים: הסכם בו מוותר עובד על זכות מכוח חקיקת המגן אין לו תוקף משפטי, במסגרת זו כלולים בין היתר הוראות מכוח חוק שכר המינימום, תשלום שעות נוספות, תשלומי פנסיה ופיצויי פיטורים.

בנוסף לאלה גם רכיבי צווי ההרחבה למיניהם הינם עניינים הכפויים בדין ואין משמעות לוויתור עליהם אף אם אושרו ויתורים שכאלה בחתימת העובד. עניינים שיכולים להיות מופנים לבוררות הם כאלה העוסקים בזכויות שמעבר למתחייב מהדין.

[1] סע"ש 2465-01-22 אפרים אפשטיין נ' ב.ס.ד. אריזות 96 בע"מ

[2] ס' 3 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968

[3] בר"ע (ארצי) 49876-09-22 ב.ס.ד. אריזות 96 בע"מ נ' אפשטיין.

 

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

עניין ההליך הינו ערעור על הכרעת חוב של עו"ד אורן הראל (להלן: "בעל התפקיד המיוחד") שמונה לשם בחינת תביעת חוב של חצב מושב עובדים (להלן :"האגודה") ונושים נוספים [בנק לאומי לישראל (להלן: "הבנק") ועוזי ז'אנו] והכרעת סדר הנשייה ביניהם.

 

פש"ר (ב״ש) 8520-08-21 חצב מושב עובדים נ' ז'אנו ואח', פס״ד מיום 13/06/21

 

 

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

חיי האגודה השיתופית מתאפיינים בקשרים רחבים ומתמשכים בין האגודה לבין חבריה וכוללים תקשורת בין מוסדות האגודה וממלאי התפקידים באגודה לבין החברים. עניינים רבים, לרבות מחלוקות בין האגודה לבין חבר האגודה, מוסדרים בהסכמים בין האגודה לבין חבר או חברים באגודה.

פסק דין שניתן לאחרונה (26.05.2022) בבית המשפט המחוזי בנצרת עוסק בסמכות מנהל קהילה לחייב את האגודה במערכת היחסים מול חבר, גם מקום שהוא סיכם אתו הסדר שונה מהקבוע בתקנון.

ת"א (נצרת) 32262-12-21  פירסטנברג נ' קבוצת גבע, פס״ד מיום 26/05/22

 

 

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

פסק הדין עוסק בדחיית בקשה לחברות בקיבוץ שלעבים קבוצת פועלי אגודת ישראל להתיישבות שיתופית בע"מ (להלן" "הקיבוץ") בעקבות גיל המבקשים ובשאלה למי הסמכות לדון בדיון זה- לביהמ"ש או לרשם האגודות?

ת"א (מרכז) 19737-08-21 נורית כספי נגד שעלבים קבוצת פועלי אגודת ישראל להתיישבות שיתופית, , פס״ד מיום 02/11/21

 

 

מידע נוסף

  • הערת מערכת

    מאמרים המפורסמים באתר האיחוד החקלאי על ידי אנשי מקצוע מייצגים את דעתם בלבד, אינם מהווים חוות דעת משפטית (אלא אם נאמר במפורש) ואינם מייצגים את עמדת תנועת האיחוד החקלאי .
    לפרטים נוספים ותגובות ניתן לפנות לכותב המאמר בהתאם לפרטיו המפורטים לעיל.

פסק הדין בוחן האם סכסוך בין אגודה שיתופית לבין חבריה נחשב לסכסוך בעניין חוקתי והאם הוא מתאים להליך בוררות.

התובעים הינם חקלאים, חברי אגודת שדה-ניתן אשר בעבר שויכו להם קרקעות לעיבוד חקלאי. האסיפה הכללית של האגודה החליטה על חלוקת השטחים מחדש והתובעים קובלים על החלטה זו. האגודה מבקשת לעקב את ההליכים התובענה ולהעביר את ההליך לבוררות, בהתאם לתקנון האגודה.

ת"א  (ב"ש) 47288-07-21 שדה ניצן מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ נגד אריה נוחומוביץ, פס״ד מיום 11/11/2021

 

 

לאחרונה ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט השלום וקבע כי סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות אינו מגביל את האגודה לקבוע מנגנון ליישוב סכסוכים רק בין האגודה לחבריה, וקובע כי "עסקי האגודה" הם גם סכסוכי גבלות בין שכנים באגודה.

מדובר על בעלי נחלות, שכנים בחלקות גובלות במושב רמת רזיאל שבה נטען על ידי המבקשים שפנו לבית המשפט בטענה כי המשיבים פלשו לחלקתם ואף בנו בה ובגבול החלקה ללא היתר, דבר הפוגע בקניינם ולכן דרשו צו פינוי והריסה.

המשיבים הגישו בקשה לעיכוב הליכים בבית המשפט מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות, קרי המשיבים ביקשו כי הליך הסכסוך יתנהל בפני בורר כפי שהדבר קבוע בתקנון האגודה.

רע"א (ירושלים) 31946-11-20 נעים ואח' נ' סטוק ואח', פס״ד מיום 07/12/20

אחרי פסק בוררות תקדימי, חקלאי ישראל יוכלו מעתה לגדל קנאביס בשטחיהם. פסק בוררות יוצא דופן הפך החלטה של אגודה חקלאית במושב משמרת ויצר תקדים משפטי.

בית המשפט העליון קבע לראשונה כי ערעור על החלטת רשם בענייני בוררות תוגש בזכות בפני בית המשפט שבו מכהן הרשם.

בית המשפט העליון קובע כי בעניין זה אין להבחין לעניין הזכות לערעור בין אם זה פסק דין או החלטה אחרת של הרשם שעליה מבקשים לערער.

רע"א 3736/20 פלוני נ' זאב רום, פס״ד מיום 20/10/20

בוררות היא הדרך המקובלת לפתור סכסוכים המתגלעים בין חברי המושב למושב, בין החברים לבין עצמם ואף בין התושבים במושב, שאינם חברים, לבין המושב. תניות הבוררות מופיעות בתקנון המושב ולעיתים קרובות אף בהסכמים שעושה המושב עם תושבים ועם צדדים שלישיים אחרים. פסק דין שניתן לאחרונה (26.8.19)* בבית המשפט השלום בכפר סבא דן בשאלה האם תניית בוררות הקיימת ב"חוזה אחיד" מהווה תנאי מקפח ולכן דינה להתבטל על ידי בית המשפט. כאן המקום לציין כי בפסיקה נקבע שבנסיבות מסוימות ניתן לראות בתקנון אגודה שיתופית חוזה אחיד שחל לגביו חוק חוזים אחידים. לכן, לאור חשיבותו של פסק הדין, ראיתי לנכון לסקור בפניכם את עיקריו.

ראשית אסביר כי חוק החוזים האחידים, התשמ"ג – 1982 (להלן: "החוק"), מגדיר "חוזה אחיד" כך: "נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם".

*תא"מ (שלום כ"ס) 28527-05-19 עמותת חריש החדשה נ' ישראל שלמון (פורסם בנבו, 26.08.2019)

עמוד 1 מתוך 3

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.