תביעה כספית בין אחים, במסגרתה עותר התובע לקבלת פיצוי כספי מהנתבע עבור חלקו היחסי במשק 36 במושב (להלן: "המשק") וכן לקבלת חלקו היחסי בהכנסות וברווחים עתידיים אותם יניב המשק.
רקע
לאחר פטירת האב המנוח של האחים, עברו זכויותיו במשק על שם האם המנוחה, אשר נפטרה גם היא. ההורים לא השאירו צוואה. בעת פטירת האם, רבצו על המשק חובות למשקמת בסכום העולה על 2.5 מיליון ₪. לפי חוו"ד השמאי, שווין של הזכויות במשק הוערך על סך של 2.5 מיליון ₪. התובע וששת אחיו חתמו על תצהירי הסתלקות מעיזבון האם המנוחה לטובת הנתבע.
טענות הצדדים
התובע טוען כי כאשר הוא ואחיו הוזמנו למשרד עורכי הדין, לשם קידום הסדרת החובות והזכויות ע"י הנתבע, הם הוחתמו בלא ידיעתם על "תצהירי הסתלקות", וזאת מבלי שנערכה פגישה מסודרת ומבלי שהוסבר להם דבר. כמו כן, התובע טוען כי הוא שיתף פעולה עם העברת מלוא הזכויות במשק רק לצורך טיפול בחובות. עוד טוען, כי בתביעה נפרדת הודה הנתבע בהתחייבויותיו לחלוק עם אחיו את הזכויות העתידיות במשק וניתן לראות בכך הודאת בעל הדין.
לטענת הנתבע, דין התביעה להסתלק מחמת היעדר עילה, שכן בחתימת התובע על תצהיר ההסתלקות ויתר במפורש על אי אילו זכויות במשק. כמו כן, הנתבע מכחיש שנחתם הסכם בין הצדדים.
דיון והכרעה
אין חולק כי הנתבע לבדו דאג לנהל את המו"מ ביחס להפחתת החובות שרבצו על המשק. התנהגות התובע מתיישבת עם גרסת הנתבע בדבר ההסכמה הפנים משפחתית ביחס לזכויות במשק והסדרת החובות, ללא פיצוי, וזאת מכוח אדישותם ביחס לעתידו של המשק. העדר עשיית מעשה לצמצומו של החוב מצד יתר האחים מעידה אף היא על אדישות שהפגינו האחים אל מול קיומם של החובות, אדישות שלא מתיישבת עם אינטרס של צמצום החוב במטרה להגדיל ולמקסם את חלקם בפיצוי לכאורה. המסקנה הינה כי לא עלה בידי התובע להוכיח טענתו. דווקא החובות שרבצו על המשק באותה העת, אשר עלו על שוויו של המשק, הם שהביאו את האחים לחתום על תצהירי ההסתלקות.
חיזוק למסקנה אליה הגיע ביהמ"ש, נמצאת בהסכם המשבצת המהווה המקור המשפטי לעניין טיבן של זכויות בר הרשות. לפי לשון ההסכם, זכויות בר הרשות של חבר האגודה אינן חלק מעיזבונו. כלומר, זכויות השימוש של המנוחים, היו צריכות לעבור לאחד מבין ילדיה, המוכן ומסוגל לקיים את המשק. בעצם החתימה על תצהירי ההסתלקות, ניתנה הסכמת האחים לכך שהנתבע הוא הילד המוכן ומסוגל לקיים את המשק. בנוסף, ההסכם שותק לגבי חובת הפיצוי של יתר האחים, ומכאן שלא קמה חובה על נתבע לפצות את אחיו. בעניין הרווחים וההכנסות אותם מניב המשק, ביהמ"ש קבע כי הנתבע התחייב כלפי התובע ואחיו לחלוק איתם בכל הרווחים, הפירות וההכנסות שיתקבלו מהמשק החל ממועד קבל הזכויות במשק לידיו ולתקופה בלתי מוגבלת.
תמ"ש(משפחה)(אשדוד) 31712-07-20 ש'. נגד ש', פס״ד מיום 23/08/23
