האם מותר ניכוי מותר רטרואקטיבית ? / שמואל גלנץ, עו״ד

כידוע קיימת חובה על פי חוק לספק לעובד זר לרבות בחקלאות מגורים הולמים. התקנות קובעות מדדים מדוייקים העונים על הדרישה "מגורים הולמים". יחד עם זאת גם הסכומים המותרים לניכוי מהעובד הזר בגין המגורים שהמעסיק מעמיד לרשותו הינם סכומים מדוייקים הקבועים בתקנות.

על הכל מוסכם כי הסכומים המותרים כיום אינם משקפים את העלות הריאלית הכרוכה במגורי העו"ז על חשבון המעסיק. הסכום המותר לניכוי הינו מושא לאין סוף דיונים, כך גם ביום 20.2.2017 אמור היה להתקיים דיון בועדת העבודה והרווחה בכנסת על שינוי הסכום המותר לניכוי משכר העובדים הזרים ע"ח מגורי העובדים.

הדיון, כמו תקוותם של החקלאים מעסיקי העו"ז, נקטע באיבו מסיבות שלא כאן המקום לפרטן ושוב לא עודכן הסכום המותר לניכוי.

עניין הניכויים המותרים בכלל הינו נושא בו נכשלים לעיתים חקלאים מעסיקי עו"ז, כתבי אישום וקנסות הינם חזיון נפרץ בקרב ציבור החקלאים מעסיקי העו"ז.

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה (1)  נשנו ונקבעו הלכות מנחות.

פסק הדין עוסק במטפלת, עו"ז, שהתגוררה בבית המטופל שהיה נכה צה"ל ומשרד הבטחון נשא בעלות העסקתה אנו נדלה מתוך פסק הדין רק את המתייחס לנושא דיוננו.

נפתח בתיאור העובדות:

מטפלת סיעודית שהועסקה כ- 5 שנים בביתו של מטופל שנשא בכל צרכי מחייתה היומיומיים הגישה לבית הדין האזורי לעבודה(2) תביעה כספית במהלכה התברר בין היתר כי בתקופה של למעלה משנתיים ראשונות לעבודתה לא נוכו משכרה סכומים בעבור מגורים וכלכלה. בתקופה האחרונה לעבודתה (כשלוש שנים) נוכה משכר המטפלת סך של 1,251 ₪ לחודש עבור דיור, כלכלה והוצאות נלוות.

בית הדין האזורי קבע כי בדין קוזזו הסכומים בגין דיור כלכלה וכו' (הסתכמו ב-42308 ₪). במאמר מוסגר יצויין כי למטפלת נפסק סכום גבוה בהרבה (299,719 ₪) בשל טעם אחר שאינו רלוונטי לעניינינו.

במסגרת הדיון בערעור עלתה השאלה האם רשאי המעסיק לערוך ניכוי בדיעבד –בגין דיור כלכלה וכו' בעד התקופה בה לא נוכו אלו משכרה של המטפלת וזאת שנים לאחר תום יחסי העבודה?

בית הדין הארצי ציין כעקרון כי "משפט העבודה חותר לשקיפות ובהירות בכל הנוגע לתנאי העסקה כבר מראשית יחסי העבודה, והמכשיר להגשמת ערכים אלה הוא הטלת חובת היידוע על המעסיק בדבר תנאי ההעסקה". בית הדין הוסיף, "אמנם אין המעסיק חייב לנכות משכרו של העובד וזכות הברירה בידו ואולם לא ניתן להשלים עם מצב בו זכות זו תהא נתונה למעביד בכל עת ואף לאחר סיום יחסי העבודה. אין לקבל ניכוי רטרואקטיבי שכן הוא פוגע בציפיות ובהסתמכות העובד".

למען הסדר הטוב יובהר, שלושה הם סוגי הניכויים:

  1. ניכויי חובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי).
  2. ניכויי רשות שסכומם קבוע בתקנות מגורים, הוצאות נלוות  (מים, חשמל, ארנונה) וביטוח רפואי.
  3. ניכויים "חוזיים", היינו טובין או שירותים המסופקים לעובד והוא מסכים לקבלם חלף שכר בכסף. עלותם של אלו חייב להיום בגדר הסביר ובערכי השוק.

בית הדין הארצי חזר על הלכה קודמת (3) לפיה על ניכויים משכרו של עובד זר לעמוד בשלושה מבחנים:

  1. הניכוי יכול להעשות רק כנגד הוצאה בפועל שהוציא המעסיק, לא ניתן לנכות משכרו של העובד סכומים "תאורטיים".
  2. באשר למתחייב מהחוק יכול סכום הניכוי להיות עד גובה הסכום הנקוב בתקנות וזאת באשר למגורים, להוצאות נלוות ולביטוח רפואי. (לעניין מגורים הסכום משתנה מאיזור לאיזור ותלוי בבעלות המגורים)
  3. סך הניכויים (לא כולל ניכויי החובה) לא יחרוג מן המסגרת של 25% משכרו של העובד.

לסיכום:

לניכויים משכרו של העובד הזר כללים קשיחים בהם הסכום המותר לניכוי בשל העמדת מגורים והנלווה לכך וכן ע"ח ביטוח רפואי של העובד והכל כקבוע בתקנות ואין לחרוג ממנו.

ניכוי סכומים בשל אספקת שירותים או טובין ע"י המעסיק לעובד חייבים הסכמתו המפורשת ומראש של העובד. במקרים חריגים בהם היתה התנהלות ממושכת ניתן לראות בכך הסכמה הדדית אף אם לא עוגנו הדברים בכתב.

סך כל הניכויים שלעיל לא יעלה על רבע משכרו של העובד.

האמור לעיל אינו תחליף לייעוץ משפטי.

רשם: עו"ד שמואל גלנץ

 

  1. ע"ע 60487-01-16 ניתן ב-9.2.17.
  2. סע"ש 47297-07-13.
  3. ע"ע 691/06.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237