איילת רייך מיכאלי, עו״ד

איילת רייך מיכאלי, עו״ד

מתמחה בקיבוצים ומושבים, משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.

ayeletr@kv-yavne.co.il

במהלך החודש האחרון הופתעו חברי מושב רבים עת קיבלו התראות לפני מתן קנסות מנהליים בסכומים נכבדים ככל ולא יפנו את השימוש החורג בחצרם.  דעו כי לאחרונה הוחמרו באופן חסר תקדים הסנקציות אותן רשאית המדינה להטיל על עבירות של תכנון ובניה וכי שימוש אסור בקרקע חקלאית הינו בגדר עבירה על חוק התכנון והבנייה. אין זה סוד כי עבירות התכנון והבניה הן בין העבירות הנפוצות ביותר, ומבוצעות בידי כל מגזרי האוכלוסייה ובכל שכבותיה. בתי  המשפט  הגדירו עבירות אלו לא פעם כ״מכת מדינה״ ונראה כי המדינה החליטה להרים את הכפפה להילחם בה ולמגר אותה.

מושבים וחברי מושבים מעסיקים עובדים בענפי המשק שברשותם. בכובעכם כמעסיקי עובדים אתם מחוייבים, מלבד תשלום שכר וזכויות סוציאליות, גם לספק לעובדים סביבת עבודה בטוחה. לעיתים, בשטף העבודה והלחץ לעמוד במשימות הרבות, קיימת נטייה ל"עגל פינות" ו"לעצום עיניים" מחובה זו. אלא שאז חושף עצמו המעביד לטענה כי התרשלותו היא שגרמה לתאונת העבודה ולפציעת העובד ועליו לשאת באחריות ולשלם לעובד נזקו (הגבוה לעיתים מתגמולי הביטוח הלאומי).

פסק דין שניתן לאחרונה (31.3.19) בבית משפט השלום בתל אביב דן בסוגיה חשובה זו ובחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.  

* ת"א (שלום ת"א) 40788-12-15 פלוני נ' א. א. צנרת בע"מ (פורסם בנבו, 31.03.2019)

חקלאים, וודאי מעניין אתכם לדעת האם ניתן לתקוף בבית משפט החלטה שניתנה לגביכם על ידי גורם במשרד החקלאות (פיצו"ח, השירותים הווטרינריים, הגנת הצומח וכו').

התשובה הינה שניתן אולם אני מבקשת להבהיר לכם כי בהתאם לפסיקה, בתי המשפט אינם נוטים להתערב בשיקול דעתם המקצועי של רשויות המדינה, אלא במקרים חריגים. פסק דין* שניתן לאחרונה (18.3.19) בבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה דן בסוגיה זו ומפאת חשיבותו ראיתי לנכון לסקור את עיקריו בפניכם.

* עת"מ (מינהליים חי') 6676-03-19 סובחי נח'לה ובניו בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר (פורסם בנבו, 18.03.2019)

השאלה אם ניתן לסווג פעילות כפעילות חקלאית אם לאו, היא שאלה קריטית.

זאת, בשעה שהן על פי דיני התכנון והבנייה והן על פי חוק ההתיישבות, שימוש שאינו חקלאי הנעשה על קרקע חקלאית ללא קבלת היתר, נחשב ל"שימוש חורג" ואסור, שבצדו סקציות חמורות.

בנוסף, לשאלה זו יש גם השלכות כספיות נרחבות, שכן דמי השימוש הנגבים על ידי רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י") בגין פעילות בעלת אופי מסחרי גבוהים משמעותית מאלו הנגבים בגין פעילות חקלאית. מדובר בנושא רלוונטי לקיבוצים רבים אשר לצד פעילויות חקלאיות מובהקות (רפת, לולים, גד"ש וכו'), מפעילים גם עסקים הנמצאים בתחום "האפור".

פסק דין* שניתן לאחרונה (6.2.19) בבית המשפט השלום בבית שמש דן בסוגיית סיווג הפעילות בקרקע חקלאית, ומפאת חשיבותו בחרתי לסקרו בפניכם בתמצית.

* ת"א (שלום בי"ש) 45276-06-13 מנהל מקרקעי ישראל ירושלים נ' יוסף ערוסי (פורסם בנבו, 06.02.2019)

מושבים שונים מעוניינים בהקמת תחנת דלק מסחרית בשטחיהם.

בפסק דין שניתן לאחרונה (6.3.19) בבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה נדונה השאלה האם הקביעה בתכנית המתאר המקומית, שמתירה הקמת תחנת תדלוק פנימית לשימוש תושבי הקיבוץ בלבד, מלמדת על איסור להקמת תחנת תדלוק מסחרית במקרקעין?

הדברים נשוא פסק הדין יכולים להשליך גם על ההתנהלות הנכונה מול מושבים לכן לנוכח חשיבותו של פסק הדין ראיתי לנכון להביא את עיקריו בפניכם.

*עת"מ (מינהליים חי') 32932-09-18 קיבוץ ברקאי אגודה שיתופית נ' ועדת הערר לתכנון ולבניה מחוז חיפה (פורסם בנבו, 06.03.2019)

נתתמה הלוואה לצד ג' וזו לא הוחזרה? האם נושא משרה מטעם  צד ג' הצליח לשכנע אתכם כי הגוף הלווה אמיד, וכי ההלוואה תוחזר עם ריבית? האם בסופו של דבר התברר כי להתחייבות זו אין כיסוי?

חשוב לדעת, כי במקרים מתאימים ניתן לנקוט בהליך משפטי כנגד נושא המשרה בחברה הלווה. בסוגיה חשובה זו דן פסק דין שניתן ממש לאחרונה (29.1.19) בבית משפט השלום בנצרת* ובחרתי להביא את עיקריו בפניכם.

*ת"א (שלום נצ') 4536-11-12 עומר טל הסעים ונכסים בע"מ נ' גדי חזות (פורסם בנבו, 28.01.2019)

מעת לעת מדווחים חברי מושבים ומושבים על מקרה מקומם שבו נקלעה חברה שעבדה עימם לחובות ואז, על מנת להמשיך את פעילות החברה מחד, ולהתחמק מתשלום החובות להם ולאחרים מאידך, פתחו בעלי החברה חברה חדשה תוך שהם משאירים את המושב או את חבר המושב מול שוקת שבורה. השאלה השכיחה בשיחות אלו היא "האם יש מה לעשות?" – והתשובה היא בהחלט שכן. במקרה כזה ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה כי ירים את "מסך ההתאגדות" שבין החברה החייבת לבעליה או בינה לבין החברה החדשה באופן שבו יהיו האחרונים חייבים בחובות החברה החייבת. כמו כן ניתן לבקש לחייב את נושאי המשרה בחברה בחובות מכח אחריותם האישית. אמנם מדובר בסעד שלא ניתן כדבר בשגרה, אך במקרים המתאימים בית המשפט נעתר לבקשה מעין זו. כך היה למשל בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בנצרת שאסקור בפניכם.

* ת"א (שלום נצ') 26752-09-17 יצחק דהן נ' קידי- קיט י.ד.ע בע"מ (פורסם בנבו, 18.06.2018)

 

היום ברור לכל בעל עסק, מכל סוג, לרבות חקלאי, כי שם העסק הוא חלק ממיתוגו של העסק. למותר לציין כי להגנה על שמו של העסק ומניעת העתקתו משמעות נרחבת בעידן זה בו התחרות המסחרית כה קשה. לאחרונה (2.1.19), ניתן בבית משפט המחוזי בחיפה פסק דין* שעסק בסוגיה חשובה זו ובחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

ת"א (מחוזי חי') 7698-06-18 קבוצת חיפה קריות נט בע"מ נ' ניוזים בע"מ פס״ד מיום 02.01.2019)

האם שעות בהן מועסק עובד ב"כוננות" נחשבות לשעות עבודה רגילות? פסק דין שניתן לאחרונה (10.10.2018)*, בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, עסק בשאלה חשובה זו ועל כן בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

*סע"ש 35701-09-15 אירינה גרייזר נ' איל"ן איגוד ישראלי לילדים נפגעים (10.10.2018)

**ע"ע (ארצי ) 29712-08-13 שירלי חנדז'י נ' אחוזת רעים, עמותה רשומה (פורסם בנבו, 21.08.2016)

.

ביום 27.1.19 אישרה הממשלה יצוא קנאביס רפואי מישראל. רבים חיכו להחלטה זו הן מקרב החקלאים והן מקרב היזמים.

מצאתי לנכון להאיר עינכם לכך כי הפעם יש מי שדואג לכך כי המחזיקים בקרקע החקלאית יהיו שותפים לגידול ולשיווק קנאביס רפואי.

שימו לב!!! חוץ מהעובדה כי יש בידכם נכס שהוא תנאי בלעדיו אין לגידול- קרקע חקלאית, הרי שתהליך רישוי העיסוק בתחום הקנאביס לשימוש רפואי מחייב את מי שמבקש לעסוק בתחום זה (להלן: "היזם") להציג, בין היתר, אישור המעיד כי הינו בעל הזכויות בקרקע החקלאית (קרקע פרטית או חוזה עם רמ"י) וזאת לצורך הגשת הבקשה לקבלת רשיון לחוות גידול/ריבוי קנביס.

אלא שמרבית היזמים, כפי הידוע, אינם בעלי הזכויות בקרקע. חוזה עם רמ"י יש לאגודה ו/או לחבר אגודה.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.