
איילת רייך מיכאלי, עו״ד
מתמחה בקיבוצים ומושבים, משמשת כבוררת וכמגשרת במחלוקות.
ממש לאחרונה פנה אליי חבר מושב בדרום הארץ וטען שהוציאו אותו מקבוצת WhatsApp בה היו חברים חלק נכבד מחבריו למושב. הוא נפגע עד עמקי נשמתו וחש שהושפל עת כל חברי הקבוצה קיבלו הודעה על הסרתו. לשאלתו אם יוכל לתבוע את מנהל הקבוצה בגין פרסום לשון הרע סיפרתי על פסק דין שניתן ממש לאחרונה במסגרתו נבחנה שאלה זו ממש - האם פעולה של הסרת חבר מקבוצת WhatsApp יכולה לעלות לכדי לשון הרע?
ת"א (שלום רחובות) 64723-03-22 פלוני נ' אלמונית. ניתן ביום 16.8.23.
ממש לאחרונה פנה אליי מרכז וסיפר כי ניתנה הלוואה לספק עמו הוא עובד. על מנת להבטיח את תשלום ההלוואה נרשם לטובת המושב משכון על רכב יוקרתי. איתרע מזלו של הספק והוא פשט את הרגל.
למרכז המשק היה ברור כי מימוש הבטוחה, היינו הסכומים שיגיעו ממכירת רכב היוקרה, לא יספיקו לפירעון החוב במלואו והוא ביקש כי תוגש תביעת חוב על מלוא סך החוב. כשאמרתי לו שהוא מסכן את האפשרות לממש את רכב היוקרה אם יגיש תביעות חוב על מלוא סך החוב הוא התפלא מאוד. סיפרתי לו על פסק דין שיצא ממש לאחרונה בנושא ומפאת חשיבות הדברים מצאתי לנכון לסקור בפניכם את האפשרויות העומדות בפני נושה מובטח לגבות את החובות מפושט רגל.
פש"ר (מחוזי ת"א) 26817-12-17 פלונית נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'. ניתנה ביום 20.8.23.
האם עדיף לי להתקשר עם נותן שירותים בהסכם למתן שירות קבלני והתמורה תשולם בחשבונית? התשובה אינה חד משמעית. דעו, כי קיימת חשיפה לכך שיטען בדיעבד כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק ועל כן בנוסף לתמורה הקבלנית מגיעות לו זכויות נלוות, כעובד לכל דבר ועניין.
על מנת למנוע חשיפה משפטית חשוב מאוד להביא לידי ביטוי בהסכם ההתקשרות הקבלני את "מבחני הפסיקה". כמו כן, קיימת חשיבות גדולה לקיום מבחנים אלה במסגרת ההתקשרות בפועל בין הצדדים. לאור חשיבות הנושא, מצאתי לנכון לסקור בפניכם את פסקי דינם של בית הדין האזורי והארצי לעבודה, אשר הגיעו באותו המקרה להכרעות הפוכות בשאלת קיומם של יחסי עובד מעסיק לעומת יחסי קבלן מזמין.
ע"ע (עבודה ארצי) 57973-09-22 ב.ד. נ' י.א. ניתן ביום 13.8.23.
בית משפט השלום דחה תביעה במסגרתה ביקש חקלאי את ביטול הסכם הפשרה עליו חתם לפני כ- 20 שנה מול לקוחתנו, אגודה שיתופית חקלאית, הסכם אשר אף קיבל תוקף של פסק דין. התובע חויב בתשלום הוצאות בסך 35,000 ש"ח.
תא (ת"א) 5622-01-21 עמירם יפהר נ' יפה הוד אגודה חקלאית שיתופית בע"מ (פורסם בנבו 20.7.23).
שירותי קטיף הדובדבנים שניתנו לאגודה הינם בבחינת "מיקור חוץ לגיטימי" / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד
22 אוג 2021בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה את דרישתו של המוסד לביטוח לאומי כי האגודה תשיב לו תגמולי ביטוח המגיעים לעובד בגין תאונת עבודה שארעה לו במהלך הקטיף וקיבל את עמדת המשיבה כי שירותי קטיף הדובדבנים שניתנו לאגודה היו בבחינת "מיקור חוץ לגיטימי".
* ב"ל (אזורי י-ם) 14457-03-17 עותמאן הזאלין - המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם, 29.7.21)
מושבים וחברי מושבים רבים בוחרים להתקשר עם קבלנים על מנת שיעניקו להם שירותים שונים בתחומי חקלאות, תחת העסקה ישירה של העובדים. הקבלנים מבצעים את השירותים באמצעות עובדים מטעמם ולא אחת אני נשאלת האם לקיבוץ קיימת חשיפה כי עובד הקבלן יתבע את הקיבוץ בדבר זכאותו לזכויות הנובעות מיחסי עבודה ואף יבקש להחיל בעניינו את צו ההרחבה בענף החקלאות? ואכן, החשיפה בהחלט קיימת. בחרתי לסקור בפניכם פסק דין* שניתן זה עתה וממחיש את החשיפה המשפטית.
*סעש (נצ') 38273-07-17 סעד סוידאת - איתן רחמפור (פורסם בנבו) 24.2.2021
כל מי שמתגורר במושב יודע שעל פי רוב חניות מסודרות לרכבים הן בגדר המלצה בלבד. לעיתים קרובות, חברי הנושב, אורחיהם, עובדי המושב ושאר הבאים בשעריו, נוהגים להחנות את רכבם תחת כל עץ רענן (תרתי משמע). מציאות זו מעלה את השאלה על מי תוטל אחריות במקרה שייגרם נזק לרכב כתוצאה מנפילה של עץ או של חלק מענפיו.
בסוגיה זו דן בית משפט השלום בתל אביב בפסק דין שניתן לאחרונה (20.5.20), אשר מפאת חשיבותו למושבים על מקרים דומים אחרים, בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.
* תא"מ (שלום ת"א) 11165-11-17 רביב בינדור נ' מושב נהלל-ועד מקומי (פורסם בנבו, 20.05.2020)
חברי מושבים ומושבים, כמו הרבה מעסיקים אחרים, נעזרים בשירותיהם של חברות כח אדם בכדי לאייש תפקידים הן בצד המשקי והן בצד הקהילתי. עובדים אלו אינם מועסקים באופן ישיר על ידי המושב או חבר המושב ולא מקבלים ממנו את שכרם. עם זאת, במשך השנים הרחיבו בתי הדין לעבודה את אחריותו של מזמין שירותי כח האדם כלפי עובדי קבלן.
פסק דין שניתן לאחרונה (5.7.20)* בבית הדין ארצי לעבודה דן בשאלת חובתו של מעסיק לקיים שימוע לעובד כח אדם בטרם יבקש את הפסקת הצבתו לעבודה אצלו. בשל חשיבותו של פסק הדין בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.
* ע"ע (ארצי ) 47271-06-18 התאמה השמה ומידע (1995) בע"מ - סמי הפוטה (פורסם בנבו, 05.07.2020)
אין מושב או חבר מושב שהמתחייב מהוראות חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967 אינו רלוונטי אליו ולכן במסגרת טור זה עסקתי בכך, ולא אחת. חוק ההתיישבות אוסר על עשיית שימוש חורג בקרקע חקלאית, היינו הקניית זכות בקרקע ובמים למי שאינו המחזיק בקרקע, וקובע כי מי שעושה כן צפוי להפקעת שטחו על ידי הרשות המוסמכת. אלא שפעמים רבות אני נשאלת דווקא על היחסים בין שני הצדדים, אשר למעשה פעלו "בהסכמה" להפרת החוק. כלומר, האם ל"אי החוקיות" של ההסכם יש השפעה על זכותו של אחד הצדדים לתבוע את הצד השני, למשל במקרה שתתקבל דרישה לפינוי הקרקע. פסק דין* שעסק בסוגיה זו ניתן לאחרונה (21.8.20) בבית משפט השלום בטבריה ובשל חשיבותו אסקור בפניכם את עיקריו.
* ת"א (שלום טב') 39241-02-17 גיא ירמק נ' משה וינשטיין (פורסם בנבו, 21.08.2020)
בתי המשפט נדרשו בשנים האחרונות, ולא אחת, לסוגיית זכותו של חבר אגודה לפרוש ממנה ולהמשיך להתגורר בביתו ביישוב. במסגרת פסיקות אלו אף בוטלו סעיפים בתקנוני האגודות אשר התנו את הפרישה מהאגודה בויתור על זכות הקניין ביישוב או בסילוק חובות לאגודה. במסגרת טור זה נסקרה בעבר החלטה שניתנה בעניין זה, ביום 12.11.19*, על ידי סגן רשם האגודות השיתופיות, עו"ד שאול גורדון. על החלטה זו הוגשה ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים**, ופסק הדין בערעור ניתן לאחרונה (31.8.20). מפאת חשיבותו של פסק הדין לקיבוצים בחרתי לסקור את עיקריו בפניכם.
*18-6463-2861 איתן הלפרין 'חרמש - כפר שיתופי להתיישבות בע״מ.
** עמ"נ (מינהליים י-ם) 47074-12-19 איתן הלפרין נ' חרמש -כפר שיתופי להתיישבות בע"מ (פורסם בנבו, 31.08.2020)