האיחוד החקלאי
האיחוד החקלאי היא תנועת התיישבות א-פוליטית המאגדת יישובים חקלאיים. של המעמד הבינוני
התנועה הייתה אחת התנועות המיישבות בארץ ישראל ובמסגרתה הוקמו יישובים רבים מאז שנות ה-20 של המאה ה-20.
כיום, פועלת התנועה לקידומם והמשך פיתוחם של יישובים רבים
חלה בקיעת התנינים הקטנים בחוות התנינים 'קרוקולוקו'
מזכ״ל האיחוד החקלאי, עו״ד דודו קוכמן, פרסם את התנגדות האיחוד החקלאי לתזכיר החוק להארכת תוקף החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור שנחקק בהוראת שעה לזמן מוגבל!
לדבריו מקריאת הטיוטה עולה כי למרות ההבטחות שניתנו גם בדיונים בכנסת וגם בשיחות עם נציגי הממשלה שלא להאריך את החוק או לצמצמו באופן משמעותי ביותר, בהצעת החוק יש שינויים מינוריים בלבד ובסעיפים אחרים מוסרים חלק ממגבלות החוק ובכך מציעים להעניק לותמ"ל סמכויות מוגזמות, תוך עקיפת הליך התכנון הרגיל ורמיסתו.
עמדת האיחוד החקלאי, כמו עמדות מרבית הגופים המקצועיים היא כי אין להאריך את תוקף הוראת השעה עקב היותה כלי קיצוני וחריג, העוקף את מסלולי התכנון הרגילים ואין כל הצדקה להמשך שימוש בו נוכח המלאי התכנוני הקיים כבר עתה שמאפשר הגדלה של היצע דירות שיכול לספק את יעדי הממשלה בהתמודדות עם משבר הדיור.
המצוקה הכלכלית, לצד גניבות של פרי האבוקדו מזן "גליל", גורמים לפירות בוסר רבים להגיע לשווקים
מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות: "מה לא הבינה מדינת ישראל מהקורונה? במקום לקדם ולתמוך במחקר ופיתוח חקלאי, בייצור מזון טרי בישראל ולהגן על ביטחון המזון לתקופות קשות מבחינה בריאותית וביטחונית, או חרם פוליטי על ישראל, מייבאת הממשלה תוצרת חקלאית טרייה מחו"ל ותומכת דווקא בחקלאי אירופה, טורקיה, עזה וירדן!
מועצת הדבש וארגון מגדלי הדבורים בישראל: בחודש האחרון נרשמת עלייה חדה בגניבת חלות דבש וכוורות בשיא עונת אגירת הדבש,
בחג הקורבן, לפני חגי תשרי ובצל הקורונה והמשבר הכלכלי
הנזק מוערך במאות אלפי שקלים– חובה על ממשלת ישראל להקצות תקציבים למלחמה בתופעה החמורה של פשיעה חקלאית!
איזה צבע צריך להיות לאבטיח? האם יש משמעות לגודל? איך לשמור אותו בבית? ושאלת השאלות: מה בדיוק צריך לשמוע כשטופחים על האבטיח?
משרד החקלאות ופיתוח הכפר מגיש: מדריך לאבטיחן המתחיל
שיא של 3 שנים בהיקף הפיצויים למגדלי צמחי הנוי: קנט שילמה למגדלים כ-1.3 מיליון ש"ח בעונה החולפת
02 אוג 2020בחודשים האחרונים תופסת את מרכז תשומת הלב הציבורית והעולמית מגפת הקורונה ונזקיה הבריאותיים ולא פחות מכך, הנזקים הכלכליים האדירים שבאו בעקבותיה. אולם, נראה כי עבור החקלאים משבר האקלים וההתחממות הגלובלית הם סכנה כלכלית לא פחותה.
השינויים הקיצוניים במזג האוויר, כתוצאה ממשבר האקלים, פוגעים בשנים האחרונות באופן קשה בגידולים החקלאיים ובכללם בצמחי הנוי. מנתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי בשנה החולפת פיצתה הקרן את מגדלי צמחי הנוי בכ-1.3 מליון ש"ח.