בישיבת מועצת מקרקעי ישראל ביום 15.12.2020 אושרה בין השאר הצעה לתיקון פרק משנה 8.9 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל בעניין תעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים במושב.

התיקון להצעה נחתם ע"י שר האוצר ב 7 לינואר 2021.

לקרקע החקלאית תפקידים מגוונים וחיוניים למשק ולחברה הישראלית ולעתיד מדינת ישראל. הקרקע החקלאית היא משאב מוגבל ובמחסור, ולפיכך המדיניות בהקצאת קרקע לחקלאות היא לשימושים חקלאים מוגדרים.

הנחלה החקלאית מורכבת בד"כ מכמה חלקות שכולן מסווגות ומיועדות לעיבוד חקלאי להלן:

חלקה א' – גרעין הנחלה, מיועדת בתכנית למגורים, למבני משק ולעיבוד חקלאי של בעל הזכויות בנחלה.

חלקה ב' – משויכת לנחלה, לשימוש חקלאי ע"י בעל הזכויות בנחלה והיא בתוספת לחלקה א'. חלקה ג' – חלק מתוך הנחלה המיועד לשימוש חקלאי בלבד, בד"כ במשותף ע"י האגודה החקלאית.

הסכם טוב הוא הסכם אשר צופה פני עתיד ומספק כבר היום, כשהכל הולך כשורה, פתרונות למחלוקות אשר עלולות להתגלע בין הצדדים בהמשך הקשר העסקי. דעו כי כאשר לשון ההסכם לא ברורה דיה, כל צד עתיד לפרש אותה בצורה אחרת ומכאן הדרך לבית המשפט קצרה.

במקרים אלו, בית המשפט מנסה להבין מה הייתה כוונת הצדדים בעת חתימת ההסכם, "אומד דעתם", בשפה משפטית. פסק דין שניתן לאחרונה (2.9.20)* בבית משפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כערכאת ערעור, דן בסוגיה זו ומפאת חשיבתו בחרתי לסקור את עיקריו בפניכם.

ע"א (מחוזי ת"א) 6042-07-19 צפריה-מושב עובדים להתיישבות דתית שיתופית בע"מ נ' אופריין תחנות דלק בע"מ (פורסם בנבו, 02.09.2020)

מושבים רבים ואף חברי מושבים עוסקים בהשכרת נכסים. ברובם המוחלט קובעים הסכמי השכירות כי חובת תשלום הארנונה מוטלת על שוכר הדירה. ההסכמים אף קובעים כי על השוכר מוטלת חובת הדיווח לרשות כי הוא האחראי לביצוע תשלום הארנונה. עם זאת, הדין עצמו "מקל" עם הרשות וקובע כי כל עוד לא דווח לה אחרת, היא רשאית להמשיך ולדרוש את תשלום הארנונה ממי שרשום בספריה כמחזיק בדירה.

פסק דין שניתן לאחרונה (17.9.20)* בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב דן בשאלה האם ייתכנו מקרים בהם, למרות האמור, הרשות אינה רשאית להמשיך ולהסתמך על הרישום אצלה. בשל חשיבותו של פסק הדין בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

עת"מ (מינהליים ת"א) 51396-10-19 רונן קרסנובורסקי נ' מנהל הארנונה בעיריית תל-אביב-יפו (פורסם בנבו, 17.09.2020)

אני נשאלת שאלות רבות אודות סוגיית הזכאות לקבלת פיצוי לחקלאים שנאלצו להשמיד את בעלי החיים שהם מגדלים, בהתאם לצו מטעם השירותים הווטרינריים. צו השמדה כזה מסב לחקלאים נזק כספי רב, אשר רק בגין חלקו הוא זכאי לפיצוי על פי פקודת מחלות בעלי חיים (נוסח חדש), התשמ"ה - 1985 (להלן: "הפקודה").

כך, בעוד שהמדינה מעניקה פיצויים בגין נזקים "ישירים" עבור תמותת העופות עצמם, וגם זאת עד לתקרה שקבע המחוקק, בעלות כל הנזקים "העקיפים" (השמדת ביצים, תערובות וכיוצא בזה) נושא החקלאי לבדו. אם לא די בכך, החוק מעניק למדינה גם סמכות לשלול, בתנאים מסוימים, את מתן הפיצויים בגין ההשמדה, במקרה שלדעתה החקלאי לא עשה את המוטל עליו למניעת המחלה.

פסק דין שניתן לאחרונה (4.10.20)* בבית משפט השלום בכפר סבא דן הן בשאלת הפיצויים בגין הנזקים "העקיפים" והן בשאלת הערכאה שבסמכותה לדון בתביעה מעין זו. בשל חשיבותו של פסק הדין לקיבוצים העוסקים בחקלאות בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

*ת"א (שלום כ"ס) 65556-12-19 איכותית בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר (פורסם בנבו, 04.10.2020)

בהמשך להחלטת מועצת מקרקעי ישראל 1580 מיום 24.12.18, שכותרתה "מינוי ועדה לבחינת מדיניות חלופות הכנסה למשק המשפחתי במושב", אבקש לפנות לכב' בדברים, כלהלן:

ביום 24.12.18 התקבלה החלטת מועצה 1580 לפיה הוחלט לבחון חלופות הכנסה למשק החקלאי במושב.

קריסת עצים הינה תופעה שכיחה בעונת החורף, והיא עשויה להוביל לנזק רב. לפיכך, מוטלת על רשות מקומית החובה לפקח ולטפל בעצים שבתחומה. לפנינו מקרה בו חויב ועד מקומי בנזקים שנגרמו לרכב בשל קריסת עץ, לאור ממצאי בית המשפט לפיהם הועד המקומי לא נקט באמצעי זהירות מספקים למניעת הסיכון.

תא"מ (שלום)(ת״א) 11165-11-17 רביב נ' מושב נהלל-ועד מקומי ואח׳, פס״ד מיום 20/05/2020

 

 

המבקשת, אם חד הורית ו-2 ילדיה הנכים מתגוררים ביישוב מולדה, יישוב לא מוכר, אשר נמצא בהליך הסדרה ליישוב מוכר. בשנת 2018 הודבק צו לסילוק יד ופינוי מקרקעי ציבור על דלת בית המגורים של המשפחה, בטענה כי ייעוד המקרקעין הינו חקלאי וכי הם לא נועדו למגורים. צו זה ניתן מכוחו של חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), תשמ"א-1981, המאפשר פינוי אדם אשר תפס מקרקעין שלא כדין.

רעא 2652/20 זינב אלהואשלה נ' רשות מקרקעי ישראל מחוז דרום, פס״ד מיום 28/04/2020

 

 

 צור יאמין ממזכרת בתיה, אשר הואשם בבית משפט השלום ברחובות כי הינו עושה שימוש חורג בקרקע חקלאית שבבעלותו בכך שבקרקע זו מתנהל עסק מסחרי של 7 צימרים ו-2 מחסנים ושטח אספלט כשטח כולל של כ-1,200 מ"ר, זוכה השבוע מחמת הספק על ידי השופטת אדנקו סבחת חיימוביץ.

תו״ב (שלום)(רחובות) 30573-05-15 ועדה מקומית לתכנון ובניה נ׳ יאסין ואח׳, הכרעת דין מיום 13/05/2020

בית משפט נדרש לשאלה מה הוא המועד הקובע לכניסתה לתוקף של החלטת רשות מקרקעי ישראל המאפשרת לבעלי זכויות במקרקעין להסדיר את השימוש החורג שעשו בקרקע, תוך קבלת הטבה בצורה של הפחתת חובם בגין השימוש החורג.

ת"א (שלום)(ת״א) 18877-11-14, בעניין החלטה 1265 של רשות מקרקעי ישראל

 

 

עמוד 1 מתוך 8

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237