מידע בנושא ארגון מגדלי העופות

הצלחה לכנס מגדלים מקצועי אותו פתח מנכ"ל "צמח שאן", עומר לביא, שנבחר לעמוד בראש הקבוצה שמוזגה המיזוג- 'צמח תערובות' ו'עוף טוב'.

נחתם הסכם בין משרד החקלאות לבין מגדלי העופות המטילות

ארגון מגדלי העופות מודה לראשי המפלגות, חברי הכנסת, ראשי המועצות, מזכירי תנועות ההתיישבות, ועמיתינו ראשי הארגונים השותפים לסיכול הפגיעה באלפי משפחות בגליל, בקו העימות וברחבי הארץ.

הפתרון שהושג לדיון ברפורמה מחוץ לחוק ההסדרים הוא הפתרון הנכון כדי לשמור על האינטרס הציבורי במניעת תלות במדינות זרות לצד שמירת חוסנו של הגליל.

הצלחנו ביחד לשמור על האינטרס הציבורי בהמשך ייצור מקומי של מזון קיומי לרווחתם של אזרחי ישראל.

חוק הגליל אושר לראשונה בכנסת ישראל בשנת 1988. חוק המקיף את מגדלי משקי הפטם, הטלה הביצים באזורי הקיבוצים והמושבים מצפון לקו נהריה – מעלות ובנוסף את כל יישובי מעלה יוסף ועוד כמה יישובים דרומיים יותר בגליל התחתון. בחוק זה נקבע להעניק סובסידיה למגדלים ותוקפו היה עד לשנת 2017.

פתיחת הייבוא תאפשר ליבואנים להתארגן כך שיוכלו לייבא ביצים במהלך חודש אוגוסט לקראת העלייה בביקוש בשל ראש השנה. מבדיקה שערכו גורמי המקצוע במשרד מול היצרנים, המשווקים ורשתות השיווק עולה כי בשלב זה השוק מאוזן בביצים, וישנם עודפים קלים אצל חלק מהמשווקים

משרד החקלאות מפרסם נוהל רשת ביטחון ליבוא ביצים מחו"ל, כך שיוקטן הסיכון וחוסר הוודאות של יבואני הביצים.

ענף ההטלה (ביצי מאכל), לצד ענף החלב, הוא אחד משני ענפי החקלאות היחידים המוסדרים כיום תחת משטר של תכנון כולל תוך הקצאת מכסות ייצור. למעט מקרים חריגים שנקבעים בתקנות מידי שנה, לא יכול אדם מן היישוב לרכוש מכסה לגידול עופות להטלת ביצי מאכל. מכסות אלו ניתנות להעברה, ככלל, רק בין בעלי מכסות קיימים בלבד. לכן, היות וחל איסור על גידול עופות להטלה ללא קבלת מכסה, לפנינו שוק סגור שלא ניתן להיכנס אליו.

אולם, בשנת 2018 הייתה תקלה, והתקנות המסדירות את המכסות, המפורסמות לקראת כל שנה,  נכנסו לתוקף רק ביום 3.1.2018, כשלושה ימים לאחר שפג תוקף תקנות 2017, כך שלתקופה קצרה לא היו בתוקף תקנות הקובעות מכסה ארצית. בעלי חווה אורגנית באזור כפר ויתקין, ניצלו פער זמנים זה והעבירו בשעות הערב של ה-1.1.2018 חמש מאות מטילות ללול חופש שבנו מבעוד מועד ושאושר לגידול פטמים. זאת, לאחר שבשנים 2017-2016 נדחו בקשותיהם לקבלת מכסת גידול מטילות. כשפנו המגדלים אל המועצה לענף הלול על מנת לקבל "מספר מגדל" שיאפשר להם לשווק את הביצים, נענו כי אכלסו את הלול שלא כדין וכי בכוונת המועצה לפעול לפינויו.

בג"ץ 894/18 ירוק 2000 ד.ק - תשומות וידע לחקלאות בע"מ נ' שר החקלאות ופיתוח הכפר (פורסם בנבו, 17.12.2018)

ענף הלול נחשב לאחד הענפים המשמעותיים ביותר בחקלאות הישראלית. על פי נתוני המועצה לענף הלול ההיקף הכלכלי של ענף הלול נאמד בכ-5.3 מיליארד ₪ בשנה, כ-17% מכלל התפוקה החקלאית בארץ. בענף כ-3,500 מגדלים פעילים בקיבוצים ובמושבים. הצריכה השנתית הממוצעת בארץ עומדת על כ-42 ק"ג עוף לאדם (במונחי בשר מעובד), כ-8 ק"ג בשר הודו וכ-238 ביצים. על פי נתוני קנט, היקף הפיצויים ששילמה החברה למגדלים עמדה בשנה האחרונה על כ-23 מיליון ₪, מתוכם למעלה מ-21.5 מיליון ₪ בלולים ולמעלה מ-1.2 מיליון ₪ למגדלי תרנגולי ההודו.

בשל החשיבות הגבוהה של הענף למשק ולציבור הישראלי, קנט מקפידה לעדכן ולשדרג מדי שנה את פוליסות הביטוח אותן היא מציעה למגדלים, ולעדכן אותן בהתאם לצרכים המשתנים.

הפיתוח החדשני יוצג לראשונה בתערוכה החקלאית הגדולה בישראל במו"פ ערבה תיכונה וצפונית, ט"ו בשבט, 31.1-1.2