מדור התשלומים (מת"ש) ומעסיקי עובדים פלסטיניים / שמואל גלנץ, עו״ד

מתוך כ-80,000 פלסטינים העובדים בישראל בתחומי הקו הירוק, כ- 10,000 מהם מועסקים בענף החקלאות אצל כ-1,500 מעסיקים.
העסקת העובדים הפלסטינים בכל הענפים מחייבת 'קשר גורדי' עם מדור התשלומים שברשות האוכלוסין.

מת"ש הינו גוף רגולטורי שפועל מכוח חוק. לעניות דעת הח"מ, מת"ש עושה זאת תוך חריגה מנורמות מוכרות ומקובלות תוך שהוא מפעיל נהלים בלתי מידתיים אשר לעיתים קרובות מעוררים קשיים וגוררים לעימותים בין המעסיקים למת"ש.

מת"ש הוא הקובע את זכותו של החקלאי להעסיק עובדים מהשטחים ואת מספרם. מת"ש הוא גם המתווך מול רשויות הביטחון המאשרות הַעֲסקה פרטנית של כל עובד והוא הגוף המנפיק את תלושי השכר לעובדים. הסדר זה הוא ייחודי, לפיו לא המעסיק הישיר מנפיק את תלושי השכר של עובדיו כמקובל לגבי כל עובד, לרבות לגבי עובדים זרים.

אחד העניינים הבעייתיים ביותר, החוזר על עצמו, הוא נושא ימי העבודה של כל עובד מידי חודש. מת"ש מתנה את היתר העסקת פלסטיניים ב"העסקה מלאה". בשעתו הדרישה הייתה לדיווח על "ימי העסקה מינימליים" לפיהם מת"ש חישב את ימי העבודה הפוטנציאליים וחייב את המעסיקים בדיווח בהתאם. יובהר, לימי העבודה המדווחים יש השלכה על עלויות העבודה ועל זכויות העובד, שכן כל יום דיווח, מחייב את המעסיק בתשלום ובמצטבר מגיעים תשלומים אלה לסכומים משמעותיים.

בעקבות עתירה[1] לבית המשפט המחוזי מנהלי בירושלים הפסיק מת"ש את הנוהל לפיו חובה לדווח על 'ימי העסקה מינימליים' ושִנָּה לחיוב ב'העסקה מלאה'. חיוב זה מעורר קשיים תמידיים שכן בחקלאות להבדיל מתעשייה או אפילו מעבודות בניין, ישנם אילוצים בלתי צפויים ובלתי מתוכננים אין סופיים, החל ממזג אויר, תכתיבי הגנת הצומח, הזמנות סחורה, מגבלות אריזה וכיו"ב אין סוף אילוצים שלעיתים קרובות אינן מאפשרות העסקה מלאה, על רקע זה עימותים תמידיים של חקלאים מעסיקי פלסטיניים מול מת"ש.
הוראות מת"ש ככלל מייצרות מציאות של דיווחים פיקטיביים, דיווחים על העסקה שלא הייתה. תביעות של עובדים פלסטינים בהמוניהם מגיעות לבתי הדין לעבודה ובהם נטענות באופן תדיר טענות הדדיות בדבר העדר קשר בין ימי העבודה בפועל לבין הדיווחים החודשיים שנמסרו ע"י המעסיקים למת"ש. בסוגריים יוער, בתי הדין, ככלל, מקבלים את האמור בדיווחים ומחשבים זכויותיהם של העובדים לפי הרישומים בתלושי השכר. רכיבים שלא צוינו במפורש בתלוש, למשל רכיבים מכ̇ח צווי הרחבה, שלעיתים כלולים בשכר הכולל, יביאו את בית הדין לפסוק לחובת המעסיק.

לאחרונה ניתן בבית הדין האזורי לעבודה פס"ד[2] בתביעה שהגיש פלסטיני שעבד בבניין לקבלת זכויות שונות, וטען לרצף העסקה בתקופה של 9 שנים. בבית הדין התברר כטענת הנתבעת, המעסיקה, כי במהלך השנים אמנם דיווחה הנתבעת על עבודה בחודשים שבהם לא הייתה לה תעסוקה, והתובע לא עבד אצלה תוך שהוא עושה שימוש בהיתר העבודה שניתן לו על שם הנתבעת לעבודה אצל אחרים. בית הדין: "... בתקופת הנתק דיווחה הנתבעת למת"ש על העסקת התובע, ואף הוצאו לתובע תלושי שכר... מדובר בתופעה קשה של דיווחי שקר לשירות התעסוקה, תהיינה הסיבות להיווצרה אשר תהיינה, יש לפעול למיגורה".

כאן יצוין כי חקלאים רבים המגדלים גידולים עונתיים, ממשיכים לדווח על העסקת עובדיהם הפלסטינים גם בעונות ביניים שבהם העובדים אינם מועסקים בפועל במשקם. התנהלות לא מותרת זו מתקיימת בשל צורך מזדמן או חלקי של העסקה גם בחודשי הביניים, וכן בשל הביורוקרטיה הכרוכה בחידוש היתר העסקה. תופעה מוכרת אחרת היא דיווח של המעסיק במטרה לסייע לעובדו ולאפשר לו המשך כניסה ועבודה בישראל אצל מעסיק אחר.

אגב, מחקר שפורסם ב-9/2019 מטעם מחלקת המחקר של בנק ישראל, גילה כי בענף הבניין 30% מהיתרי העבודה נסחרים באופן לא חוקי, והיקף סחר זה מסתכם בכ-480 מיליון ₪ בשנה!

פס"ד אחר[3] שגם בו נחשפה התנהלות כאמור, דן בעניינו של עובד שפוטר בתום 8 חודשי עבודה, אך לבקשת העובד ולאור היחסים הטובים שהיו בין הצדדים, מעסיקתו המשיכה לדווח כאילו הוא עובד אצלה כדי שיהיה לעובד היתר כניסה לישראל. לאחר שהנתבעת ביטלה את רישיון העבודה שלו והפסיקה לדווח עליו, הגיש העובד תביעה לזכויות כאילו עבד בכל התקופה המדווחת.
בית הדין קבע: "... היות והאמנו לגרסת הנתבעת ועדיה, לא מצאנו בליבנו לחייבה לשלם לתובע זכויות סוציאליות שאינן מגיעות לו, משגם תביעתו נולדה בחטא שכן לא הועסק על ידי הנתבעת לאחר פיטוריו, אף שזו האחרונה דיווחה עליו כעל עובד... עם זאת מבקשים אנו להוקיע את התנהגותה זו של הנתבעת, ועל כן אנו מורים למזכירות להמציא למשרד הפנים, רשות האוכלוסין ומעברי הגבול את העתק כתבי הטענות... על מנת שיתנו דעתם למתכונת זו של הוצאת היתר העסקה".

 

לתשומת לב:

  1. ההתנהלות כפי שהתגלתה בפסקי הדין שלמעלה - הגם שלעיתים נובעת היא מאילוץ שנכפה על ידי רגולציה קשוחה, חסרת הבנה והתחשבות – אסורה.
  2. בנוסף להוצאות הכספיות המידיות (והצפויות בעתיד - בביה"ד) לתופעת הדיווחים הפיקטיביים עלולה להיות השלכה קשה גם מההיבט המיסויי.

מסקנה ולקח:

דיווחי יתר של עבודת עובדים פלסטינים במהלך חודש העבודה השוטף בחקלאות ,לנוכח הדרישה להעסקה מלאה, הם כורח שנכפה ע"י מת"ש. הגיעה העת לביטול הנוהל החריג של הפקת תלושי השכר ע"י מת"ש, כך גם הומלץ בעבר על ידי צוות בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר במסגרת מאמץ ממשלתי להפחתת הרגולציה במשק.

 האמור לעיל אינו תחליף לייעוץ מקצועי פרטני

[1] עת"מ 49359-04-14 איגוד מגדלי פרחים ואח' נ' מדינת ישראל, ניתן 4.6.2015.

[2] סע"ש 3238-05-18 חאלד עבדאלעאל נגד גיל-בר מהנדסים בע"מ ניתן ב-29.9.20

[3] סע"ש 32954-10-17 מעאד זידאן נגד אנקר עוזי בע"מ ניתן ב-31.3.20

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237