התעמרות תעסוקתית / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

איילת רייך-מיכאלי, עו"ד איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

דומה כי רובנו מקדישים חלק ניכר משעות היום לעבודה. מכאן שקיימת חשיבות רבה ביצירת סביבת עבודה נעימה בה ירגיש העובד לא רק שהוא מוערך מבחינה מקצועית, אלא גם מבחינה האישי, דבר שיגרום לעובד תחושה של שייכות למקום העבודה, המהווה מעין "משפחה". אלא שהמציאות לעיתים שונה בתכלית, ופעמים לא רק שהעובד לא מרגיש אהוב במקום העובדה, הוא חש התנכלות של ממש מצידם של עובדים אחרים, מצב המכונה "התעמרות תעסוקתית". פסק דין שניתן לאחרונה (4.10.18) בבית הדין לעבודה בנצרת, דן בשאלה מהי חובת המעביד במקרה כזה, והאם הוכחת התעמרות בעבודה מזכה את העובד בפיצוי מהמעביד. אסקור בפניכם את עיקרי פסק הדין.

התובעת באותו עניין עבדה, עד לפיטוריה, במשרדי קיבוץ בצפון כמנהלת חשבונות של הנתבעת, אגודה בבעלות הקיבוץ. במחלקת הנהלת החשבונות עבדו, מלבד התובעת, עוד שלוש עובדות.

בכתב התביעה טענה התובעת כי סבלה מהתנכלות וחרם מצד עמיתותיה לעבודה, אשר עשו יד אחת נגדה והתעלמו ממנה, כאשר אף לא אחת מהן דיברה איתה, כל זאת באופן ילדותי. התובעת טענה כי האגודה הנתבעת טמנה ראשה בחול וחדלה מפעולה אקטיבית להסרת החרם. האגודה נמנעה מטיפול בבעיה למרות שידעה על קיומה. עוד טענה התובעת כי הנתבעת כשלה מלספק לה מקום עבודה בטוח וראוי בו תרגיש בטוחה מוגנת ותחת זאת אפשרה קיומו של מקום עבודה מסוכן ופוגעני המתיר התנכלות והתעללות. בשל כך ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה פיצוי בסכום של 60,000 ₪.

מנגד טענה האגודה כי במהלך רוב תקופת עבודתה של התובעת, היא היתה עובדת מקצועית ואמינה, אך היא לא השתלבה חברתית במקום העבודה. לפי הידוע לה עובדות מחלקת הנהלת חשבונות דווקא ניסו ליצור קשרי עבודה חברתיים עם התובעת, למשל על ידי הזמנתה לארוחות צהריים משותפות ולבילוי משותף בנופש החברה, אך התובעת, אשר נראה כי באופן סובייקטיבי לא הסתדרה עם העובדות הנוספות של המחלקה, סירבה להיענות למרבית ניסיונות אלו. פעמים רבות זכתה התובעת לאוזן קשבת ולטיפול מידי לפניותיה מהנהלת הנתבעת, כך שטענותיה כנגד היחס כלפיה מועלות בעלמא.

בראשית פסק דינו קובע בית הדין כי נושא ההתעמרות בעבודה עדיין לא הבשיל לדבר חקיקה והגנה משפטית מפני "התנכלות תעסוקתית" טרם עוגנה בחקיקה. על שולחן הכנסת מונחות שתי הצעות חוק בעניין זה אשר אינן מהווה עדיין מקור לחיוב מעסיק בפיצוי. יחד עם זאת, הצעות החוק משמשות את בתי הדין כמקור נורמטיבי, גם אם כזה שמעמדו נמוך מזה של דבר חקיקה. כמו כן, בפסיקה נקבע כי ניתן לפסוק פיצוי עקב תנאי העסקה פוגעניים והתעמרות בעבודה במסגרת פסיקת פיצוי בגין עגמת נפש. בית הדין מציין כי בתביעה לפיצוי בשל התנכלות תעסוקתית על בית הדין לערוך בירור עובדתי ולהכריע בשאלה האם ההתכלות הנטענת אכן התרחשה.

לעניין ההגדרה מהי התנכלות בעבודה, קובע בית הדין, כי בהיעדר עיגון חקיקתי, אין הגדרה ברורה למושג "התנכלות תעסוקתית" אך ניתן ללמוד על זו ממקורות שונים. כך למשל, בהצעת החוק הוגדרה התנכלות כפגיעה בכבוד או השפלה לאורך תקופה ובאופן חוזר ונשנה שהופך את סביבת העבודה לעוינת ויוצר הטרדה רגשית, לרבות התנהגות בריונית כלפי עובד במקום העבודה.

בענייננו קובע בית הדין כי קריאה של פרוטוקולי הפגישות שנערכו וחילופי מיילים בין התובעת לממונות עליה מעלה כי אכן, קיימת מערכת יחסים שאינה סימפטית, מרובת מחלוקות אולם אלו לא הגיעו לכדי השפלה וביזוי של התובעת. נקבע כי מהראיות ומעדות התובעת לא ניתן היה לעמוד על חומרת האירוע והשלכותיו על התובעת, שכן היא לא פירטה מה נאמר לה, איך הושפלה, ואיך פגעו ולעגו לה. אמירותיה וטענותיה של התובעת היו כלליות  "פתיחת פה של ממש" "השפלה" "צעקות" "לעג"  כך שעל  בסיס אמירות כלליות אלה בלבד,לא ניתן לדעת, למשל, אם דבריה של מנהלת המחלקה בה עבדה התובעת היו בגדר ביקורת מקצועית ולגיטימית על תפקודה של התובעת או שמא, כטענתה של התובעת, היתה "פתיחת פה של ממש" במטרה לפגוע בכבודה ולהשפילה. 

בית הדין ממשיך וקובע כי הוא לא מצא, כטענתה של התובעת, כי האגודה טמנה ראשה בחול, לא פעלה כמצופה ממעסיק סביר, לא גילתה אנושיות וחמלה ו/או לא טיפלה בעניין. נהפוך הוא, עולה כי סמנכלי"ת משאבי אנוש בנתבעת קיימה מספר פגישות בין התובעת לעמיתותיה לעבודה בניסיון לשפר את היחסים ביניהן.

בית הדין קובע כי להתרשמותו הפגיעה של התובעת, מהנתבעת, לא נבעה מאי טיפולה בחרם שחוותה, אלא "מאכזבתה" מדרך הטיפול. ניכר מחילופי המיילים ומעדותה של התובעת כי היא ציפתה כי הנתבעת תצדד בה ותראה בה, ובה בלבד, הקורבן. התובעת התקשתה לקבל את האפשרות שגם היא "תרמה" למצב של "החרם".

על בסיס האמור לעיל בית הדין קובע כי אכן היו לתובעת יחסים עכורים עם עמיתותיה, אלא שמצב הדברים שתיארה אינו כזה המגיע כדי התנכלות תעסוקתית או פגיעה בכבודה המקנים זכאות להגנה משפטית, כאשר, בכל מקרה, הנתבעת, כמעסיקה, התנהגה וטיפלה בתלונות התובעת,  במהירות ביעילות ובאופן סביר והוגן. לפיכך מורה בית הדין על דחיית התביעה.

*סע"ש (אזורי נצ') 31108-10-16 ילנה מיטרוב נ' בקרה גבע אגש"ח בע"מ (פורסם בנבו, 04.10.2018)

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לפסקי דין בנושאים:

ֿדיני שליחות אגודה קהילתית אגודות שיתופיות אגרסקו אחריות נושאי משרה איכות הסביבה אי תחרות אנרגיות מתחדשות אפליה כלפי נשים ארגון מגדלי העופות ארנונה אשראי בוררות בחירות בחירות לועד הנהלה בטיחות בעבודה ביטול בן ממשיך ביצים בית מקצועי בן ממשיך ברית פיקוח גודל הנחלה דגי נוי דיני חוזים דיני מכרזים דיני נזיקין דיני עבודה דמי פיתוח הארכת חוזה חכירה הורשת זכויות החלטה 737 החלטה 979 החלטה 1101 החלטה 1261 החלטה 1265 החלטה 1524 החלטה 1547 היוון היחידה השלישית היטל השבחה הסגת גבול הסוכנות היהודית הסכם בין יורשי נחלה הסכם משולש הסכמי פיתוח העברת זכויות הערכת שווי הפקעות הפרשות לפנסיה הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרמת מסך השבות מקרקעין השכרת בתי מגורים השמדת תוצרת חקלאית התיישבות התיישנות ועדות ביקורת ועדות קבלה ועד מקומי ועד קהילה ועדת השגות ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות זכות עיון במסמכי אגודה חובת השבה למעסיק חוזה חכירה חוכר לדורות חוק ההתיישבות חיוב בגין שירותים קהילתיים חכירה חכירה לדורות חלופת האגודה חלף היטל השבחה חקלאות טיפול בבעלי חיים ייבוא וייצוא ירושת משק חקלאי כתב הודאה וסילוק כתבי שיפוי לולים לשון הרע מדור משפטי מדור עסקי מועצות אזוריות מיסוי מיסוי מקרקעין מיסי קהילה מכסות ביצים מכרזים מניות תנובה מסך התאגדות מס מעסיקים מס רכישה מס שבח מערכת המשפט מקרקעי ישראל משבצת משק עזר משרד החקלאות נזיקין נחלה נפוטיזם סדר דין סדרי דין סילוק יד במקרקעין סמכויות בית דין לעבודה סמכות שיפוט סעיף 114 לחוק הירושה סעיף 197 עובדים זרים עובדים פלסטינאים עיגון זכויות ערבון ערבות ערעור על החלטות הרשם פדיון חופשה פינוי מאדמות מינהל פיצוי בגין גריעת שטחים מהמשבצת פיצוי בגין שימוש חורג פיצוי יורשים פיצויי סבל פיצויי פיטורין פיצול נחלה פירוק אגודה שיתופית פירוק שיתוף במקרקעין פלישות חקלאיות פנסיה פקיעת חברות קבורה קורונה קיבוצים קליטה קנאביס קנביס רפואי קניין רוחני קרקע קרקע תפוסה רישוי עסקים רישום זכויות רשות מקרקעי ישראל רשם האג״ש שיוך דירות בקיבוצים שיוך נכסים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות נוספות תביעת דיבה תחנות דלק תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תנאי מקפח בתקנון תנובה תקנון אג״ש תרבות וחינוך תשלומים לאגודה קהילתית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.