עוד על השבתון ביום הבחירות לרשויות המקומיות – עובדים זרים / שמואל גלנץ, עו״ד

הבחירות מאחרינו אבל לא תהא זו הנחה מופרכת לקבוע שטרם נאמרה המילה האחרונה בשאלה אם הוראות התיקון לחוק בהקשר ליום שבתון חל על עובדים זרים. לנוכח פרשנויות שונות שניתנו בסוגיה נוצר שיג ושיח עירני ברשתות של חקלאים.
נחזור ונצטט את סעיפי החוק העוסקים בשבתון ביום הבחירות לרשויות המקומיות

"(א)  יום הבחירות הכלליות יהיה יום שבתון בתחומן של הרשויות המקומיות שבהן נערכות הבחירות במועד האמור, וכן לגבי עובדים הרשומים בפנקס בוחרים של רשויות מקומיות כאמור, אף אם מקום עבודתם הוא ברשות מקומית שלא חל בה יום שבתון, אך שירותי תחבורה ושאר שירותים ציבוריים יפעלו כסדרם
(ב)...
(ג)...
".

לשון החוק כפי שהיא, מותירה פתח לפרשנויות: האם עובד שאינו מופיע בפנקס הבוחרים  זכאי ליום חופש בתשלום או שכר כפול בעד אותו יום אם עבד בו או שיום זה הינו יום רגיל עבור עובדים זרים, משתלמים עובדי שטחים וכד'?
כאשר חיוויתי דעתי שיום הבחירות אינו יום שבתון לגבי עובדים זרים נזקקתי לרציונל שבשלו חוקק הסעיף האמור. ניסיתי לרדת לשורשו של העניין ולסיבת החיקוק, לשם כך פניתי ל"קדימון".

יוסבר, להצעת חוק המונחת על שולחן הכנסת מבוא ובו "דברי הסבר" בדברים אלה מנמק מציע החוק, בענייננו שר הפנים דאז, גדעון סער, את הסיבות שהובילו אותו להניח על שולחן הכנסת את הצעת החוק הממשלתית.
וכך נאמר בדברי ההסבר:

"...במטרה להעלות את אחוז ההצבעה ולהקל על תושבי הרשויות המקומיות לקחת חלק בהליך הדמוקרטי ולממש את זכותם לבחור בבחירות לרשויות המקומיות, מוצע לקבוע את יום הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות כיום שבתון".

הינה, כן, הסבר מפורש למניעים שהובילו לתיקון החוק ולקביעת יום הבחירות לרשויות המקומיות כיום שבתון. כידוע יום שבתון לבחירות לכנסת קבוע מימים ימימה. לא כן באשר לבחירות לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות.

נוכח הניסוח החסר כפי שחוּקק ניתנו חוות דעת סותרות באשר לשאלה האם התיקון חל גם לגבי עובדים שאינם רשומים בפנקס הבוחרים. סביר להניח שהשאלה תובא בעתיד להכרעה משפטית.

כאשר תדרש קביעה משפטית בשאלה, תבחן לדעתי, השאלה העיקרית: מה היתה מטרת המחוקק עת חוּקָק התיקון המדובר?

בית המשפט העליון עסק לא אחת בסוגיה של פרשנות חוק במקום שלשונו אינה חד משמעית והוא מאפשר מספר ניסוחים. בית המשפט העדיף במקרים רבים את דרך הפרשנות התכליתית. דרך שבה בודק בית המשפט את כוונת המחוקק. לשם כך בין היתר נעזר בית המשפט בדברי ההסבר לחוק. כך גם מסתמך בית המשפט על הדברים שנאמרו בכנסת, במליאה ובועדות עת נידונה הצעת החוק.

ניתן להקיש לעניינינו גם מפסה"ד(1) המפורסם שניתן בבית המשפט העליון בהרכב של 7 שופטים בשאלת פרשנותו של חוזה, נקבע: "עיקר העיקרים בפירושו של חוזה הוא אומד דעתם של הצדדים לו" ועוד: "על אומד דעתם של הצדדים להסכם ניתן ללמוד מתוך תכליתו".

בענייננו, כשברורה לחלוטין כוונת המחוקק, רצונו להעלות את שיעור המצביעים לרשויות המקומיות (עמד על כ-51%), הרי שאין לרציונל זה כל קשר לעובדים שאין להם זכות להשתתף בבחירות לרשויות, יהיו אלה עובדים זרים מעבר לים או עובדים משטחי הרשות הפלסטינאית.

לאור האמור לעיל, נראה לי כי טעה מי שקבע שדין העובדים הזרים להנות מיום השבתון על חשבון המעסיקים. תשלום כפול לעובד זר שהועסק ביום הבחירות מטיל נטל כבד ומיותר על עשרות אלפי מעסיקים: חקלאים, בנאים ומטופלים סיעודיים.

בינתיים תיקו!

תשובה חד משמעית תינתן, אם וכאשר, תובא השאלה לערכאות...

 

  1. דנא 2045/05 ארגון מגדלי הירקות נ' מדינת ישראל
שמואל גלנץ, עו״ד

טל' 09-8610212 | פקס' 09-8625106 | gl_law@walla.com | נייד 050-5244171

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237