תקציר שולחן עגול מס׳ 14 של המרחב הכפרי

14 דצמ 2015

דודו קוכמן, עו"ד

שמח לפתוח את השולחן העגול ה – 14 העוסק במרחב הכפרי. הפעם אנו עוסקים בעתידו של המשק המשפחתי, הנמצא במשבר עמוק.

ברצוני להודות לפרופ' מיכאל סופר ולפרופ' רחל אלתרמן שותפיי על הסיוע ולהודות לכל הדוברים והמגיבים השותפים ליום זה. השולחן העגול הפעם נערך כאמור במסגרת הכנס השנתי של האגודה הגאוגרפית הישראלית.

אני שמח להזמין את ראשון הדוברים, נציג המארחים – פרופ' ערן פייטלסון, מהאוניברסיטה העברית שנחשב אחד המומחים למרחב הכפרי לפתוח.

פרופ' ערן פייטלסון

המשק המשפחתי  הינו תולדה  של אידיאולוגיה הנגזרת מאידיאולוגיה אנרכיסטית. היא רואה בקהילה את אבן היסוד החברתית, כאשר גם הרכוש הוא של הקהילה (חוזה עם האגודה). תקנון קק"ל נכתב ע"י פרופ' פרנץ אופנהיימר אשר תרגם את הספר ערי הגנים מאנגלית לגרמנית, והתפיסות בספר זה הן העקרונות שעל פיהם נבנה תקנון קק"ל שהוביל למשק המשפחתי.

אבן הבסיס – הקהילה שהתבססה על תכנון חקלאי צנטרליסטי והרעיון של שוויון ביכולת הפרנסה. תפיסות אלו של שנות ה- 50 שהתבססו על שוויון השתנו והנחלה נותרה קבועה בעולם המשתנה. המדינה הפכה לניאו ליברלית ומצד שני הטכנולוגיה ויכולת היצור השתנתה בעוד שהחקלאות הפכה מענף מרכזי לענף שהיקפו הכלכלי קטן יחסית. נחלה היום לא יכולה לפרנס את בעליה בתנאים הנוכחיים ולכן חשוב לדבר על שני ממדים: ערכי וכלכלי וחשוב לחבר ביניהם.

גם בארצות אחרות, בדגש על אירופה, משמרים את המשק המשפחתי אך הדבר מתקשר בעיקר לצד הכלכלי-סביבתי ולא לצד האנארכיסטי.  התמיכות באירופה ניתנות עפ"י קריטריונים סביבתיים, כי לא ניתן לקיים משך משפחתי בטכנולוגיה הנוכחית בלי סבסוד. זה לא ענף כל-כך כלכלי, אלא תחום שיש בו מימד ערכי בעולם המפותח. שוויצריה היא דוגמא לתפיסת עולם אנרכיסטית שבה מסבסדים את החקלאים. השוויצרים מחברים לצד הכלכלי את הצד הערכי והם נותנים לכך הצדקה באידיאולוגיה הנוכחית. בישראל הנחלה מתבססת על אידיאולוגיה שהיא לא כבר דומיננטית היום. אך ניתן להצדיק את מתן הסובסידיות בשמירה של הצד הסביבתי. קרי, גידול בדרך מסוימת, שמירה על נוף וכו'.

בעת הנוכחית צריך לדבר על המשק המשפחתי כנאמן של נוף הארץ וזו צריכה להיות הסוגיה המהותית שבה יש להצדיק את קיומו של המשק המשפחתי היום. יש לראות במשק המשפחתי כבעל תועלת חברתיות רחבות והסובסידיה היא לא רק למזון, אלא עבור הספקת שירותים סביבתיים וחברתיים. חשוב לדבר על הרציונליזציה של התמיכה במשק המשפחתי ואיך להצדיק אותו בשיח הציבורי פוליטי לאור האידאולוגיות הנוכחיות. כיועץ לפורום ה-15 ומרכז השלטון המקומי אני יכול להעיד שמתקיים שיתוף פעולה הדוק עם מרכז המועצות האזוריות. עבודה משותפת וחכמה מסייעת ליצירת קואליציה משותפת כדי לצלוח את המכשולים לתמיכה במשק המשפחתי בזירה הפוליטית.ShulhanAgol14 13122015 1

דודו:

מודה לפרופ' ערן פייטלסון על דבריו שהם יותר מדברי פתיחה מבקש להזמין את מר דני עטר, יו"ר קק"ל הנבחר, מי ששימש עד לא מכבר ח"כ ויו"ר הלובי החקלאי ושנים רבות ראש מועצת גלבוע ומכיר היטב את המרחב הכפרי על כל היבטיו.

מר דני עטר, יו"ר קק"ל

כמי ששימש 24 שנים ראש מועצה, חי כבר שני עשורים בקונפליקט ערכי, המעבר ממדינה סוציאליסטית למדינה ניאו ליברלית ריסק המון דברים בדרך בלי שום תהליך מובנה. ישראל היא הדמוקרטיה הכי ריכוזית בתחום התכנון והבנייה (מועצה ארצית, ועדות מחוזיות) ולמרות הריכוזיות הזה לא נעשה הליך של חשיבה. בעוד בשנות ה- 20 של המאה הקודמת ידעו מה מטרתה של ההתיישבות וגבולות הארץ נקבעו ללא ספק על סמך ישוב הארץ, אך מאז הקמת המדינה לא ניסו להגדיר את מקומה של החקלאות בכלל והמשק המשפחתי בפרט ואיך שומרים עליו. אין מחשבה על גודל אופטימלי של ישוב ובסופו של דבר, אם ראש מועצה לא יתכנן את אזורו - הוא לא יוכל לאפשר אופק התפתחותי שכן אין למעשה כלל מחשבה ארצית.

באזור גלבוע מערכת היחסים עם ג'נין השפיעה על גלבוע יותר מתהליכים של הממשל. צריך לבחון איזה סוג של מדיניות יש לקיים במסגרת קק"ל ואני שמח שעומרי בונה המדען הראשי של קק"ל נמצא בכנס זה.

חייבת להיות ראיה ארוכת טווח. הצורך בבניה גורם להליכים מזורזים שבו גם מנסים לפגוע בתמ"א 22 (יער וייעור) לטובת הבניה. תהליכים אגרסיביים מתנהלים באלימות שלטונית ואלו דברים שהמדינה לא צריכה להרשות לעצמה לעשות.

מתוך 13 חברי דירקטוריון 6 הם חברי קק"ל. בהנהלת הארגון רוצים להפוך לגוף הירוק ביותר כדי להשפיע על סדר היום בנושא השטחים הפתוחים בתוך זה יש אמירה ברורה לחזק את הישוב הכפרי והמרחב הכפרי והמשמעות היא לחזק אותו גם כלכלית. מדובר על פיתוח מערכות שבהם גם יחזקו את המרחב הכפרי וגם יתנו לו כלים כלכליים. האופציה של היפרדות מרמ"י נפתחת ב- 2017 ואז הדבר יישקל מחדש בבוא העת.

קק"ל שייכת לעם היהודי ועל כל ויתור בעניין קק"ל לא נסכים בוויכוח.    האם אחריי הקמת המדינה יש מקום לגופים כמו ההסתדרות הציונית וקק"ל חושב שיש.

פרופ' קמחי אייל

 

האם יש משמעות ללובי החקלאי בכנסת?

דני עטר

כן יש לכך משמעות ומה שהושג אפילו עם אנשי כחלון זה נעשה גם בזכות הלובי החקלאי ולכן חשוב שיהיה לובי חקלאי – יש משקל עצום ללבי החקלאי. לגבי האוצר – הדיון איתי התפתח ומתייחס להכנת תכנית לתקופה ארוכה.

יש בעיות תקשורת בין משרדי הממשלה.

מר נחמיה גנות – (בורגתא)

ShulhanAgol14 13122015 2האם האמנה אושרה? כך שיש ניהול משותף?

מר דני עטר, יו"ר קק"ל

כן, קק"ל חתמה על הסכם לניהול משותף ומשמעות הדבר שבמועצת מקרקעי ישראל לקק"ל יש 6 נציגים מתוך 13.

מר צפריר – מזרע

מה נעשה על מנת למנוע קריסה של חקלאים?

מר דני עטר, יו"ר קק"ל

3 דברים: 1. עובדים זרים – ביטול מס מעסיקים הגדלת ההכרה בהוצאות.

                2. רפורמות שהוצאו מחוק ההסדרים.

                3. שר האוצר נתן הנחיה לשבת עם נציגי החקלאים על מנת להכין תכנית               

                    ארוכת טווח.

יש לזכור כי מדובר על חצי שנה עבודה.

מר אלעד אלמוג – ספיר - דוקטורנט מבן גוריון שעושה את העבודה על התיירותהכפרית

האם קק"ל תסייע בפיתוח תיירות כפרית?

מר דני עטר, יו"ר קק"ל

הוגשה הצעת חוק שנזרקה משולחן ועדת שרים לחקיקה ובהצעה נעשה שילוב של אינטרסים כדי להביא קרקעות  לטובת פיתוח וצרכי המדינה מחד ומאידך לאפשר פרנסה ועיגון זכויות החקלאות בקרקע כדי שזו תוחכר לדורות.   קק"ל עוסקת במרחב הכפר הרבה זמן ומפתחת שבילי אופניים, מרכזי מבקרים ועוד. יש כוונה לקדם רעיון שבו קק"ל תיכנס להליך תכנוני ארוך טווח ומה שמלהיב זה שישתפו בהליך זה את העולם היהודי בגיבוש החזון.

דודו מודה לדני עטר ומאחל לו הצלחה בתפקידו כיו"ר קק"ל.   מבקש להזמין את ד"ר אמדור לירון על-מנת שנקבל ממצאים ראשונים של עבודת מחקר העוסקת במשק המשפחתי.

ד"ר לירון אמדור  (מצגת מצורפת)

קשה להגדיר מהו משק משפחתי,  האם ההגדרה קשורה רק בעובדה שהבעלים הם בני משפחה? האם צריך להכניס פרמטר של גודל? והאם הגודל קשור לכמות הדונמים במשק או לגודל ההכנסה מהמשק? בארה"ב

ההגדרה של משק משפחתי הוא שהוא מפרנס משפחה אחת.  באיחוד האירופי – אין הגדרה למשק קטן, בגלל השונות הגדולה של המשקים. בארה"ב  משק של 4,000 דונם נחשב קטן, ובאירופה גודל המשק הממוצע הוא כ-50 דונם. בישראל יש  שני מודלים ערבי/יהודי בקרקע פרטית, משק מושבי/שיתופי במטריה של אג' שיתופית.

ועדה במשרד החקלאות שהגדירה מהו משק משפחתי. מצ״ב הקישור:

https://www.moag.gov.il/NR/rdonlyres/A50BD1CE-D23F-46F8-92D3-0182631D6AA0/0/vaadat_bhinat_meshek_mishpachti.pdf

ShulhanAgol14 13122015מרבית  מרבית המשקים החקלאיים בעולם הם משקים משפחתיים שבד"כ מפרנסים משפחה אחת ונראה שהמשק המשפחתי חי ובועט.

למה חשוב המשק המשפחתי? (מס' היבטים):

  1.  יש יותר תעסוקה (ליחידת שטח – אינטנסיבי).
  2.  גיוון מקורות פרנסה – תיירות וחקלאות.
  3.  התיישבות ופריפריה.
  4.  קהילה מקומית
  5. תרומה לכלכלה המקומית (מחקרים בארה"ב שמראים שההכנסות נשארות באזור ויש גם חקיקה בארה"ב שתאגידים לא יכולים להיות בעלים של קרקע חקלאית).
  6. יעילות בשימוש במשאבי טבע (קרקע ומים)..
  7. חדשנות ויזמות.
  8. מוצרי נישה.
  9. קיצור שרשרת אספקת המזון – שוקי האיכרים.

המחקר: מתרכז בפרדסים, מנתונים של בתי אריזה מתברר שהמשק  הקטן מפיק תוצרת גבוהה יותר לדונם ביחס למשק של 200-300 דונם.

הממצאים מראים כי :שווק משותף, רכישת  תשומות משותפת, הדרכה משותפת וכו' הם אחת הדרכים לחיזוק המשק המשפחתי.

התארגנות מוזילה עלויות, מביאה לשיפור מחירים, כולל הוזלת עלויות על תשומות אך חשוב שלמערכת זו תהיה פונקציה ניהולית של התארגנות. למערכות כאלה יש לתת העדפה במערכת הממשלתית. כל זה מחייב התגברות על משקעי עבר שהם גורם קריטי לנושא האמון.

דודו

מודה לד"ר לירון אמדור.  בהחלט ממצאים מעודדים שמוכיחים כי המשק המשפחתי בהתארגנות נכונה בהחלט יכול להמשיך להתקיים.

מבקש להזמין את ד"ר אייל בלום, ראש מועצה אזורית ערבה תיכונה שיתרכז בבעיית השיווק כפי שהדבר בא לידי ביטוי בערבה.

ד"ר אייל בלום – ראש מועצה אזורית ערבה תיכונה (מצ"ב מצגת ההרצאה)

 

החקלאים בישראל לא יודעים להתארגן. לחקלאי בארץ מותר על פי חוק לתאם,

להתארגן, להתאגד, להקים מונופולים, לעשות הסדר כובל ואף המדינה מעודדת התארגנות במימון אך זה לא קורה.

כך במושב אחיטוב מגדלים כ-80% מייצור המלפפונים בארץ והם לא מאורגנים.

מבקש להתמקד בגידול הפלפלים בערבה, שבה יש 7 ישובים, 2 מרכזים כפריים

(צוקים וספיר), שמהווים 6% משטח המדינה, 900 משפחות ומהם 450 משקים חקלאיים שמייצאים כמיליארד ₪ בשנה.

המטרה הראשונה של חקלאי הוא לייצר אוכל וכדי ליצור מספיק אוכל, צריך לייצר יותר ממה שהמדינה מסוגלת לקלוט (שהשוק יודע לקחת) ואם לא יהיה עודף תמיד יהיו פיקים.

עד שנת 2014, 70% מהגידולים היו פלפלים ובדיעבד התברר כי מדובר במצב מסוכן. מ-2001 עד 2014 כמות הפלפלים גם מבחינת דונמים וגם מבחינת מס'  החקלאים רק הלך וגדל.

ב-2003 היה יצואן פלפלים עיקרי וסה"כ היו 10 יצואנים (2 חברות עיקריות).

ב-2006 אגרסקו מצטמצמת ויש 26 חברות יצוא וב-2012 פועלות 60 חברות יצוא שמתחרות אחת בשנייה. המשמעות היא שהסוחר ההולנדי מצליח לעשות מקח וממכר טוב יותר ואין ספק שלחקלאים אשמה בעניין.

אפשר לראות איך משנת 2003 כמות חברות היצוא גדלה, עד לקריסת אגרקסקו, ולמצב של כ 60 חברות יצוא בשנת 2013. רואים בבירור איך ככל שמספר חברות היצוא גדל, המחיר לחקלאי נשחק כתוצאה מהתחרות בין חברות היצוא בישראל.

המתחרה העיקרי של  מגדלי הפלפלים בערבה הם החקלאים הספרדים. מי שמנהל בספרד את השיווק הוא מונופול שיווק השייך לחקלאי, הספרדים העתיקו את המודל של אגרקסקו, בזמן שבארץ פירקו את המודל, התוצאה שמצבם של החקלאים בספרד טוב ממצב החקלאים בישראל.

קבוצת רכישה – מה יותר מתבקש שהחקלאים יתארגנו כקבוצת רכישה. נעשה ניסיון של 140 חקלאים בסכום של 30 מיליון ₪ והיה חיסכון של 43 אלף ₪ למשק.

חברות התשומות לא אוהבות זאת ומנסות לפרק התארגנות זו בפיתויים שונים.

בספרד מה קורה! – 50% מהחקלאים מתנהלים כקואופרטיבים שקונים את הסחורה בפתח מקום הגידול ונותנים את כל המעטפת בשיווק .

UNICE – אחד הקואופרטיבים כולל 1400 מגדלים, הוקם לפני 7 שנים ויש לו מחזור של 450 מיליון אירו.   

אין ספק שהתארגנות נכונה בשיווק תסייע מאוד לפרנסת החקלאים

דודו

מודה לד"ר בלום, ראש המועצה שמיקד את אחת הבעיות, שלו היו מתארגנים אחרת בשיווק וברכישת התשומות המצב היה נראה אחרת.

מבקש להזמין את חברי פרופ' מיכאל סופר.

פרופ' מיכאל סופר – אוניברסיטת בר אילן (מצ״ב מצגת ההרצאה))

שאלת הישרדותו של המשק המשפחתי – המשק המשפחתי מסמל את ראשיתה של המהפכה השנייה  בתחילת המאה ה-17.

אין חקלאות בלי כפר אך יש כפר בלי חקלאות. מושב חניאל הוא דוגמא לכך. הכנסה מחקלאות והכנסה של חקלאים אינה בהכרח זהה.

אישה שמתחתנת עם חקלאי, לא בהכרח מתחתנת עם חקלאות שכן היא יכולה לפתח יזמות. אין דין משמרת כדין אדרת שכן יש הבדלים בין אזורים בשל אלטרנטיבות. יש הבנייה מחדש של המרחב הכפרי בכל העולם והדבר אינו פוסח על ישראל. (במצגת יש דוגמאות).

אסטרטגיות הישרדות מרכזיות, למשל באוסטרליה מתפתח ענף התיירות

ותמורות מרכזיות במשקי הבית מביאות לכך שבכל ישוב נותרו מספר חקלאים שמעבדים את כל השטחים.

דודו

מודה לפרופ' מיכאל סופר ומבקש את התייחסות פרופ' קמחי מהפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית להתייחס למה שהוצג.

פרופ' אייל קמחי – הפקולטה לחקלאות ברחובות, האוניברסיטה העברית

בישראל אין מידע על המשק המשפחתי כי אין בכלל נתוני מיקרו על חקלאים. הסקר הרציני האחרון שנערך על ידי הלמ"ס היה בשנת 1995. במשך השנים נעשו ניסיונות  לעשות סקר נוסף ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אך תמיד זה נכשל בגלל שלא נמצא מימון.

באירופה יש סקר מעקב מעמיק והוא מהווים גן עדן לקביעת מדיניות ולא רק למחקר.

הגדרת משק משפחתי שונה בין מדינות. בארה"ב מגדירים משק משפחתי ככזה שמנוהל ע"י משפחה, וזה נכון ל-97% מהמשקים, כולל משקים גדולים מאד. בברזיל  - למשל ההגדרה מתייחסת גם לגודל המשק.

במשרד החקלאות נעשתה עבודה יסודית לבחינת המשק המשפחתי שעסקה גם בהגדרתו. הוסכם שתנאי אחד הוא ניהול המשק על ידי המשפחה ולא רק בעלות. תנאי נוסף הוא מגורים בסמיכות למשק. תנאי אחרון הוא הגודל. 

גודל המשק ניתן למדידה בעזרת שטח הגידולים (למשקי גידולים), מספר בעלי החיים (למשקי בע"ח), או בעזרת ההיקף הכספי של היצור או הערך המוסף, מה שמתאים לכל סוגי המשקים.

בישראל יש גידול מתמיד בגודל המשקים ובמקביל טשטוש הזיקה המשפחתית. פעם כל המשפחה הייתה מעורבת בעבודה במשק והיום זה בדרך כלל רק בן משפחה אחד.

משקים קטנים לפעמים נתפסים כיעילים יותר מבחינת היצור ליחידת שטח, אבל הרבה פעמים זה נובע מעודף שימוש בגורמי יצור אחרים כמו עבודה.

אופי המשק המשפחתי קשור גם להמשכיות בין-דורית ולא רק לניהול.  רוב העברות הבין דוריות הנעשות במשק המשפחתי  בעייתיות כי הגיל הממוצע של החקלאים על פי הידוע  עלה מאוד ולא נכנס דור צעיר. לכך יש השלכות על התפלגות הגודל של המשקים ועל החדשנות הטכנולוגית.

התארגנויות של חקלאים מאפשרות לנצל יתרונות לגודל. דוגמה ליתרונות כאלה היא כוח מיקוח מול הסיטונאים ורשתות השיווק. אם מדובר בתוצרת המיועדת לשוק המקומי זה עלול לבוא על חשבון הצרכנים, וזה הבסיס להתנגדות להתארגנויות כאלה. לעומת זאת, אם מדובר בגידולי יצוא, זה בא על חשבון יצרנים אחרים בעולם.

בנוסף לתרומתה של חקלאות משפחתית לגיוון מקורות ההכנסה של משפחות חקלאיות, היא תורמת גם לגוון וליציבות של המוצרים החקלאיים בשוק.

פתיחת השולחן לתגובות המשתתפים

דודו

מזמין את כל משתתפי השולחן העגול ה-14 להגיב

אבי לפידות, צרעה

כמי שהיה אחראי על התכנון של ההתיישבות ופריסתה בארץ. יש היום כ- 470 מושבים ו-260 קיבוצים וכולם הוקמו כקואופרטיבים. כל מה ששמענו היום הוא צילום מצב כפי שרואים אותו חוקרים אך הכל נבנה למעשה על סמך תקופת רופין שבה ראו גודל יצור של יחידות משק. מאחורי כל זה הייתה מערכת אחת, המחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית ולכן המערכת יכלה להגיב. כשבאה הפוליטיקה (שרון) שבה הוקם משרד לכבודו הכל פוזר (מים, קרקע ועוד) ולכן כך זה נראה.

היום סגנית המשרד להגנת הסביבה חושבת שלא צריך התיישבות וצריך להתרכז בערים. יש לחשוב חשיבה מהפכנית לשימור המרחב הכפרי.  תמיד צריך לחשוב למה הוקמו ישובים בערבה או לאורך קו הירדן (תכנית אלון) שכן מדובר גם על דמותה של הארץ.

פרופ' משה שוורץ

יעילות שימוש במשאבים שונים- יעילות השימוש תלויה גם במשאב. מחיר הקרקע בארץ מאוד נמוך. יעילות השימוש במים היא הכי יעילה בעולם כי זה הרבה כסף.  דבר שני- כדי לבנות נכון שימוש במשאבים צריך להתייחס לענפים השונים.

לגבי שאלת האמון- בהרבה מקומות בעולם יש ארגונים חקלאים שמבוססים על אמון והיו כאלה גם בעבר ויש כאלה היום. כל זמן שהחקלאים מורכבת מיצרנים קטנים הצלחתו של חקלאי אחר לא משפיעה בד"כ לעומת זאת ברגע שעוברים ליצרנים גדולים ולשוק רווי יותר לא בטוח שיש לחקלאים עוגן להצלחה של כל שאר החקלאים.

דוגמא: חקלאי ירקות גדולים שהיו שמחים שהקטנים נופלים.

ד"ר שרה אדום

משק משפחתי מתנהל ומתנהג כמו פירמה חקלאית וגם קואופרטיבים מתנהגים כמו פירמה משפחתית בדור שלישי ורביעי, מוכרים את העסק, משיקולים אישיים של רוב בני המשפחה. ישראל היא חלק מהעולם, החקלאות היא עסק לכל דבר, השאלה היא האם יש מקום לעסק שיתופי- קואופרטיבי בעולם קפיטליסטי?

עו"ד רון רוגין

מבקש להתמקד במישור הפעולות המהותיות, האסטרטגיות, החיוניות לעשייה ביישובי המשק המשפחתי, תוך הבחנה בין מישור הפנים ומישור החוץ -

מישור הפנים -

יש להבחין בין שתי גזרות פעולה במישור הפנים‑התיישבותי בכל הנוגע ליישובי המשק המשפחתי (מושבי עובדים, כפרים שיתופיים) -

האחת, חיזוק המסגרת הקהילתית וביצור האגודה השיתופית

היתרון העצום של היישוב הכפרי בישראל, כמו מושב עובדים או כפר שיתופי, הוא קיומה של אגודה שיתופית. תפקידה של האגודה השיתופית איננו מתמצה בהיותה כלי כלכלי של הקבוצה ההולכת ומתמעטת של בעלי הנחלות מבין כלל קהילת מושב העובדים או הכפר השיתופי.

תפקידה של האגודה השיתופית (היינו, האגודה השיתופית להתיישבות חקלאית, בין מסוג 'מושב עובדים' ובין מסוג 'כפר שיתופי') הוא לשמש מסגרת כוללת, אקטיבית ויוזמת. יישובי המשק השיתופי (קיבוץ, מושב שיתופי) התלבטו בעניין זה בשנות ה‑90' עד ראשית שנות ה‑2000, ובעשור האחרון אימצו אסטרטגיה של 'פתיחת השורות' וקליטת חברים אל האגודה השיתופית (הקיבוץ, מושב שיתופי) תוך שמירה ועיגון של זכויות החברים הוותיקים.

האגודה השיתופית של מושב העובדים או כפר שיתופי צריכה לשמש מסגרת גג למכלול הפעילות של היישוב הכפרי; ויודגש - היישוב הכפרי, ולאו דווקא החקלאי.

אין שום מניעה לקבל חברים לאגודה השיתופית שלא יהיו בעלי נחלה; כך, למשל, ניתן לקבל לאגודה השיתופית חברים בעלי זכויות קרקעיות מגוונות - בעל זכויות בנחלה (בר רשות של בעל נחלה), בעל זכויות במשק עזר, בעל זכויות במגרש 'בעלי מקצוע' ואף בעל זכויות במגרש מגורים. קבלה זו נעשית במסגרת תקנון יסוד, המבהיר כי אין בו כל פגיעה בזכויות בעלי הנחלות בכל אמצעי הייצור (קרקע, מים

וכיוצא בזה).

היחלשותה, הזדקנותה ושקיעתה של האגודה השיתופית במשק המשפחתי היא סכנה אסטרטגית; באופן פרדוכסלי, הטעם להסתגרות של בעלי הנחלות וסירוב קליטת חברים חדשים לאגודה השיתופית נעוץ ברצון להגן על הרכוש הקרקעי. דווקא הסתגרות זו שומטת את הקרקע תחת הגנה זו - איזו הצדקה יש להעניק לכמה עשרות אנשים מבוגרים את הזכות הקרקעית בשטחים ציבוריים המשרתים קהילה ובה מאות משפחות? לכן, ניתן כבר לראות מדיניות קרקעית חדשה, החותרת תחת זכויות האגודה השיתופית במבני ציבור, שהוקמו על ידה.

היישוב הכפרי נתון למסת לחצים אדירה (הפקעות קרקעות תחת השם הציני 'השבה'; כרסום שטחי שיפוט; רגולציה קרקעית מכבידה של רשות מקרקעי ישראל וכיוצ"ב); העמידה בפני מסת לחצים זו מצריכה עוצמה; עוצמה - ולא שבריריות; שקיעת וניוון האגודות השיתופיות (מושב עובדים, כפר שיתופי) עלולים ליצור - אפשר כבר יוצרים - דינמיקה הרסנית של, כפי שרואים בסדרות טבע מאפריקה, עדת צבועים המתנפלת על התאו המבוגר, הפצוע.

השיווק החקלאי והתיירותי העצמי והמאורגן -

המציאות שתוארה על ידי ראש מ.א. ערבה תיכונה, ד"ר בלום - ריבוי עצום, כפטריות אחר הגשם, של גורמי שיווק התוצרת החקלאית, תוך שחיקת כוח המיקוח של החקלאים ומגדלי התוצרת החקלאית, היא מציאות הרסנית. זו מציאות שנוצרה בידי אדם, פרי חשדנות הדדית בין החקלאים לבין עצמם והעדרו של מנגנון שיווק מרכזי, אמין שקוף והוגן.

ההתארגנות ב'רמת השטח' במישור החקלאי, לצורך העתקת העודף הכלכלי מגורמי התיווך אל גורמי הייצור החקלאיים, היא אפשרית; ראו, למשל, התארגנות מגדלי הבננות בקיבוצי חוף הכרמל ('בננות החוף'). זו דוגמה מצוינת להתארגנות יעילה המבוססת על אמון באדם מרכזי, צעיר, מסור. מן הראוי לנהוג כך בכל מקום בו יש מספר חקלאים, המגדלים תוצרת דומה. מיצוי הפטור הקבוע בחוק ההגבלים העסקיים הוא משימה בעלת חשיבות אסטרטגית לעתיד החקלאות (ליתר דיוק: מה שנותר ממנה) במשק המשפחתי.

החקלאות במשק המשפחתי לא תקום ותיפול על חדשנות או על יעילות; היא תקום ותיפול על כוח מיקוח כלכלי ומאורגן, פרי מימוש, רחב ככל הניתן, של הכלי החקיקתי הקבוע בחוק ההגבלים העסקיים.

יש זיקה בין הגזרה הראשונה (חיזוק המסגרת הקהילתית וביצור האגודה השיתופית) לבין הגזרה השנייה (השיווק החקלאי והתיירותי העצמי). ככל שחבר מושב העובדים או הכפר השיתופי יעמוד, כעסק זעיר או כעסק קטן, בפני עצמו - דינו נחרץ לשבט. אין לו סיכוי לשרוד כעסק זעיר או כעסק קטן. אך ורק פעולה משותפת (ובכלל זה, במסגרת האגודה השיתופית) יכולה ליצור את המסה הקריטית, אשר תאפשר את הישרדות הפרטים בפני הלחץ הכלכלי (מצד הקונגלומרטים הכלכליים) ובפני הלחץ הביורוקרטי‑רגולטורי (מצד ה'קונגלומרטים' של הרגולציה (רשות מקרקעי ישראל, רשות התכנון והבניה, וכיוצא בזה)).

מישור החוץ

עניינו של מישור החוץ הוא מערכת היחסים בין ההתיישבות (חברי האגודות השיתופיות, חקלאים שאינם חברים באגודות שיתופיות והאגודות השיתופיות עצמן) אל מול רשויות השלטון.

יש שתי דרכים לנהל מערכת יחסים זו (התיישבות - שלטון מרכזי): האחת - באמצעות החלטות מנהליות (דוגמת החלטות מועצת מקרקעי ישראל (מדיניות קרקעית); הסדרי ייצור ושיווק מרוכז ('מכסות' בתחום המדיניות החקלאית)); השנייה - באמצעות חקיקה ראשית.

האסטרטגיה הקלאסית של ההתיישבות הכפרית, כולל יישובי המשק המשפחתי, צידדה בהסדרה של מערכת היחסים עם השלטון המרכזי על יסוד החלטות מנהליות; בעבר, חלק מהנחיות מנהליות אלו התבססו על הסכמות בין ההתיישבות לבין השלטון המרכזי; בפועל, אסטרטגיה זו נהפכה לחרב פיפיות.

כפי שתואר, בהרחבה, ביחידת המחקר השנייה של עמותת אדמתי, היוצאת לאור בראשית 2016, מכלול המדיניות הקרקעית ביישובי המשק המשפחתי עלה על שרטון. טול, למשל, את סוגיית חוזה החכירה לדורות - אין עיגון של הסכמי המשבצת ביישובי המשק המשפחתי, מזה עשרות בשנים, בחוזי חכירה לדורות (ובוודאי ובוודאי שאין רישום זכויות חכירה לדורות בלשכת רישום המקרקעין); זאת, להבדיל מהמציאות בתקופת המנדט הבריטי על א"י ועד הקמת מינהל מקרקעי ישראל; ישנם עשרות ישובים במשק המשפחתי בהם אין אפילו הסכמי משבצת בתוקף; פרט למקרה בודד, לפני שני עשורים, לא זכה אף ישוב מיישובי המשק המשפחתי לחוזה חכירה לדורות, וזאת חרף החלטות מועצת מקרקעי ישראל.

כאן ניכרת לעין החולשה הקריטית של ההסדרה המנהלית: היא כפופה לשינויים חדשות לבקרים, ולכן הוחלט בהחלטה 1311, כי שטח מבני הציבור לא ייכלל בתחום הסכם המשבצת.

הוא הדין בעניין הכשל הניהולי המתמשך בכל הנוגע להסדרת מבנים חקלאיים נטושים - אלפי מבנים, המעלים קוץ ודרדר - ביישובי המשק המשפחתי, לשימושים כלכליים התואמים את האופי הכפרי החקלאי. החלטה 1316 בעניין 'שימושים נלווים לפעילות החקלאית בנחלה במושבי עובדים ובכפרים שיתופיים' דורשת תשלום דמי חכירה מהוונים מלאים (בכפוף להנחיות אזורי עדיפות לאומית) עבור הסדרת מבנים אלו; ומה הועילו חכמים בתקנתם? מה טעם יש בהותרת מבנה לול ישן או רפת ישנה (או מתקן ישן לפיטום אווזים), כמצבה, כעיי חורבות, כאבן שאין לה הופכין?

ועל הכל ומעבר לכל -

הכישלון המהדהד מצד רשות מקרקעי ישראל ביישום החלטה 979, שנהפכה להחלטה 1155 והתגלגלה להחלטה 1355 וכעת החלטה 1399 - ואין רואים אופן בהיר, לאחר שתים עשרה שנות החלטות מנהליות, ליישום ההחלטה (זאת אומרת, היוון חלקת המגורים).

מובן מאליו, כי זו רשימת כישלונות חלקית, ולצידה של רשימה מצערת זו יש עוד כהנה וכהנה כישלונות, כיד הדמיון הטובה; החל מכישלון איוש הנחלות הפנויות ביישובי המשק המשפחתי, וכלה בכישלון מפעל ההרחבות הקהילתיות; וקצר המצע מהשתרע.

לא הרי כישלון נקודתי כהרי כישלון טוטאלי; ולא הרי כישלון רגעי וחד‑פעמי כהרי כישלון מתמשך, אשר נפרס על פני שנים על גבי שנים.

מהי המסקנה המעשית מתמונה עגומה זו?

המסקנה המעשית הינה כי מערכת היחסים בין ההתיישבות לשלטון המרכזי, ובכלל זה רשות מקרקעי ישראל, טעונה הסדרה יציבה, רהוטה, באמצעות חקיקה ראשית של הכנסת.

תכלית חקיקה זו - אשר ספק אם היא יכולה להיעשות כמקשה אחת לכלל הבעיות המבניות, הקרקעיות של ההתיישבות - הינה להסדיר, אחת ולתמיד, באופן פרקטי ויישומי, את הזכויות המהותיות של ההתיישבות - בשטחים בעלי ייעוד למגורים, מבני משק וייעוד חקלאי.

חקיקה כזו נמצאת אף באינטרס הציבורי של מדינת ישראל; בסופו של דבר, ההתיישבות - כלום יש צורך לומר את הדברים? - איננה אויב של מדינת ישראל; היא אוהב של מדינת ישראל".

ד"ר זאב זיוון

המושג נחלה הוזכר כאן כמה פעמים ומדובר במשאב כלכלי והוא לא בהכרח חקלאי. הבירוקרטיה עושה הכל כדי לחרב כל דבר של פיתוח כלכלי וחלק מהדילמה שאנו עוסקים בה בין משק משפחתי למודל אחר.

ד"ר לירון אמדור בהרצאתה לא התייחסה למשק המשפחתי בכללותו ומה קורה איתו, לדוגמא מה קורה שמנהלים כמה משקים יחד וזה בעצם כבר לא משק משפחתי. אגש"ח- זה נושא מאוד מורכב ודורש חשיבה בעניין כי לא מדובר בדבר פשוט.  

סולומון ירון

האיחוד החקלאי כולל כפרים שיתופיים ולא מושבים. בישובים יש גם בעלי מקצוע ולא רק חקלאים. זה לא מונע להתנהל בצורה קצת יותר רחבה.  המשק המשפחתי עובר שינויים.  יש בתוך משרד החקלאות "רשות לתכנון" והתפיסה שם יותר רחבה במסגרת מועצות אזוריות.  יש אזורים שכיום יש מגמה להגדיל את תקן הנחלה ויש חשיבה גם בעניין המים.

לגבי התארגנות, יש חקלאים שמצליחים יותר ויש כאלו שמצליחים פחות.  דודי אוביץ ז"ל בחבל אשכול עם עוד 3 שותפים גדל ל-1400 דונם חממות אך עם קריסת הפלפלים הם פשטו את הרגל והיום העסק פועל עם כונס.

בעניין החקיקה- חוק החלב חוקק ורמסו אותו אחרי שנה שנתיים ולכן עדיף לפעול בנושאים מסוימים להגיע להסכמה ארוכת טווח (כמו הסכם המים).

דודו

מבקש להודות לשותפיי בשולחן העגול ה-14

אין ספק שהצפנו נושא חשוב אך בוודאי שלא מיצינו את הדיון בו וחשוב שנושא זה יעסיק את העוסק במרחב הכפרי.

בקרוב נשלח הודעת "קול קורא" לשולחן העגול ה-15 שבו נבקש להציע נושא וכמובן מקום מארח כמסורת השולחן העגול.

להזכיר כי גם התקציר וגם המצגות יהיו באתר האיחוד החקלאי

מודה לכל מי שטרם וסייע.

האיחוד החקלאי

האיחוד החקלאי היא תנועת התיישבות א-פוליטית המאגדת יישובים חקלאיים. של המעמד הבינוני

התנועה הייתה אחת התנועות המיישבות בארץ ישראל ובמסגרתה הוקמו יישובים רבים מאז שנות ה-20 של המאה ה-20.

כיום, פועלת התנועה לקידומם והמשך פיתוחם של יישובים רבים

להמשך

אתר: https://ihaklai.org.il

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237