מידע בנושא עובדים זרים

לבקשת הוועדה, מובא בזאת עיבוד שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת לנתונים שמסרה רשות האוכלוסין וההגירה  ב-31 בינואר 2022 לוועדה המיוחדת של הכנסת לעובדים זרים, לקראת דיון בוועדה שכותרתו "1. שימוש בכספי הפיקדון שאין להם דורש 2. ניכויים מכספי הפיקדון של העובדות והעובדים הזרים".

מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת

עוד אמצעי המאפשר ניהול תביעה על ידי עובדים זרים...

לאחרונה נדרשתי להגן על מעסיק שהעובד התאילנדי שלו הגיש תביעה לאחר שיצא את הארץ. ב"כ של העובד מבקש לנהל את ההליך לרבות להעיד את העובד ולקיים חקירה מרחוק באמצעות האינטרנט.
בין נתבעת לתובע, "התגוששות", האחרון מבקש לאפשר לו לתת עדותו ולהחקר באמצעות הזום והנתבעת מנגד מתנגדת לכך מסיבות פרקטיות ומשפטיות. בעת כתיבת המאמר דנא טרם הוכרעה המחלוקת על ידי בית הדין  האזורי לעבודה בירושלים שם הוגשה התביעה.

דרך המלך, כך היה עד לאחרונה, בה הולך עובד זר המגיש תביעה כנגד מעסיקו הישראלי היא הגשת תביעה בצירוף תצהיר ובקשה (שמאושרת כמעט אוטומטית) למתן עדות מוקדמת וחקירה סמוך ליציאת העובד את הארץ. בהמשך מתקיים נוהל רגיל – הגשת כתב הגנה, דיון קדם משפט, גילוי מסמכים, תצהיר המעסיק וחקירתו והגשת סיכומים.

מגיפת הקורונה הכניסה לחיינו את הזום איתו הוטמעה במערכת המשפט טכניקה של היוועדות מרחוק. כך בין היתר מותר בתנאים מסויימים אימות חתימה מרחוק, אישור תצהיר באמצעות היוועדות חזותית ואף קיום דיון באמצעות היוועדות חזותית לרבות קיום דיוני הוכחות בהם מתקיימת חקירת עדים.

לאחרונה נדרשתי על ידי חקלאים מעסיקי עובדים זרים מתאילנד לתת מענה לשאלה בעניין תשלום עבור היום הראשון לחודש ינואר  2022 שנחשב אצלם כיום חג. יום זה חל השנה בשבת ומכאן השאלה.

להלן ארחיב ואפרט בעניין.

בהמשך‏  להודעות‏ שפורסמו‏ בחודש‏ יוני‏ 2020 ובינואר‏ 2021,‏הריני‏ להודיעכם‏ כי‏ הוחלט‏ לאשר‏ את‏ ההליך המהיר ‏לקליטת ‏עובדים‏ זרים‏ כאמור‏ כנוהל קבוע,‏לפיו‏ יוכלו‏ חקלאים‏ לרשום‏ על‏ שמם‏ עובד‏ זר‏ חלופי‏ במקום‏ עובד‏ זר‏ בסטאטוס‏  נוטש‏ הרשום‏ על‏ שמם,‏ בהליך‏ מזורז.

בנוסף, ‏הוחלט ‏לאשר ‏רישום ‏עובד ‏זר ‏חלופי ‏אשר ‏חלפו 30 ‏ימים ‏ממועד ‏סיום ‏העסקתו ‏אצל ‏החקלאי‏ הקודם,‏ במקום‏ 90 ‏ימים‏ כפי‏ שנקבע‏ בהודעות ‏קודמות‏ לעניין‏ זה.‏

מצ"ב מסמך להסדרת לינת עובדים זרים בחקלאות, זאת כפי שאושר על ידי הולנת"ע (הועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים) שהינה ועדה ארצית במנהל התכנון במשרד הפנים.

בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת[1] התבררה תביעה של תאילנדי שעבד 53 חודשים במשק בעלי חיים אצל מושבניק שמשקו התנהל כחברה בע"מ ("החברה"). העובד הגיע לחברה ממעסיק אחר שאצלו עבד מאז כניסתו לישראל.

סכום התביעה המקורי בו נתבעה החברה ובעליה עמד על סך של כ-360,000 ₪. במרכיבי התביעה הפרשי שכר בסך 132,000 ₪, פיצוי בגין אי מתן תלושי שכר בסך 53,000 ₪, פנסיה, פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי עריכת הסכם עבודה וכן תבע זכויות מכ͘ח צו ההרחבה בחקלאות ועוד.

להלן נעמוד על רכיבים שנדונו בתיק ויש בהם כדי ללמד התנהלות נכונה שעשוייה למנוע תביעות כנגד מעסיקים.

[1] סע"ש 22777-02-19 אנאנסיט טאוויקאמונוונג נ' משק מקלר בע"מ ואריק מקלר

הקצאת מספר העובדים הזרים לחקלאות תעמוד על כ-28,000 עובדים שיקדמו את ענף החקלאות. מדובר בתוספת של למעלה מ-2,500 אשרות עבודה ביחס להקצאה בשנת 2021

הרשימה מכילה הקצאות עבור חקלאים המעסיקים עובדים זרים בענף החקלאות

אני מבקש להתריע כי קיים מחסור חמור ביותר במצבת עובדים זרים לחקלאות, עד כדי סכנה להשבתת אלפי משקים.

מתוך מכתב של אבשלום(אבו) וילן לשרת הפנים, איילת שקד.

עמוד 1 מתוך 6

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.