פסקי דין

באותו עניין פנה חבר באגודה להתיישבות המונה למעלה מ-200 חברים לביהמ"ש המחוזי וביקש להצהיר כי אין לכנס את האספה הכללית של האגודה מבלי לתת הודעה על כך שבועיים מראש. החבר ביקש לתמוך עתירתו בתקנה 5(ד) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975, לפיה באגודה המונה למעלה מ 200 חברים רשאית האגודה, על אף האמור בתקנונה, להודיע על כינוס האספה בדרך של פרסום מודעה בשני עיתונים יומיים לפחות שבועיים מראש לפני מועד כינוס האספה.

המבקש טען כי הפרסום שנעשה באגודה (לטענתו ימים ספורים לפני האספה) אינו מאפשר להתכונן כדבעי לאספה. 

המבקש צירף את רשמת האגודות לתיק (על אף שאיננה צד במחלוקת) וביהמ"ש ביקש את עמדתה.

עמדת הרשמת הייתה כי הגם שטוב יעשו אגודות כשיפעלו להודיע על האספות כמה שיותר זמן מראש, תקנה 5(ד) הנ"ל אינה מטילה חובה על האגודה, אלא נותנת לה רשות לסטות מהוראה בתקנון הקובעת כיצד תימסר ההודעה על האספה. על כן, רק במקרה של ניצול הרשות הזו ובמתכונת שקבועה שם, מוטלת חובה לפרסם לפחות שבועיים מראש. משלא נוצלה רשות זו, חלה תקנה 5(ג), המאפשרת לאגודה לקבוע בתקנונה את אופן מסירת ההודעה ואת פרק הזמן שבו היא תימסר. 

ביהמ"ש קיבל את עמדת הרשמת, והוסיף כי ככל הנראה נועדה התקנה למקרים בהם חברי האגודה אינם מתגוררים בתחום גיאוגרפי קרוב, ולפיכך קמה להם הדרך החלופית של המודעה בעיתונות.

אשר על כן התובענה נדחתה.

רשמת האגודות מבקשת להזכיר כי ככל שחברים מבקשים להצביע על קשיים באגודתם, לרבות בהוראות התקנון, מוצע כי יפנו לרשויות האגודה בהצעה לשינוי. ככל שיסברו כי לא קיבלו מענה, רשאים הם לפנות למשרד הרשמת, והנושא ייבחן בהתאם לנהלים.

ה"פ 38420-11-20 (מחוזי ב"ש) מרדכי אדלר נ' משואות יצחק מושב שיתופי

חקלאים רבים נעזרים בנותני שירותים במגוון עניינים בהם: פקחי מזיקים, אנשי אחזקה, מנהלי חשבונות, יועצים מקצועיים וכד', ומשלמים את התמורה המוסכמת כנגד חשבונית מס.
לכאורה תשלום כנגד חשבונית הוא אסמכתה להעדר קיומם של יחסי עובד-מעסיק, והתשלום המוסכם מגלם את כל חובותיו הכספיים של המעסיק כלפי נותן השירות.

אלא, שלא תמיד...

לעיתים גם צורת התקשרות שכזו אינה מקיפה את כל זכויותיו של נותן השירות.
מתברר שבמקרים רבים שהגיעו לפתחם של בתי הדין לעבודה (ואף לבג"ץ), נקבע בדיעבד שלא די היה בתשלום שהועבר לנותן השירות כנגד חשבונית מס, זאת לאחר שנפסק שנותן השירות הוא "עובד" על כל המשתמע מכך.

ע"ע (עבודה) 15868-04-18 גבריאל כותה נ' עיריית רעננה, פס״ד מיום 07/04/21

סכסוך ירושה בין אחים, כאשר המחלוקת העיקרית בניהם, היא מי יקבל את מכסות הביצים של ההורים המנוחים, הגיע לפתחו של בית המשפט. פרטי המקרה, ההחלטות בית המשפט והיפוכן במסגרת הערעור, יוסברו כעת.

שני אחים, יורשיהם עלפי דין של הוריהם המנוחים, האחד הוא בן ממשיך במשק שהיה בבעלותם של ההורים והשני, הנו בעל משק המפעיל לול לגידול ביצים, הגישו תביעות לבית המשפט לענייני משפחה על מספר נושאים לגבי הרכוש שהותירו אחריהם הוריהם.

בית המשפט המחוזי בחיפה הפך החלטה של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה וקבע כי התוצאה לפיה מכסת הביצים אינה חלק מן העיזבון הואיל והועברה לבן הממשיך, מנוגדת לדין ולהלכה לפיה מכסת ביצים היא זכות עצמאית אשר אינה "הולכת אחרי הנחלה".

בית המשפט המחוזי דן בשני ערעורים של בית המשפט לענייני משפחה בסוגיות שונות הנוגעות לעיזבון וחלוקתו בין היורשים, אך נתמקד בסוגיה מעניינת המתייחסת למכסת ביצים שהייתה קיימת בנחלה.

עמ"ש(חיפה) 37202-02-20,  עמ"ש 39196-02-20 א' ת' ואח׳ נ' ד' ת' ואח'', פס״ד מיום

ביהמ"ש נתבקש לפסוק עונש למטמנת עברון, קיבוץ עברון ומנהליו שהורשעו בניהול עסק בניגוד לתנאי רישיון עסק שניתנו לו, וגרימת מפגעים סביבתיים שונים.

ת"פ (חיפה) 37109-03-16 – מדינת ישראל- המשרד להגנת הסביבה נ' עברון- תממ מחזור ואח', פס״ד מיום 22 בינואר 2020.

 

 

הפולש לפולש – פטור? / איתן מימוני, עו״ד

06 מאי 2021 נכתב ע"י איתן מימוני, עו״ד

פלוני עתר לסילוק ידו של שכנו, אלמוני, מנחלתו במושב בית יוסף, בטענה להשגת גבול מצידו. במחלוקת עומדת שאלת אופן קביעת הגבול בנחלות שזכויות המתיישבים בהן הן זכויות בר רשות.

תא (ביש"א) 45302-07-16 מנחם אליהו ואח׳ נ׳ שאול לוי ואח׳, פס״ד מיום 31 בינואר 2021.

 

 

עובד או עובד קבלן- זו השאלה / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

25 אפר 2021 נכתב ע"י איילת רייך מיכאלי, עו״ד

מושבים וחברי מושבים רבים בוחרים להתקשר עם קבלנים על מנת שיעניקו להם שירותים שונים בתחומי חקלאות, תחת העסקה ישירה של העובדים. הקבלנים מבצעים את השירותים באמצעות עובדים מטעמם ולא אחת אני נשאלת האם לקיבוץ קיימת חשיפה כי עובד הקבלן יתבע את הקיבוץ בדבר זכאותו לזכויות הנובעות מיחסי עבודה ואף יבקש להחיל בעניינו את צו ההרחבה בענף החקלאות? ואכן, החשיפה בהחלט קיימת. בחרתי לסקור בפניכם פסק דין* שניתן זה עתה וממחיש את החשיפה המשפטית.

*סעש (נצ') 38273-07-17  סעד סוידאת - איתן רחמפור (פורסם בנבו) 24.2.2021

מתוך כ-80,000 פלסטינים העובדים בישראל בתחומי הקו הירוק, כ- 10,000 מהם מועסקים בענף החקלאות אצל כ-1,500 מעסיקים.
העסקת העובדים הפלסטינים בכל הענפים מחייבת 'קשר גורדי' עם מדור התשלומים שברשות האוכלוסין.

מת"ש הינו גוף רגולטורי שפועל מכוח חוק. לעניות דעת הח"מ, מת"ש עושה זאת תוך חריגה מנורמות מוכרות ומקובלות תוך שהוא מפעיל נהלים בלתי מידתיים אשר לעיתים קרובות מעוררים קשיים וגוררים לעימותים בין המעסיקים למת"ש.

מת"ש הוא הקובע את זכותו של החקלאי להעסיק עובדים מהשטחים ואת מספרם. מת"ש הוא גם המתווך מול רשויות הביטחון המאשרות הַעֲסקה פרטנית של כל עובד והוא הגוף המנפיק את תלושי השכר לעובדים. הסדר זה הוא ייחודי, לפיו לא המעסיק הישיר מנפיק את תלושי השכר של עובדיו כמקובל לגבי כל עובד, לרבות לגבי עובדים זרים.

אחד העניינים הבעייתיים ביותר, החוזר על עצמו, הוא נושא ימי העבודה של כל עובד מידי חודש. מת"ש מתנה את היתר העסקת פלסטיניים ב"העסקה מלאה". בשעתו הדרישה הייתה לדיווח על "ימי העסקה מינימליים" לפיהם מת"ש חישב את ימי העבודה הפוטנציאליים וחייב את המעסיקים בדיווח בהתאם. יובהר, לימי העבודה המדווחים יש השלכה על עלויות העבודה ועל זכויות העובד, שכן כל יום דיווח, מחייב את המעסיק בתשלום ובמצטבר מגיעים תשלומים אלה לסכומים משמעותיים.

עתירה מנהלית כנגד רשם האגודות השיתופיות וכנגד קיבוץ שדה בוקר, שעניינה בשאלה אימתי יש לרשם האגודות השיתופיות סמכות לשנות את נוסח תיקון תקנון האגודה אשר התקבל באסיפה הכללית, מבלי לקבל את אישור האסיפה הכללית לשינויים אלה.

עת"מ )(ירושלים) 28639-06-19 פלוני נ' רשם האגודות השיתופיות , פס״ד מיום 28/12/20

 

 

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.