חקלאות במלחמה / שמואל גלנץ, עו״ד

03 נוב 2023 המחברת/ת:
שמואל גלנץ, עו״ד שמואל גלנץ, עו״ד

הדברים נכתבים בשלהי השבוע הרביעי למלחמה כשחקלאים רבים לא רק אלה המצויים בעוטף עזה או ביישובי הגדר בצפון, מלקקים פצעים ועומדים חסרי אונים עקב המצב אליו נקלעו, מצב שהביא רבים מהם לכדי אובדן יבולים כבד ולעיתים עד כדי חיסול המשק כולו.

לפני המלחמה שהו בישראל כ30,000- עובדים זרים מתאילנד (מהם כ7,500- לא חוקיים) עוד כ2,000- משתלמים ממדינות שונות וכן הועסקו בחקלאות עוד כ- 18,000 פלסטינים.

עם פרוץ המלחמה נוצר משבר אדיר בהקשר לכח האדם הנדרש בענף. נאסרה לחלוטין כניסת פלסטינים לעבודה בחקלאות, בנוסף לאלה עזבו גם משתלמים.

לעת כתיבת המאמר נטשו קרוב ל9,000- עובדים תאילנדים שחזרו לארצם.

עזיבת העובדים שנחשפו לזוועה ביומה הראשון למלחמה מובנת וכלפי אלה אין כל טענה. יתרה מכך מוצדק יהא שהמדינה תפצה אותם כמו גם את משפחות 26 התאילנדים שנרצחו, 18 שנפצעו ומשפחות 40 הנעדרים.

ואולם קיימת תופעה רחבה של נטישת עובדים מאזורים שאינם אזורי סכנה.2 לתופעה 2 מאיצים האחד שגרירות תאילנד בישראל עודדה וטיפלה בפינוי עובדים מכל חלקי הארץ תוך מימון הגעתם לבתי מלון ושהייתם שם עד מועד הטיסה ומימון עלות הטיסה וכן לחץ על העובדים מצד בני משפחה בתאילנד.

גם בלא קשר למלחמה, לפניה, היו חסרים כ10,000- עובדים בחקלאות שיכולים היו לתרום משמעותית להיקף הייצור החקלאי.

לתופעה של נטישת העובדים השלכות כבדות על מצבם של החקלאים בכל חלקי הארץ ועל היקפי התוצרת המגיעה לצרכנים. נטישת עובדים מאזורים שאינם מוגדרים כנבצרי עבודה אינה מוצדקת ויש להתייחס אליה בחומרה. יש למצות כלפיהם את המותר.

על פי הדין עובד הנוטש את מקום עבודתו ללא הודעה מוקדמת מטעמו, ככלל, אינו זכאי למלוא פיצויי הפיטורים שהיו מגיעים לו אילו סיים עבודתו כסדרה. כאן בהערת אגב יצויין כי בעיקרו של דבר ומלכתחילה אין הצדקה להלכה המורה על תשלום פיצויים על חשבון בשיעור .6%

זאת ואף זאת, על פי החוק ניתן לקזז שכר עבודה של חודש ימים לעובד חודשי שהשלים שנת עבודה אצל המעסיק.

יחד עם גל הנטישות שחוו החקלאים התגלתה תופעה מכוערת שאותה ניהלו מספר מצומצם של עורכי דין שעסקו בשידול העובדים הנוטשים להגיש תביעות כנגד מעסיקיהם. נגד אותם עורכי דין הוגשה תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. זו האחרונה מתייחסת בחומרה להתנהלותם המקוממת של חבריה, אלה שיזמו הגשת החתמת העובדים על יפוי כח בכוונה לתבוע את מעסיקיהם בהמשך.

לצד כל אלה מתגלות תופעות מרוממות נפש של תרומה והתנדבות בהיקפים עצומים. אלפי מתנדבים מכל המגזרים מכל אזורי הארץ נרתמים לעזרת חקלאים שעובדיהם נטשו אותם.

במקביל נעשים מאמצים על ידי משרדי ממשלה שונים ולשכות פרטיות העוסקות בליווי עובדים זרים ומעסיקיהם להביא ארצה עובדים חלופיים ממדינות שונות תוך דילוג על משוכות ביורוקרטיות.

המלחמה אליה נקלענו הבליטה והמחישה את חשיבותה של החקלאות הישראלית ואת הצורך להימנע ככל האפשר מתלות בתוצרת חקלאית טריה מיובאת.

נשקיף קדימה בתקווה ובבטחון. החקלאות תצעד קדימה למקום גבוה מזה שהיתה בו טרם המלחמה.

 

  1.  נתון שנמסר מטעם שגרירות תאילנד בישראל 31.10.2023
  2. 40 ק"מ מגבול הרצועה ו9- ק"מ מגבול לבנון.
  3. חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א2001-

האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.