מאמרים
הצעה לשינויים במיסוי אגודות שיתופיות - סעיף 62 / בועז מקלר, רו״ח ואמיר כהן, רו"ח
07 נוב 2016 נכתב ע"י בועז מקלר, רו״חבהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו- 2018) התשע"ז - 2016, (להלן "הצ"ח ההסדרים"), נכלל בין השאר תיקון המשנה סדרי בראשית בעניין מיסוי אגודות שיתופיות וחבריהם על פי סעיף 62 לפקודת מס הכנסה.
"עידן הנחלה המהוונת" סיכום שנת תשע"ז / אביגדור ליבוביץ, עו״ד
27 אוק 2016 נכתב ע"י אביגדור לייבוביץ, עו״דאנו בפתחה של שנת תשע"ז שתבוא עלינו לטובה במהלכה עומדים להתרחש שינויים במגזר החקלאי שהחלו בשנת תשע"ו.
החלטות רמ"י שתוקנו במהלך השנים האחרונות, לאחר בג"ץ פורום הערים העצמאיות (9.6.11), קרמו עור וגידים במהלך שנת תשע"ו וכעת החלטה 1464 שהיא ההחלטה המרכזית שתשנה את מערך הזכויות בנחלות, עומדת רגע לפני יציאה לדרך.
החלטה 979 בגלגוליה השונים ובמספרה הנוכחי 1464, היא נקודת מפנה היסטורית חשובה בתהליך השינוי והיא למעשה השער לכניסה ל"עידן הנחלה המהוונת" עליו אנו דנים רבות.
במהלך השנים ממועד ההחלטה בבג"ץ (9.6.11) לא ניתן היה להודיע על מועד ליישום ההחלטה ובציבור אף התפתחה אדישות מסוימת וסקפטיות ביחס ליישום של החלטה 1464.
בשנת תשע"ו הרשות פעלה רבות לקדם את יישום ההחלטה. הרשות גייסה כח אדם, ערכה מכרזים לגיבוש המחלקות במחוזות של "אגף חוזים לדורות בהתיישבות", הכינה מערכת מחשב, הכינה את החוזים והמסמכים הנדרשים ליישום ההחלטה, הכינה נהלי עבודה והתקדמה בפיילוט ליישום החלטה 1464 והחלטה 1311, אותו מבצע האגף מזה מספר שנים, מאז אישור ההחלטה בבג"ץ (9.6.11).
הכניסה ל"עידן הנחלה המהוונת" תתרחש בשנת תשע"ז. הרשות תפתח את השער ליישום ההחלטה, בעוד מספר חודשים (ברבעון הראשון של שנת 2017), כאשר במחוז צפון של הרשות ניתן כבר כיום לפעול ולבקש את יישום ההחלטה, בייחוד בתהליך של מכירת נחלות או בהליך שיוך דירות בקיבוצים. במרכז הארץ ניתן לבקש ליישם את ההחלטה במקרים מיוחדים (הליכים משפטיים, סיבות רפואיות, כלכליות, משפחתיות וכו').
מהוא "שכר כולל"? מה מותר? מה אסור? והרצוי ביחס להסכם עבודה ולרשום בתלוש השכר / שמואל גלנץ, עו״ד
27 אוק 2016 נכתב ע"י שמואל גלנץ, עו״דהמעסיקה בטוחה היתה כי שילמה לעובד כל זכויותיו.
פס"ד שניתן בבית דין אזורי לעבודה(1) ממחיש את הבעייתיות של "שכר כולל".
מעשה שהיה כך היה, העובד – (להלן גם "התובע") הועסק כנהג בשגרירות נפאל בישראל (להלן "הנתבעת"), כ-6 שנים.
בין הצדדים נערכו מעת לעת הסכמי עבודה לפיהם בין היתר שולם לעובד סכום קבוע כגמול שעות נוספות. במקצת התקופה שולמו לעובד הוצאות ע"ח נסיעותיו לעבודה וממנה. מעבר לכך לא שילמה הנתבעת לתובע סכומים נוספים לרבות תשלומים עבור הפרשות לפנסיה לדמי הבראה ובסיום העבודה (בנסיבות שנויות במחלוקת) לא שילמה הנתבעת לתובע פיצויי פיטורין.
טענתה המרכזית של הנתבעת היתה כי לאורך כל תקופת העבודה השתכר התובע שכר הגבוה משכר המינימום והוסכם כי שכר זה מגלם את מלוא הזכויות הסוציאליות המגיעות לתובע לרבות בגין פיצויי פיטורין.
בית הדין קבע שמדובר בזכויות מגן שאינן ניתנות לוויתור ושלא ניתן לכלול אותן בשכר הכולל אלא בכפוף ובהתאם להוראות מפורשות בחוק או בפסיקה.
לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה, ריכזנו כאן, כבכל שנה, חלק מהנושאים החשובים אשר העסיקו את אנשי ההתיישבות החקלאית. הנושאים המפורטים להלן מהווים את הסוגיות הבוערות ביותר בתחום ההתיישבות הכפרית החקלאית בהיבטים שונים הנוגעים לזכויות במקרקעין.
כבכל שנה, המגזר החקלאי מקווה כי "תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה", ומייחל כי סוף כל סוף יוכרו הזכויות המלאות בנחלות החקלאיות לרבות בחלקת המגורים ויוסר העול הבירוקרטי המכביד של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שהרי הוא בבחינת אגודות מוטה למגזר החקלאי.
תחולת ההנחות בהקצאת מגרשי מגורים – הבהרות / בועז מקלר, רואה חשבון
05 אוק 2016 נכתב ע"י בועז מקלר, רו״חלהלן הבהרות בעניין תחולת ההנחות בהקצאת מגרשי מגורים באזורי עדיפות לאומית:
- תקופת ההנחות הקיימות טרם נקצבה בזמן;
- ההצעה לקציבת תקופת ההנחות בקרקע
אז למה כשבישראל מספר ימי העבודה הוא הגבוה מבין מדינות ה- OECD ומספר ימי החופשה הוא הנמוך ביותר – הפיריון הוא בין הנמוכים? / שמואל גלנץ, עו"ד
26 ספט 2016 נכתב ע"י שמואל גלנץ, עו״דאז הנה למה? הסיפור להלן מסביר למה?
חקלאי באחת ממושבות השומרון "זכה" לביקור שיגרתי של מפקחים מטעם מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה.
במהלך הביקורת שנערכה כשעתיים רואיין החקלאי וכמה מעובדיו הזרים – יוזכר היה זה בעיצומו של יום עבודה.
בעקבות הביקורת נדרש החקלאי להמציא אי אלו מסמכים אותם קיבל ממנהל החשבונות המנהל עבורו את חשבונותיו, כך נוצרה תעסוקה "פרודוקטיבית" לשורת גורמים.
בהמשך זומן החקלאי לחקירה במשרד הכלכלה בחיפה.
למרות שסבר שהתנהלותו תקינה נקלע החקלאי ל"משבר נפשי" – חרדות ולחץ.
המרת הסכמי פיתוח לתעסוקה בחוזה חכירה לדורות עד 31.12.2016 / בועז מקלר, רו"ח
26 ספט 2016 נכתב ע"י בועז מקלר, רו״חבישיבת מועצת מקרקעי ישראל ביום 5.9.2016, החליטה מועצת מקרקעי ישראל על תיקון החלטה 1424 "ביטול עסקאות ומתן ארכות לביצוען". ההחלטה קיבלה תוקף עם חתימת שר האוצר ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל עליה ביום 12.9.2016 ומספרה החדש כעת 1481.
בין השאר, מחייבת ההחלטה להמיר עד 31.12.2016 הסכמי פיתוח לתעסוקה בחוזי חכירה לדורות.
החלטה 1483- רכישת מגרשים להקמת יחידות דיור לטובת מועמדים לקליטה בישובים / צבי שני, עו״ד
22 ספט 2016 נכתב ע"י צבי שני, עו״דביישובים רבים, חקלאיים וקהילתיים, קבוע נוהל לגבי בחינת מועמדים לקליטה ביישוב. כך, לעתים נדרשים המועמדים למגורים ביישוב, או לחילופין ישנם מועמדים המבקשים להתגורר ביישוב טרם קבלת החלטה כבדת משקל על השתקעות- קניית מגרש לבניה ומגורים ביישוב.
בהתאם לכך, מועצת מקרקעי ישראל קיבלה בישיבתה מיום 5.9.2016 את החלטה מס' 1483, העוסקת באפשרותם של יישובים חקלאיים, מושבים וקיבוצים, וכן יישובים קהילתיים בנגב ובגליל, לבנות 12 יחידות דיור לטובת משפחות המועמדות לקליטה ביישוב.
אפשרות זו הייתה ערב ההחלטה סעיף אחד בתוך ההחלטה העוסקת בהרחבות קהילתיות במושבים (1459), וסעיף נוסף בהחלטה העוסקת ברכישת זכויות למגורים בקיבוצים (1447). כעת, מועצת מקרקעי ישראל ראתה חשיבות להקצות לכך החלטה שלמה ומפורטת, ולהוסיף לסעיפים אלו אפשרות להקצאת מגרשים לבניית יחידות דיור לאותה מטרה גם בישובים קהילתיים. בדברי ההסבר מציינת הרשות כי "מטרת ההוראות הינה להקל על קליטת מתיישבים חדשים בישובים בפריפריה"
בדרך למתווה הסדרה, ביטול סנקציות כנגד תאגיד קשור / חגי שבתאי, עו״ד
18 ספט 2016 נכתב ע"י חגי שבתאי, עו״דבשנים האחרונות נוקטת רשות מקרקעי ישראל במדיניות של עיכובים במתן שירות כנגד ישובים אשר לא נכנסו למתווה הסדרה בקשר לשימושים הלא חקלאיים שלהם.
בין העיכובים אשר ננקטו על ידי חלק מהמרחבים העסקיים, ניתן לציין אי מתן שירותים לתאגידים הקשורים לישובים, אשר פעמים רבות הינם חוכרים בפני עצמם, במסגרת החלטות 717 על גלגוליהן. כך, לדוגמא, יכלו למצוא עצמן חברות בהן לקיבוץ יש 26% מהזכויות מנועות מלערוך עסקאות ענק כל עוד לא הוסדרו שירותי וטרינר והקוסמטיקאית בישוב, הליכים שמטבעם עלולים לארוך חודשים ארוכים ואף שנים.
מדיניות זו של רמ"י גרמה נזק ממשי לצדדים שאינם צד להסדרה: התאגידים על בעלי הזכויות בהם וכן לרמ"י עצמה אשר גרמה לעיכוב בשיווק קרקעות בהיקפים של עשרות ומאות מליוני ₪.