שנים מדברים על יוקר המחייה ובמקום להוריד אותו, הוא רק מטפס והיאוש בציבור הולך וגובר. מקבלי ההחלטות בישראל צריכים לחשב מסלול מחדש ולהבין כי היבוא רק מעלה מחירים אך אם נחזק ונשקיע בחקלאות הישראלית, נוזיל את עלויות הייצוא ונעודד תחרות בין יצרנים מקומיים - נוכל להוביל לשינוי אמיתי וירידת מחירים לצד  דאגה לעצמאות המזון שלנו. תעזרו לחקלאים - והם יעזרו לכולנו

בשבוע הבא תציין הכנסת את יום החקלאות ביוזמת החקלאים והלובי החקלאי בכנסת.

לכאורה אנחנו צריכים להתרשם מכך שועדות הכנסת תקדשנה את דיוניהן לסוגיות הבוערות בחקלאות אולם האמת העצובה היא שהיוזמה מצביעה דווקא על המצב הקשה של החקלאות.

בשנים האחרונות הפכו החקלאים מחוד החנית של הכלכלה הישראלית לשק החבטות שלה והכל בחסות כת הקפיטליזם החזירי שנדמה שפקידי האוצר חברי כבוד בה ואביריה הם רשתות המזון והטייקונים של המשק הישראלי.

הגדילה לעשות "ממשלת השינוי בהובלת שרי החקלאות והאוצר שפוררו את החקלאות הישראלית וכעת מגדיל לעשות שר האוצר הנוכחי. כך למשל מתוך שיקולים פוליטיים צרים הוחלט במסגרת ההסכמים הקואליציוניים להעביר את רשות התכנון המצוינת ממשרד החקלאות למשרד הנגב והגליל. כתוצאה מחוסר שיקול הדעת הזה התפטרה מנהלת רשות התכנון ונכון להיום אין רשות תכנון בפועל ולמעלה מ 1000 נחלות תלויות באויר שכן נושא הקצאת קרקע לצרכים חקלאיים משותק. אין מדובר בבעיה פרטית של פלוני שכן מדובר על איזורי פריפריה .

קחו למשל את ישובי חבל שלום אשר לאחרונה הממשלה הגדילה להם את הפרוגרמות מ 100 ל 140 נחלות, אלא שרמ"י מגבילה את מימושן בזמן ואם הישובים לא יממשו את הפרוגרמה, הם יצטרכו להתחיל את התהליך מחדש ובינתיים הישובים נאנקים וגוועים. השלכה נוספת של חסרונה של רשות התכנון היא אי התכנסותן של ועדות הקרקעות והפרוגרמות של הרשות התכנון שקובעות הקצאת קרקעות וכך גוזרים על ישובים כפריים לפרפר.

אבל לשר האוצר לא אכפת מחקלאות. מבחינתו, אם מחיר סחורה חקלאית גבוה, הפתרון הוא לייבא גם אם הדבר כרוך בריסוק החקלאים וגם אם מדובר בפתרון קצר טווח בלבד ולמרות שמי שמתעשר מהמדיניות חסרת האחריות שלו הם היבואנים ורשתות השיווק.

ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מעריך כי כדי לענות על הביקוש העולמי למזון, תפוקת המזון חייבת לעלות ב-70% עד שנת 2050.

לפי נתוני האו"ם, מספר האנשים שהגישה שלהם למזון הייתה כה גרועה, עד שפרנסתם או חייהם נתונים בסיכון עלתה מ-108 מיליון ב-2017 ל-193 מיליון כיום. הביטחון התזונתי העולמי הושפע מהקורונה, אשר שיבשה את עבודת החקלאים ויצרה פקקים בשרשרת האספקה, משבר האקלים, והמלחמה באוקראינה שהעלתה את מחרי החיטה ב39%, המביאה לביקוש לסוגים אחרים של מזון שמתייקר אף הוא, ועליית ריבית בארה"ב, המשפיעה על עלויות מימון לחקלאים וביבוא מזון.

שטחי החקלאות הולכים ומצטמצמים לטובת הגידול העירוני, ולכן הפתרון טמון בצמיחתה של תעשיית החממות המסחרית, אשר דורשות 95% פחות מים ושטח על מנת כדי לייצר את אותה כמות של תוצרת ,בחממות ניתן גם לעשות שימוש חוזר במים להשקיה.

לפי נתונים שהתפרסמו לאחרונה, היקף שוק החממות המסחריות העולמי צפוי להגיע לכ-78.9 מיליארד דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של   9.52% בעשור הקרוב. מגמה זו תדרבן את התרחבות השוק עוד יותר.

 ירקות מותאמים היטב לחממה וגדלים מבלי לדאוג לאקלים, לטמפרטורה או לשינויים סביבתיים אחרים וניתן לגדל אותם כל השנה.  גידול ירקות בחממה מאפשר גם קביעת תנאי סביבה אופטימליות לגידולים בסיוע גורמי הוויסות הקיימים בחממות, כגון לחות, אור, טמפרטורה, דשן והשקיה. בהתאם לדרישות שלב הגידול של כל גידול, יש לנטר באופן קבוע אחר רמות התזונה הזמינות לצמחים ולשנות בהדרגה לרמות המתאימות. הדבר כרוך במודעות מעמיקה ליבול, לסביבה הסובבת ולדרישות האידיאליות של הצמחים. כתוצאה מכך, גידולים אלה גדלים תדיר על ידי חקלאים מומחים. 

הפתרון לחממות ירוקות – טורבינות המייצרות חשמל וחום באופן עצמאי וחסכוני.

למעלה מתשעים אחוז מקרקעי מדינת ישראל מנוהלים על ידי רשות מקרקעי ישראל (היתר היא קרקע פרטית), דבר שלכאורה היה צריך לאפשר לכל אזרח בישראל לזכות לקורת גג במחיר סביר.

לא זאת, אף זאת זכות האדם לדיור הינה זכות בסיסית כחלק מכבוד האדם, דבר שאף הוכר בחוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך-1960.

בסעיף 2א(1) לחוק שבה מוגדרים תפקידי רשות מקרקעי ישראל נקבע כי על הרשות להקצות קרקעות "למטרות מגורים, דיור בהישג יד, דיור ציבורי..."

מחירי הדיור הם לא גזרת גורל והם מושפעים לחלוטין מהחלטות מדיניות ממשלתית שכן כ-65% ויותר ממחיר הדירה כולל את מרכיב הקרקע ותשלומי מיסים.

למרות שהחוק מחייב את רשות מקרקעי ישראל להקצות קרקע למטרות שצוינו, הוא עושה זאת בעיקר באמצעות מכרזים, כלי שגורם באופן ישיר לעליית מחירי הדיור.

בעוד שבשנים 2018-2020 הכנסות רשות מקרקעי ישראל עמדו על כ-12 מיליארד ₪ לשנה בגין שיווק מקרקעין הרי שבשנת 21 זינקה הכנסת רשות מקרקעי ישראל לסכום של למעלה מ-31 מיליארד ₪ ובשנת 22 ההכנסה הזו עוד צפויה לגדול לכדי 36 מיליארד ₪.

רשות מקרקעי ישראל הפכה להיות משאב כספי ופרה חולבת בעידוד האוצר וזאת באמצעות מדיניות מכוונת על חשבון מדיניות שאף מוגדרת כאמור בחוק רשות מקרקעי ישראל, לתת משמעות כלכלית להקצאת מקרקעין לחסרי דיור ולזכאי דיור ציבורי.

גם היום, החקלאות היא תמצית המעשה הציונית. חניקתה עולה לנו ביוקר

אנחנו אנשי הדור
מאמצע המאה הקודמת.
הדור שלי, בשתיקה רועמת נלחמנו
בעיקר שמענו את רעש התותחים.
הדור שלי, קבר חברים והביט בעצב
בדיונות של סיני הנצבעות באדום.
הדור שלי, לא התחמק לא ברח
וגם לא יצא לשום הפגנה.
הדור שלי, נלחם בתושיה
בגבורה והחשוב מכל הצליח.
הדור שלי, אלו שחזרו הביתה
המשיכו בשתיקתם ללא הסברים
ושומרים בליבם את הצלקות
והמראות הקשים.

עשרות שנים חייתה לי הזכון, בתפקידיי השונים, לקדם, לפתח ולשמור על חקלאות ישראל. חקלאים מקצוענים, מופת לעולם, לא רק ביצור יעיל ומגוון של פירות וירקות איכותיים, אלא כציבור הממלא משימות לאומיות וביטחוניות לצד עבודת האדמה. משימות שאיש מחקלאית העולם לא נוטל כלל על עצמו: לגדל ירקות ברמת נגב על גבול מדבר סיני, להיאחז בהרי הטרשים מול מוצבי החיזבאללה, לקיים קהילות יצרניות מרוחקות בערבה, בבקעת הירדן, בעוטף עזה ובמרומי הגולן.

לגאוותנו, על אף הקשיים, לענפי הפירות והירקות מדדי יעילות אגרוטכניים מרשימים ונותני הoecd מראים שמחירי הפירות והירקות לצרכן בישראל, הם הקטגוריה היחידה בה ישראל זולה יותר לעומת ממוצע המדינות החברות ! מה גם שחקלאינו פועלים במדינה החסרה מים וקרקע, ושכנים שטופי מחלות ומזיקים.

למרות כל זאת, חוו מגדלי ישראל השנה תסכולים והכפשות שלא ידענו מעולם !