פיצויים בגין המתת בעל חיים / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

איילת רייך-מיכאלי, עו"ד איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

אני נשאלת שאלות רבות אודות סוגיית הזכאות לקבלת פיצוי לחקלאים שנאלצו להשמיד את בעלי החיים שהם מגדלים, בהתאם לצו מטעם השירותים הווטרינריים. צו השמדה כזה מסב לחקלאים נזק כספי רב, אשר רק בגין חלקו הוא זכאי לפיצוי על פי פקודת מחלות בעלי חיים (נוסח חדש), התשמ"ה - 1985 (להלן: "הפקודה").

כך, בעוד שהמדינה מעניקה פיצויים בגין נזקים "ישירים" עבור תמותת העופות עצמם, וגם זאת עד לתקרה שקבע המחוקק, בעלות כל הנזקים "העקיפים" (השמדת ביצים, תערובות וכיוצא בזה) נושא החקלאי לבדו. אם לא די בכך, החוק מעניק למדינה גם סמכות לשלול, בתנאים מסוימים, את מתן הפיצויים בגין ההשמדה, במקרה שלדעתה החקלאי לא עשה את המוטל עליו למניעת המחלה.

פסק דין שניתן לאחרונה (4.10.20)* בבית משפט השלום בכפר סבא דן הן בשאלת הפיצויים בגין הנזקים "העקיפים" והן בשאלת הערכאה שבסמכותה לדון בתביעה מעין זו. בשל חשיבותו של פסק הדין לחברי מושבים ומושבים העוסקים בחקלאות בחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.

באותו עניין הגישה חברה העוסקת בגידול עופות תביעה כספית כנגד משרד החקלאות בסך  של 220,211 ₪. התביעה שהוגשה היתה לתשלום עבור הנזקים העקיפים שנגרמו לתובעת כתוצאה מביצוע צו שהוציאה המדינה "להמתת עופות נגועים או חשודים כנגועים במחלת שפעת העופות". למעשה, התובעת קיבלה מהמדינה פיצוי בסך של 36,240 ₪, כשוויים של העופות שהומתו, ותביעתה היא לפיצוי נוסף עבור שווי התערובת וביצי המאכל שהושמדו, וכן עלויות ניקוי הלולים וחומרי החיטוי.

בתגובה לתביעה, ועוד לפני הגשת כתב ההגנה, הגישה המדינה בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית והיעדר עילה.

בבקשה טענה  המדינה כי ההסדר הסטטוטורי בפקודה קובע פיצוי עבור המתת עופות והשמדת ביצי דגירה ואינו קובע פיצוי עבור נזקים אחרים שנגרמים למגדל כתוצאה מהמתת העופות. כמו כן טענה המדינה כי טענות התובעת נגד אי הפיצוי על נזקים נוספים ונגד ההסדר הסטטוטורי הקיים הן מתחום המשפט המנהלי. לפי הוראות חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס - 2000, הסמכות העניינית לדון בהן נתונה לבתי המשפט לעניינים מנהליים.

מנגד טענה התובעת כי ההחלטה לפיה תישא לבדה בנזקים שנגרמו בעקבות צו ההמתה היא לא מידתית ולא סבירה. הפקודה אינה מתייחסת לנזקים נוספים, ועל כן אין מניעה לעתור לבית המשפט האזרחי בתביעה לפיצוי בגינם. לעניין שאלת הסמכות טענה התובעת כי אף אם עילת התביעה היא מנהלית, אין בכך כדי להכריע את שאלת הסמכות העניינית, שמוכרעת על יסוד מבחן הסעד. התביעה היא לסעד כספי ועל כן היא בסמכותו של בית המשפט האזרחי.

בפסק דינו קובע בית המשפט כי אין כתב התביעה מתבסס על עילת תביעה כלשהי. כך, התובעת אינה טוענת לאחריות נזיקית של הנתבעת, דוגמת רשלנות או הפרת חובה חקוקה, או להפרת התחייבות חוזית.

בית המשפט מציין כי בכתב התביעה טענת התובעת כי ידועים לה "מקרים דומים, שבהם חקלאים קיבלו פיצוי עבור השמדת ביצי רביה ונזקים ישירים נוספים, ושאין "כל סיבה משפטית ו/או הגיונית ו/או סבירה ו/או מוסרית לכך, שבמקרה דנן, בו מדובר בביצי מאכל ולא בביצי רבייה, תופלה התובעת לרעה, ותישלל ממנה הזכות לפיצוי ...".

עם זאת, בית המשפט קובע כי מדובר בטענות כלליות שאינן מגבשות עילת תביעה נגד הנתבעת, ודי בכך כדי להורות על מחיקת התביעה מחמת חוסר עילה.

בעניין שאלת הסמכות קובע בית המשפט כי טענות התובעת בכתב התביעה אינן תוקפות את עצם הוצאת צו ההמתה או את גובה הסכום ששולם לה כפיצוי עבור העופות שהומתו. התובעת תוקפת למעשה את סבירותן של הוראות הפקודה ואת העובדה שהנתבעת דבקה בהן ולא שילמה פיצויים שלא נזכרים בהן.

בית המשפט ממשיך ומסביר כי קיימות שתי דרכים אפשריות לתקוף החלטה של רשות מנהלית - תקיפה ישירה ותקיפה עקיפה. בית המשפט העליון דן לא אחת באבחנה בין השתיים וקבע כי בתקיפה ישירה הסעד המבוקש הוא קביעה שאין תוקף להחלטה המנהלית או שיש לשנותה. לעומת זאת, בהליך של תקיפה עקיפה הסעד הסופי המבוקש אינו קביעה באשר לתוקפה של ההחלטה המנהלית, אלא סעד אחר, לדוגמה סעד כספי. לאבחנה זו בין שתי דרכי התקיפה - ישירה ועקיפה - יש חשיבות בכל הנוגע לסמכות העניינית לדון בהליך ולטענות ההגנה שהרשות יכולה להעלות.

בענייננו, קובע בית המשפט, תביעת התובעת תוקפת תקיפה ישירה את החלטת המדינה, שלא לפסוק לה פיצוי סטטוטורי החורג למעשה מהוראות הפקודה, ואין בידי התובעת להציג עילת תביעה אחרת, היכולה להתפרש כתקיפה עקיפה. לכן, הסמכות לדון בתקיפה הישירה נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים ולא לבית המשפט האזרחי, ומכאן שיש לדחות את התביעה על הסף גם מחמת בהיעדר סמכות עניינית.

יתרה מכך, מציין בית המשפט, ניתן לומר כי הלכה למעשה התובעת מלינה על מחוקק הפקודה, שלא כלל בפיצוי הסטטוטורי את נזקיה הנוספים של התובעת, ומכאן שלכאורה הסמכות לדון במהות טענותיה של התובעת מסורה בכלל לבג"ץ.

*ת"א (שלום כ"ס) 65556-12-19 איכותית בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר (פורסם בנבו, 04.10.2020)

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לפסקי דין בנושאים:

ֿדיני שליחות אגודה קהילתית אגודות שיתופיות אגרסקו אחריות נושאי משרה איכות הסביבה אי תחרות אנרגיות מתחדשות אפליה כלפי נשים ארגון מגדלי העופות ארנונה אשראי בוררות בחירות בחירות לועד הנהלה בטיחות בעבודה ביטול בן ממשיך ביצים בית מקצועי בן ממשיך ברית פיקוח גודל הנחלה דגי נוי דיני חוזים דיני מכרזים דיני נזיקין דיני עבודה דמי פיתוח הארכת חוזה חכירה הורשת זכויות החלטה 737 החלטה 979 החלטה 1101 החלטה 1261 החלטה 1265 החלטה 1524 החלטה 1547 היוון היחידה השלישית היטל השבחה הסגת גבול הסוכנות היהודית הסכם בין יורשי נחלה הסכם משולש הסכמי פיתוח העברת זכויות הערכת שווי הפקעות הפרשות לפנסיה הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרמת מסך השבות מקרקעין השכרת בתי מגורים השמדת תוצרת חקלאית התיישבות התיישנות ועדות ביקורת ועדות קבלה ועד מקומי ועד קהילה ועדת השגות ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות זכות עיון במסמכי אגודה חובת השבה למעסיק חוזה חכירה חוכר לדורות חוק ההתיישבות חיוב בגין שירותים קהילתיים חכירה חכירה לדורות חלופת האגודה חלף היטל השבחה חקלאות טיפול בבעלי חיים ייבוא וייצוא ירושת משק חקלאי כתב הודאה וסילוק כתבי שיפוי לולים לשון הרע מדור משפטי מדור עסקי מועצות אזוריות מיסוי מיסוי מקרקעין מיסי קהילה מכסות ביצים מכרזים מניות תנובה מסך התאגדות מס מעסיקים מס רכישה מס שבח מערכת המשפט מקרקעי ישראל משבצת משק עזר משרד החקלאות נזיקין נחלה נפוטיזם סדר דין סדרי דין סילוק יד במקרקעין סמכויות בית דין לעבודה סמכות שיפוט סעיף 114 לחוק הירושה סעיף 197 עובדים זרים עובדים פלסטינאים עיגון זכויות ערבון ערבות ערעור על החלטות הרשם פדיון חופשה פינוי מאדמות מינהל פיצוי בגין גריעת שטחים מהמשבצת פיצוי בגין שימוש חורג פיצוי יורשים פיצויי סבל פיצויי פיטורין פיצול נחלה פירוק אגודה שיתופית פירוק שיתוף במקרקעין פלישות חקלאיות פנסיה פקיעת חברות קבורה קורונה קיבוצים קליטה קנאביס קנביס רפואי קניין רוחני קרקע קרקע תפוסה רישוי עסקים רישום זכויות רשות מקרקעי ישראל רשם האג״ש שיוך דירות בקיבוצים שיוך נכסים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות נוספות תביעת דיבה תחנות דלק תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תנאי מקפח בתקנון תנובה תקנון אג״ש תרבות וחינוך תשלומים לאגודה קהילתית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.