דגי נוי - עסק חקלאי? / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

איילת רייך-מיכאלי, עו"ד איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

השאלה אם ניתן לסווג פעילות כפעילות חקלאית אם לאו, היא שאלה קריטית.

זאת, בשעה שהן על פי דיני התכנון והבנייה והן על פי חוק ההתיישבות, שימוש שאינו חקלאי הנעשה על קרקע חקלאית ללא קבלת היתר, נחשב ל"שימוש חורג" ואסור, שבצדו סקציות חמורות.

בנוסף, לשאלה זו יש גם השלכות כספיות נרחבות, שכן דמי השימוש הנגבים על ידי רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י") בגין פעילות בעלת אופי מסחרי גבוהים משמעותית מאלו הנגבים בגין פעילות חקלאית. מדובר בנושא רלוונטי לקיבוצים רבים אשר לצד פעילויות חקלאיות מובהקות (רפת, לולים, גד"ש וכו'), מפעילים גם עסקים הנמצאים בתחום "האפור".

פסק דין* שניתן לאחרונה (6.2.19) בבית המשפט השלום בבית שמש דן בסוגיית סיווג הפעילות בקרקע חקלאית, ומפאת חשיבותו בחרתי לסקרו בפניכם בתמצית.

באותו עניין הגישה רמ"י תביעה לקבל דמי שימוש בסכום של כ- 800,000 ₪ בגין שימוש חורג של הנתבעים במבנה המצוי על קרקע במושב בין השנים 2002-2009. הנתבעים טענו כי אמנם עד לשנת 2002 השתמשו במבנה לאחסון סחורות עבור עסק לממכר מוצרי חשמל אך בשנה זו סגרו את העסק והמבנה עמד ריק עד לשנת 2004. בשנה זו חידשו את השימוש שנעשה בנכס לצורך גידול דגי נוי.

לטענת הנתבעים שימוש זה מהווה שימוש חקלאי. רמ"י טענה מנגד כי גידול דגי נוי לא מהווה שימוש חקלאי, כך שיש לחייב את הנתבעים דמי שימוש על-פי שימוש מסחרי.

במסגרת פסק דינו קיבל בית המשפט את טענת הנתבעים כי לא נעשה שימוש בנכס בין השנים 2002-2004.

לעניין סיווג השימוש של גידול דגי נוי מפנה בית המשפט לסעיף 1 לחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים) תשכ"ז-1967 המגדיר קרקע חקלאית כך: "קרקע חקלאית" – קרקע שנועדה לשמש לייצור תוצרת חקלאית, לגידול פרחים, למשתלה, לגידול בעלי חיים או להחזקתם או למרעה להם, או להחזקת ציוד חקלאי או מלאי חקלאי"; כמו כן מפנה בית המשפט לסעיף 7(ב) לתוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965 המגדיר מהי מטרה לא חקלאית:"מטרה לא חקלאית", בסעיף זה – בניה או שימוש בקרקע שאינם דרושים במישרין לייצור חקלאי, לעיבוד חקלאי של האדמה או לגידול בעלי חיים".

על בסיס סעיפים אלו קובע בית המשפט כי גידול בעלי חיים מוגדר, על-פניו, כשימוש חקלאי, ללא הגבלה או החרגה של סוגי בעלי חיים.

כך גם אין התייחסות לתכלית לשמה נועדו בעלי החיים (אם למאכל או לפנאי או לכל מטרה אחרת). בית המשפט מציין כי לשיטת רמ"י גידול דגי נוי הוא שימוש מסחרי לכל דבר ועניין, ואיננו שימוש חקלאי.

לחיזוק טענותיה הפנתה רמ"י לפסק דין אשר לטענתה קבע כי גידול ציפורי נוי הוא פעילות מסחרית ויש להקיש מכך גם לגבי גידול דגי נוי. בהתייחס לפסיקה אליה הפנתה רמ"י קובע בית המשפט כי באותו עניין הופעלה חנות מסחרית שבה נמכרים אמנם בעלי חיים אך לא רק, נמכרים בה גם מוצרים ואביזרים שונים הקשורים בבעלי חיים (אקווריומים, מזון לבעלי חיים וכד').

בנסיבות אלה ראה בית המשפט שם לסווג את הפעילות הנעשית במקום כפעילות מסחרית ולא חקלאית. כלומר העובדה שהופעלה במקום חנות מסחרית היא ששללה את אופיו החקלאי של השימוש במקום ולא העובדה שמדובר בגידול ציפורי נוי דווקא (בשונה מתרנגולים או עופות למאכל). בית המשפט קובע כי אין זה המקרה שבפניו שעה שאין מחלוקת שבמבנה נשוא התובענה לא מתנהלת חנות והמקום לא משמש לא לממכר בעלי חיים, ולא לממכר כלשהו. הנתבעים טענו שהם מגדלים את הדגים לצורך ייצוא לחו"ל וגם טענה זו לא נסתרה. בנסיבות אלה קובע בית המשפט כי לא מתקיימת במקום פעילות של חנות מסחרית כי אם בית גידול לדגים, ואין נפקא מינה שמדובר בדגי נוי ולא בדגים למאכל. אדרבא, בית המשפט מציין כי מפסק הדין אליו הפנתה התובעת משתמע שאם היה המקום משמש רק כחווה לגידול ציפורי נוי בלבד (ולא הייתה מופעלת בו גם חנות) הרי שהשימוש היה מוגדר כשימוש חקלאי.

לאור האמור, בית המשפט קובע כי בגין השנים בהן גודלו במבנה דני נוי, יש לחייב בדמי שימוש לפי תעריף חקלאי ולא לפי תעריף מסחרי. בגין השנים הנוספות, בהן לא נעשה שימוש במבנה כלל, בית המשפט קובע כי יש לחייב לפי השימוש הזול ביותר האפשרי בנכס. זאת כשם שלצורך בארנונה, כאשר מוטל חיוב נכס ריק, יש להתחשב בשימוש הזול ביותר האפשרי בנכס. כלומר, גם בגין שנים אלו יש לחייב דמי שימוש לפי שימוש חקלאי שהוא הזול ביותר האפשרי בנסיבות העניין.

* ת"א (שלום בי"ש) 45276-06-13 מנהל מקרקעי ישראל ירושלים נ' יוסף ערוסי (פורסם בנבו, 06.02.2019)

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לפסקי דין בנושאים:

ֿדיני שליחות אגודה קהילתית אגודות שיתופיות אגרסקו אחריות נושאי משרה איכות הסביבה אי תחרות אנרגיות מתחדשות אפליה כלפי נשים ארגון מגדלי העופות ארנונה אשראי בוררות בחירות בחירות לועד הנהלה בטיחות בעבודה ביטול בן ממשיך ביצים בית מקצועי בן ממשיך ברית פיקוח גודל הנחלה דגי נוי דיני חוזים דיני מכרזים דיני נזיקין דיני עבודה דמי פיתוח הארכת חוזה חכירה הורשת זכויות החלטה 737 החלטה 979 החלטה 1101 החלטה 1261 החלטה 1265 החלטה 1524 החלטה 1547 היוון היחידה השלישית היטל השבחה הסגת גבול הסוכנות היהודית הסכם בין יורשי נחלה הסכם משולש הסכמי פיתוח העברת זכויות הערכת שווי הפקעות הפרשות לפנסיה הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרמת מסך השבות מקרקעין השכרת בתי מגורים השמדת תוצרת חקלאית התיישבות התיישנות ועדות ביקורת ועדות קבלה ועד מקומי ועד קהילה ועדת השגות ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות זכות עיון במסמכי אגודה חובת השבה למעסיק חוזה חכירה חוכר לדורות חוק ההתיישבות חיוב בגין שירותים קהילתיים חכירה חכירה לדורות חלופת האגודה חלף היטל השבחה חקלאות טיפול בבעלי חיים ייבוא וייצוא ירושת משק חקלאי כתב הודאה וסילוק כתבי שיפוי לולים לשון הרע מדור משפטי מדור עסקי מועצות אזוריות מיסוי מיסוי מקרקעין מיסי קהילה מכסות ביצים מכרזים מניות תנובה מסך התאגדות מס מעסיקים מס רכישה מס שבח מערכת המשפט מקרקעי ישראל משבצת משק עזר משרד החקלאות נזיקין נחלה נפוטיזם סדר דין סדרי דין סילוק יד במקרקעין סמכויות בית דין לעבודה סמכות שיפוט סעיף 114 לחוק הירושה סעיף 197 עובדים זרים עובדים פלסטינאים עיגון זכויות ערבון ערבות ערעור על החלטות הרשם פדיון חופשה פינוי מאדמות מינהל פיצוי בגין גריעת שטחים מהמשבצת פיצוי בגין שימוש חורג פיצוי יורשים פיצויי סבל פיצויי פיטורין פיצול נחלה פירוק אגודה שיתופית פירוק שיתוף במקרקעין פלישות חקלאיות פנסיה פקיעת חברות קבורה קורונה קיבוצים קליטה קנאביס קנביס רפואי קניין רוחני קרקע קרקע תפוסה רישוי עסקים רישום זכויות רשות מקרקעי ישראל רשם האג״ש שיוך דירות בקיבוצים שיוך נכסים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות נוספות תביעת דיבה תחנות דלק תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תנאי מקפח בתקנון תנובה תקנון אג״ש תרבות וחינוך תשלומים לאגודה קהילתית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.