כידוע, ביום 5.11.2019 החליטה המועצה לתכנון ובניה שביום 1.10.2022 תסתיים תוקפה של תכנית מתאר ארצית מס' 38, הידועה בשם – תמ"א 38.

ומכאן עולה השאלה מה יעלה בגורלן של תכניות שאושרו מכוח התמ"א 38, בכלל זה תכניות שאושרו עפ"י סעיף 23 לתמ"א 38 (תכניות מפורטות שמטרתן להתאים את הוראות התמ"א 38 למציאות התכנונית הקיימת באזורים שונים): האם תכניות אלו יפסיקו להתקיים במועד פקיעת התמ"א 38 או שמא הן ימשיכו להתקיים גם לאחר המועד האמור.

על פי חוק סדר דין פלילי בעבירות חוקי תכנון ובניה עומדת לנאשם זכות לטעון הגנה מן הצדק ובהתקבל הטענה, לבית המשפט סמכות להורות על ביטול כתב האישום.

על פי סעיף 149 (10) לחוק סדר דין פלילי [נוסח משולב], תשמ"ב 1982, רשאי נאשם  "לאחר תחילת  המשפט" ואם לא בשלב זה, בכל שלב אחר של המשפט - להעלות טענה לפיה הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי  נגדו עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.   זוהי טענת הגנה מן הצדק.

ב"הגנה מן הצדק" הנאשם הוא במרכז התמונה.  הגנה מן הצדק אינה ניתנת ליישום באופן אוטומטי גם בהתמלא עקרונות היסוד המנחים בבסיסה ובית המשפט ישתמש בסמכותו רק לאחר שיבחן את המשמעות המצטברת של מכלול הנתונים מול האינטרסים העומדים מולו להלן:

מצד אחד – האינטרס הציבורי, שמירת שלטון החוק, חשיפת האמת, אכיפת הדין, אינטרס הציבור לשמירת שלטון החוק ולבוא חשבון עם מפרי החוק, מתוך הצורך בקיום החוק ושמירה על אמינות השלטון.

 מצד שני - אינטרס שמירת זכותו של הפרט בהליך הוגן בנסיבות חריגות בהן התנהגות הרשות היא כדי "התנהגות בלתי נסבלת" שיש בה משום רדיפה ו/או דיכוי והתעמרות בנאשם, רשאי בית המשפט מכוח סמכותו הטבועה, לבטל את כתב האישום.

שמי טל גזית ממושב כפר נטר. אני אדריכל פעיל העוסק בשימור מבנים ואתרים היסטוריים, לצד היותי בן מושב המתמודד עם הסדרת המשק של הוריי אל מול הרשויות השונות וההחלטות המתעדכנות. נקודת המבט הזו, של המקצועי והאישי, הביאה אותי להבנה המצערת, אותה אפרט במאמר זה, עד כמה נושא התכנון במושבים רחוק מלהיות מובן או נגיש לקהל היעד שלו – בעלי הנחלות ובני משפחתם.

כידוע, במדינת ישראל קיימים מאות יישובים כפריים ותיקים ובהם נחלות. מרבית הקרקעות של מושבים אלו הינן בבעלות המדינה ומנוהלות "ביד רמה" ע״י רשות מקרקעי ישראל - רמ״י.

בשנים האחרונות התקבלה שורה של החלטות המשנות את ״חוקי המשחק״ הקשיחים בנחלות, וביניהן ההחלטה המאפשרת בית שלישי בנחלה בכפוף לתנאים שונים.

ההחלטות ממשיכות להתעדכן מדי כמה חודשים ובעלי הנחלות במושבים הרבים מוצאים עצמם אובדי עצות מול התהליכים המורכבים והמונחים המבלבלים, מתקשים לקבל החלטות שייטיבו עימם ועם בני משפחותיהם ולא אחת נקלעים למצבי משבר וקנסות של מיליונים עד כדי פירוק משפחות ומכירת נכסים מחוסר ברירה.

באופן אישי, בשנים האחרונות, לצד טיפול בהסדרת המשק והגשת תכניות לגופים השונים המעורבים בנושא, מצאתי שאין בנמצא שום במה או פורום להנגשת המידע הרב וקיום דיון חופשי בשאלות ובהחלטות הנוגעות לנחלות באופן רחב, המשתף בעלי נחלות ממושבים רבים ככל הניתן, מפגיש אותם עם אנשי מקצועי בלתי תלויים ומאפשר שיח פתוח המבוסס על ידע וניסיון בתחום.

על פי הגדרת "חכירה לדורות" בסעיף 1 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 ועל פי הנוסח הקיים של סעיף 21 לתוספת השלישית לחוק, על מרבית מקרקעי ישראל החכורים לדורות לרבות קרקעות שיש למחזיקיהם הזכות להתקשר עם רשות מקרקעי ישראל בחוזי חכירה לדורות לפי החלטת מועצת מקרקעי ישראל - לא חל היטל השבחה, במקום זאת מעבירה הרשות חלף היטל השבחה בשיעור 12% מתשלומי דמי החכירה המהוונים, אשר באזורי עדיפות לאומית הינם מופחתים או אפסיים.

הוראת החוק דלעיל מפלות לרעה ופוגעות קשות במקורות הפיתוח, והתשתיות בעיקר באזורי עדיפות, שהינם מרבית קרקעות הישובים החקלאיים, בהם הקרקע משווקת בדמי חכירה מהוונים מופחתים (ואף אפסיים) ולכן תשלומי חלף היטל ההשבחה קטן (או מתאפס) בהתאמה

עקב כך, ישובים חקלאים בכלל וישובים חקלאיים באזורי עדיפות לאומית בפרט, סובלים ממחסור חמור במקורות מימון, דבר שאינו מאפשר שדרוג ופיתוח תשתיות והקמת מוסדות ציבור באותם הישובים, כך שתתאפשר קליטת מתיישבים חדשים בישובים אלו.

מציאות זו, בה ישובים חקלאיים באזורי עדיפות לאומית אינם עומדים בנטל הוצאות פיתוח, אינה מאפשרת לאותם ישובים לקלוט מתיישבים חדשים וכך לא מתאפשר לממש פוטנציאל שיווק עשרות אלפי מגרשי מגורים באזור הפריפריה מחד גיסא וחיזוק ההתיישבות באזורים אלו מאידך גיסא.

יצוין כי, החלטת מועצה 888 אשר אפשרה גביית כספים מהמומלצים, הביאה במישרין, לתנופת התיישבות בישובי קו העימות בצפון, בהם הוקצו מעל 3,000 מגרשים בתקופת זמן קצרה.

החלטה חשובה של ועדת המחוזית לפיצוים והיטל השבחה במחוז חיפה שמקנה גם ליחידה השלישית כיחידה עצמאית פטור של 140 מ״ר מהיטל השבחה.

ערר (ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה - מחוז חיפה) מס': פחכ/8035/0619 עו"ד מעודה יוסף נ׳ הוועדה המקומית לתכנון ולבניה פרדס חנה-כרכור. החלטה מיום 18/05/20

 

מזכ״ל האיחוד החקלאי, עו״ד דודו קוכמן, פרסם את התנגדות האיחוד החקלאי לתזכיר החוק להארכת תוקף החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור שנחקק בהוראת שעה לזמן מוגבל!

לדבריו מקריאת הטיוטה עולה כי למרות ההבטחות שניתנו גם בדיונים בכנסת וגם בשיחות עם נציגי הממשלה שלא להאריך את החוק או לצמצמו באופן משמעותי ביותר, בהצעת החוק יש שינויים מינוריים בלבד ובסעיפים אחרים  מוסרים חלק ממגבלות החוק ובכך מציעים להעניק לותמ"ל סמכויות מוגזמות, תוך עקיפת הליך התכנון הרגיל ורמיסתו.

עמדת האיחוד החקלאי, כמו עמדות מרבית הגופים המקצועיים היא כי אין להאריך את תוקף הוראת השעה עקב היותה כלי קיצוני וחריג, העוקף את מסלולי התכנון הרגילים ואין כל הצדקה להמשך שימוש בו נוכח המלאי התכנוני הקיים כבר עתה שמאפשר הגדלה של היצע דירות שיכול לספק את יעדי הממשלה בהתמודדות עם משבר הדיור.

 

לאחרונה פסקה ועדת הערר שליד ביהמ"ש המחוזי חיפה, בפעם השלישית, כי אין להוסיף הוצאות פיתוח לשווי המכירה, לצורך חישוב מס הרכישה, מקום בו עד למועד החתימה על הסכם הרכישה לא בוצעו עבודות פיתוח במקרקעין הנרכשים.

ו"ע 61323-08-18 שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין - חדרה

באפריל 2017 אושר תיקון 116 לחוק התכנון והבניה אשר החמיר מאוד את הענישה על עבירות תכנון ובניה. בהתבטאויות רבות בתקשורת אמרו בכירי משרד המשפטים כי תיקון זה נועד במיוחד למיגור עבירות הבניה במגזר הערבי והחקלאי, והוא אכן מורגש היטב.

בתמצית, התיקון מאפשר הטלת קנסות בשיעורים של מאות אלפי ₪, אפילו באמצעות החלטות מינהליות של פקחים, כאילו היה מדובר בקנס פעוט על השמשה של הרכב. כמו כן, התיקון מאפשר את הגבלת הסמכות ושיקול הדעת של בתי המשפט, לשפוט את האזרח מתוך ראיה חומלת, המשקללת את הנסיבות הספציפיות של המקרה, ובהן גם את מחדלה של המדינה להעמיד לרשות המגזרים הללו, תכניות עדכניות ומפורטות אשר תאפשרנה להם מגורים ופרנסה בכבוד.

ודווקא על רקע מדיניות החמרת הענישה, התקבל לאחרונה פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה המשמיע קול אחר.

עפא (חי') 16521-10-19 אחמד ח'טיב נ' ועדה מקומית לתכנון לב הגליל

האם וכיצד יש להתחשב בציפייה בלתי ממומשת לשינוי ייעוד של מקרקעין במסגרת בחינת תביעה לפיצויים בגין פגיעה במקרקעין לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965

את פסק הדין של ביהמ״ש העליון כתבה השופטת ברק-ארז. כדאי לקרוא גם את דעתו החולקת של כבוד השופט גרוסקופ (שניהם יוצאי הפקולטה למשפטים באונ תא).

בר"ם 10212/16, בר"ם 89/17 בר"ם 322/17 בר"ם 2666/17 דלי דליה ואח׳ נ׳ קציעה גיוין ואח׳, פס״ד מיום 01/04/2020

בתאריך 25.3.2020 פורסמו תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית מועדים בענייני תכנון ובנייה ותנאים למתן תעודת גמר), התש"פ- 2020.

התקנות קובעות הארכה של מועדים החל מ- 15.3.2020 ועד לתום 60 יום ממועד פרסום התקנות (="התקופה הקובעת"), וזאת ביחס לכל המועדים שנקבעו בחיקוקים כמפורט להלן

עמוד 1 מתוך 6

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237