מאמרים

אירועי השבת השחורה הזכירו לציבור הרחב מיקצת מתרומתם הרבה של היישובים השיתופיים לאורך ההיסטוריה והגיאוגרפיה של המדינה. האסון הבליט את אחד מנכסי הקהילתיות - החוסן החברתי של קהילות אלה. כחוקרת בין לאומית, אעיד שקהילות אלה הן ייחודיות בעולם ומושא לקינאה. אולם עד לשבת זו, ומזה שניים-שלושה עשורים, דמותם של היישובים השיתופיים - ובעיקר הקיבוצים - הוכתמה בכינויים כגון "פריבילגים", "אדוני הארץ", ואף גרוע מזה1. כלפי היישובים השיתופיים, הומצאה הפיסה של " צדק חלוקתי" – שפירושה הפוך ממה שאדם מן החוץ היה מניח: במקום שהציבור הרחב יהיה חב לתרומתם החריגה בכול אמת מידה של פחות מ 2% מאוכלוסייה ישראל, הרי שהתפיסה המעוותת הפכה את הקערה: לפיה, דווקא הקיבוצים (והמושבים) הם לכאורה אלה שחבים חוב לציבור. והם שילמו, ומשלמים.

כולל הקלטת וידאו של אירוע כנס ההשקה של המחקר שהתקיים ביום 5.2.2024 בשדה ורבורג.

פורסם לראשונה באתר מוסד שמואל נאמן

בסוף חודש ינואר 2024 עודכן סעיף 4.2.2 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל מיום 13.9.2023 בעניין "הנחות בהקצאת קרקע".

תחום האנרגיה בהתיישבות החקלאית מתפתח ומשתנה בקצב מהיר לאור שינויי רגולציה תדירים שמטרתם להגדיל את ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות.

חוזר זה, עניינו דו שימוש בקרקע חקלאית לייצור חשמל פוטו וולטאי לצד או מעל גידולים חקלאיים (אגרו וולטאי) והתייחסות הרשות המוסמכת לביצוע חוק ההתיישבות החקלאית במשרד החקלאות ופיתוח הכפר למיזמים אלו.

 

 מזה מספר שנים מנסה רשות המים לצמצם את מספר בעלי רשיונות אספקת המים במרחב הכפרי.

כאשר בנובמבר 2022 פורסם ברשומות התיקון לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) שבו  הוגדרה פעילותו של ספק כפרי רב יישובי.

על פי הכללים תפקידו של ספק רב ישובי הינו לספק את שירותי המים והביוב לכל מטרות הצריכה באיזור היישובים המפורטים ברשיונות.

לרבות אספקה למטרות חקלאיות באזור המחנה של הכפר.

המטרה של תיקון 5 לתמ"א 35 שכותרתו "ישובים כפריים" היא, לתת מענה לגידול וצמיחה רב דורית בישובים הכפריים, תוך שמירה על ייחודם, במקביל לייעול השימוש בקרקע ושמירה על החקלאות והמרחב הפתוח תוך הבחנה בין אזורים והעצמת מרחב שיקול הדעת של מוסדות התכנון.

תיקון 5 מבקש להגדיר את כללי המסגרת לתכנון יישובים כפריים בראייה ארוכת טווח, בהתייחס לארבעה פרמטרים עיקריים: צפיפות, תמהיל יחידות הדיור, תוספת השטח לבינוי, דיור מוגן.

תיקון 5 נמצא בתהליך מתקדם ובהתאם להחלטה האחרונה שהתקבלה בדיון שהתקיים ביום 28.11.2023 בולנת"ע, המליצה הועדה למועצה הארצית להעביר את התוכנית להערות הוועדות המחוזיות. לאחר שהוועדות המחוזיות יעבירו את הערותיהן יתקיים דיון בהערות הוועדות המחוזיות ולאחר מכן תעודכן התוכנית בהתאם ותעבור לאישור הממשלה.

בהתאם לאבני הדרך המשוערות שפורסמו בחודש יולי 2022 כאשר החלו לעבוד על התוכנית, הצפי היה כי התוכנית תאושר עד חודש יולי 2023. לפיכך ובהתאם להתקדמות העבודה ובהתאם לבדיקה שביצעתי במינהל התכנון, הצפי הוא כי התוכנית תאושר במהלך שנת 2024.

תיקון 5 משנה באופן מהותי את כל מה שידענו עד היום על תכנון המרחב הכפרי בכלל ועל תכנון ובניה בנחלות, משקי עזר ומגרשים מקצועיים, בפרט. לפיכך, קיימת חשיבות עליונה כי בעלי הנכסים במושבים יכירו היטב את הוראות התוכנית, שכן השינויים שהתוכנית תביא איתה ישפיעו על התכנון של המשק החקלאי המשפחתי, משקי עזר ומגרשים מקצועיים, בכל ההיבטים והמשימה שלנו היא לתכנן את העתיד של "המשק המשפחתי" בהתייחס למעבר הבין דורי והרצון לשמר את הפוטנציאל לדורי דורות.

על הסכם העסקה בתחילת העבודה ועל הסכם פשרה (ויתור על תביעות) בסיומה

מאז ה-7.10.2023, "השבת השחורה", הפסיקו כ-10,000 עובדים זרים את עבודתם בענף החקלאות, חלקם נטשו ללא כל הודעה מוקדמת, אחרים פנו למעסיקיהם טרם עזיבתם ובקשו למצות זכויותיהם.

בנסיבות כאמור פנו אלי מעסיקים רבים בשאלה כיצד עליהם לנהוג. התשובה מתחלקת:

עובדים שהודיעו כי בכוונתם לעזוב לפני פקיעת אשרתם דינם כמתפטרים על כל הנובע מכך (מכל מקום לגבי עובדים שמקום עבודתם לא בשטח בו נבצרות עבודה).

בינתיים, בשבועות האחרונים התקשרו עובדים (תאילנדים) לא מעטים שנטשו את מקום עבודתם וטסו לארצם עקב המלחמה וביקשו לשוב למעסיקיהם, רבים מהם כבר שבו.
לגבי אלה ההתייחסות הנכונה בדרך כלל אמורה להיות כאל עובדים שיצאו ל"אינטר ויזה", חופשת מולדת, נשמרות להם זכויותיהם כמקובל תוך גריעת תקופת העדרותם לעניין זכויותיהם.

אגב יסופר, בסוף נובמבר הגיע לישראל שר החוץ התאילנדי לביקור קצר על מנת לפגוש נתיני ארצו. בביקורו נפגש השר בבית החולים אסף הרופא עם קבוצה של תאילנדים שחזרו ימים אחדים קודם משביים בעזה. מקצת מהעובדים הפתיעו את השר שעמד נדהם כאשר אמרו לו שברצונם להשאר בישראל ולהמשיך עבודתם אצל מעסיקיהם.

מדיניות חקלאית יעילה חיונית כדי לעמוד בביקוש הגובר למזון בטוח ומזין באופן בר קיימא. בעוד הביקוש הגובר למזון, מזון, דלק וסיבים מציג הזדמנויות משמעותיות לחקלאות, מדיניות הממשלה חייבת לתת מענה לאתגרים כגון הגדלת צמיחת הפריון, שיפור הקיימות הסביבתית, לרבות הפחתת פליטת גזי חממה, ושיפור ההסתגלות והחוסן לנוכח שינויי האקלים. זעזועים בלתי צפויים אחרים.

תמיכת הממשלה בחקלאות עלתה בשנים האחרונות בתגובה למשברים עולמיים, ורק כמות קטנה הופנתה למטרות ארוכות טווח, כמו שינויי אקלים ואתגרי מערכות מזון אחרות. דו"ח ניטור והערכת המדיניות החקלאית של ה-OECD עוקב אחר מאמצים אלה ומספק לממשלות פתרונות מדיניות.

תקציר פעולה: סעיף בחוק חדש קובע שבתקופה הקרובה אין חובה לקיים בחירות באגודות שיתופיות, אבל האגודה רשאית להחליט על קיום בחירות ולהודיע על כך לחברים ולרשמת האגודות השיתופיות. רשמת האגודות השיתופיות רשאית, בנסיבות מסוימות, להורות שלא לקיים בחירות.

ביום 23.11.2023 פורסם חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד-2023.

החוק כולל הוראות שונות בתחומים מגוונים על רקע מצב המלחמה שבו שרויה המדינה. בין היתר, קובע החוק הוראות בעניין בחירות באגודות שיתופיות והארכת כהונה של רשויות האגודה.

עד פרסום החוק, ניתן מענה מסוים לקשיים הכרוכים בקיום בחירות לרשויות האגודה בעת המלחמה במסגרת הדין הכללי תוך שימוש בסמכויות רשם האגודות השיתופיות, כפי שעדכנו בחוזרי המשרד 10/23 ו-12/23. כעת ניתן בחוק מענה כללי יותר ולפרק זמן ארוך יותר.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.