פסקי דין

ביהמ״ש המחוזי במחוז מרכז דחה תביעה של תושבים מכפר ורבורג להצהרה לפיה חלק מקרקעות מושב כפר ורבורג, הינן בבעלות התובעים, כל אחד בהתאם לחלקו במקרקעין, כי  הכרזת האפוטרופוס לנכסי נפקדים שהחלקות הרלבנטיות הן "נכס נפקד"  בטלה מעיקרה ושהכרזת שר האוצר כי החלקות הרלבנטיות הן נכס נרכש ומופקע – אף היא,  בטלה מעיקרה.

ביהמ״ש דחה את התביעה משקבע כי הינו סבור כי התובעים הוכיחו את תביעתם והלכה למעשה, כי הנזק בתוך היישוב אם היתה מתקבלת התביעה מהווה אכיפה בלתי צודקת בנסיבות העניין, כי כי התובעים  לא הצליחו לעמוד בנטל הכבד, לסתירת הרישום במקרקעין. ביהמ״ש הוסיף וציין כי הינו  סבור כי לא ניתן ללמוד מהאופן בו נוסחו, כי הזכות המוענקת למתיישבים, היא זכות בעלות במקרקעין וכי ניתוח החוזים  מעלה כי מעולם לא ניתנה התחייבות או הסכמה, להעניק למתיישבים זכות בעלות.

ת"א (מרכז) 9106-02-08 אגרנוב ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל - ואח', פס״ד מיום 27/07/16
 

במשך שנים השתמשו בני הזוג עזרי בדרך העוברת בנחלתם של בני הזוג דהן על מנת להגיע למשקם החקלאי במושב שפר. בעקבות סכסוך בין השכנים, במסגרתו ניסו בני הזוג דהן למנוע את המעבר בנחלתם, עתרו בני הזוג עזרי לביהמ"ש, שיחייב את המועצה האזורית מרום הגליל, האגודה ואת הועד המקומי ביישוב לבצע תכנית בת למעלה מעשרים שנה, לסלילת דרך גישה למשק החקלאי.

עת"מ (נצרת) 22494-06-15 רפאל עזרי נ' מועצה אזורית מרום הגליל, פס״ד מיום 14/07/016

עתירה שהוגשה כנגד החלטה להרחיב את הפוטנציאל (מתחם עירוני רמלוד) של תמ"א 35 שמשמעותו סימון שטחים רבים ובהם כמעט כל שטחי ניר צבי.

אישור ההחלטה אם לא תבוטל סולל את הדרך לותמ"לים על שטחים אלה.

בג״ץ 6047/16 מועצה אזורית עמק לוד ואח׳ נ׳  המועצה הארצית לתכנון ולבניה ואח׳

אבנר ונורי מתגוררים במשקים שכנים במושב רווחה, כאשר הדרך למשקו של אבנר עוברת בנחלתו של נורי. אבנר עותר לביהמ"ש לקבלת צו מניעה קבוע כלפי נורי, המונע ממנו הפרעה למעבר בדרך זו וכן לסעד הצהרתי, לפיו קמה לו זכות שימוש בדרך.

ת"א (שלום)(אשקלון) 58410-02-14 אבנר לוי נ' אורי (נורי) אליהו, פס״ד מיום 19/01/16

הכרעה בערעור בעלי זכויות במקרקעין שלאורך דרך 431 בעניין שומה מכרעת לפיצוי בגין ירידת ערך בית המשפט הכריע בערעור שהגישו בעלי זכויות במקרקעין שלאורך תוואי דרך 431 על החלטת הועדה וועדת ערר מחוז מרכז לדחות את ערעורם על החלטת שמאית מכריעה אשר קבעה את שיעור הפגיעה בקרקעותיהם.

נקבע כי השמאית המכריעה נקטה בשיטת ההשוואה ומדובר בקביעה והסקת מסקנות ביחס לעניין שמאי מובהק בו בית המשפט לא יטה להתערב. המערערים הינם בעלי זכויות במקרקעין לאורך תוואי דרך 431. בשנת 2000 פורסם צו הפקעה, במסגרתו אישר שר התחבורה לתפוס חלק ניכר מהמקרקעין. מטרת התכנית הינה תכנון תוואי משותף לדרך פרברית מהירה מספר 431 (קטע מערבי) מסילות ברזל ומעבר קווי חשמל ראשיים.

עמנ (מחוז מרכז) 41055-09-13 צבי קופרלי נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה ראשל"צ, פס״ד מיום 23/06/2016

החרגה במטופלים סיעודיים – האם לא נכונה החרגה גם בחקלאות ?

פסק הדין שניתן בבית הדין הארצי לעבודה עוסק בתביעתה של עובדת זרה שעבדה כמטפלת תקופה של כ-3.5 שנים עד התפטרותה. המטפלת שהתגוררה בבית המטופל עתרה לאחר סיום עבודתה לבית הדין האזורי בחיפה לתשלום הפרשי שכר, דמי חופשה, חגים, הבראה.

בבית הדין האזורי הוברר כי המטפלת שהתה במנוחה שבועית 26 שעות, בחלק מאותן שעות שהתה התובעת בבית המטופל.

בית הדין חייב את המערערים – המעסיקים לשלם לתובעת – המטפלת, בין היתר, עבור עבודה במנוחה השבועית.

על קביעה זו הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה וזהו נושא דיונינו כאן.

ע"ע 47576-10-12 אריה זטלמן (המנוח) ובתיה זטלמן נגד ולנטינה פטרוב. ניתן ביום 7/7/16

בסמוך למשקו החקלאי של אריה במושב שדמות דבורה, הקים אורן, בנו של בעל המשק, אתר קמפינג בשטח חקלאי. כנגד אורן ואביו הוגש כתב אישום, שבעקבותיו פרסם אורן מכתב הכולל גידופים כנגד אריה, בטענה כי הוא האחראי להגשת כתב האישום. בגינו של המכתב הגיש אריה תביעת לשון הרע.

תא"מ (שלום)(נצרת) 57201-10-15 אריה נ' אורן, פס״ד מיום 17/06/2016

נושא הבן הממשיך הינו מורכב ונתון במחלוקת. יש האומרים כי דינו לעבור מן העולם, שכן המציאות במגזר החקלאי השתנתה, המשק אינו מתפקד כיחידה חקלאית בודדת, וממילא נדירים כיום המקרים בהם יש צורך אמיתי בבן אשר ימשיך את הפעילות החקלאית העסקית במשק ההורים. עם זאת, מבחינת החוק לא השתנה כמעט דבר, וכיום מינוי בן ממשיך נועד בעיקר להסדרת ירושה במשק.  

כאשר מונה 'בן ממשיך' למשק ואחר כך מתחתן, האם המינוי חל גם על אשתו של הבן? או האם במקרה בו נפטר הבן טרם פטירת ההורים אלמנתו תישאר לבדה וללא כל זכויות במשק?

בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת (כב' הנשיאה, השופטת אבירה אשקלוני) נדרש לסוגיה בפסק דין שניתן אך לאחרונה ובו לראשונה נקבע באופן מפורש כי לזכויות הבן הממשיך זכאית גם אלמנתו.

תמ"ש (משפחה) (ק"ג) 42254-10-12 פ' נ' פ', פס״ד מיום

זהו פרק חדש בעלילות "עיגון הזכויות" במקרקעי הנחלות.

בקצרה, משה באדר חברנו-למקצוע החליט להלחם על הנחלה האישית שלו בבית-נקופה. מתברר שפרש מהאגודה כבר לפני שנים בעקבות עמיר דרורי, וניהל כעת קרב על שלב הביצוע של החלטה 970.

השופט רם וינוגרד קיבל חלק מטענותיו. פסק-הדין מפורט יפה ומנומק, וראוי לעיון.

יש לאורך פסק-הדין כמה התייחסויות לסוגיות שונות המעסיקות את כל בעלי הנחלות:

  1. גודל הנחלה - נקבע כי אינו יכול להיות יותר מהתקן הרשמי. יכול להיות פחות אבל ההפחתה חייבת להיות שיוויונית לגבי כל הנחלות בישוב.
  2. קידום התצ"ר לטאבו - לאחר סקירת דברי בג"ץ בפרשת דרורי, גם השופט וינוגרד מבין שהמלחמה עברה למישור האזרחי, ומבקר בלשון עדינה למדי את העובדה כי חלפו שש שנים מאז הורו שופטי בג"ץ לקדם את ההחכרה, ומצטט את עדויות נציגי רמ"י המודים בחוסר-מעש מתמשך עד היום. השופט הנכבד אף עושה מעשה: נותן צו עשה המורה לאגודה לסיים את התצ''ר עד 1.11.2016.
    אין לזה תקדים, ולטעמי מדובר במהלך מבורך. בתור מי שייצגה את עמיר דרורי בעתירותיו לבג"ץ, נראה לי כי נולד כאן פרק-המשך בסאגה של מלחמת עיגון זכויות בעלי הנחלות במקרקעיהן.
  3. העדר זיקה בין הקצאה של בית מקצועי לבן לבין עיגון זכויות האב בנחלה - נדחתה הטענה שיש להפחית משטח הנחלה של האב, שטח של בית מקצועי שהוקצה לבן לפני 25 שנים בהסכמת האגודה.
  4. ככל שיש טענות כספיות בין הצדדים או טענות לגבי תנאי "הסכם ההפרדות" לפי החלטה 970 אזי עליהם לנהלו בבוררות לפי תקנון האגודה. על המעוניין לפנות לבוררות תוך 45 ימים ממתן פסק-דין זה.

ת"א (ירושלים) 7049-05-14 באדר נ' להתיישבות שיתופית בע"מ ואח', פס״ד מיום 06/07/16

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.