ועדת הפנים אישרה הצעת חוק לפיה מי שלא יכול לממש זכויות בניה, לא ישלם היטל השבחה

10 יול 2018

ועדת הפנים בראשות ח"כ יואב קיש אישרה לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק של ח"כ מיכאל מלכיאלי בעניין היטלי השבחה.

יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש: "הצעת החוק קובעת שמי שלא יכול לממש זכויות בניה, לא יגבו ממנו היטל השבחה".

להצעת החוק 3 חלקים:

  1. חיוב עיריות לספק שומת היטל השבחה מוקדמת, בלא שבעל הדירה יצטרך להוכיח שהוא מוכר (לצורך הערכת כדאיות העסקה).
  2. אי תשלום היטל השבחה בעת פרסום תוכנית כוללנית, משום שזו אינה מאפשרת הוצאת היתר בניה.
  3. "תוכנית נושאית", שמקנה זכויות בניה באופן רוחבי – מי שלא יכול לממש – לא ישלם היטל השבחה.

לפי החוק הקיים, אם חלה השבחה במקרקעין, ישלם בעל המקרקעין היטל השבחה. שומת ההשבחה נקבעת בידי שמאי לאחר אישור התוכנית, אך ועדה מקומית רשאית לדחות את השומה עד למימוש הזכויות במקרקעין. ברוב המכריע של המקרים, הוועדות המקומיות דוחות את השומה למועד מימוש הזכויות. חלק מהוועדות מסכימות לערוך שומה לפני מימוש הזכויות, אך דורשות הוכחה לכוונה לממש זכויות. חלק מהוועדות מתנות זאת בתשלום מקדמה על חשבון תשלום ההיטל, שמטרתה לכסות הוצאות עריכת השומה.

כדי לא להטיל על הוועדה מקומית את נטל הוצאות השומה, יוסמך שר הפנים לקבוע אגרות שמגיש הדרישה ישלם. האגרה תנוכה מההיטל שישולם. אם ייקבע כי מגיש הדרישה לשומה אינו חייב בהיטל השבחה, תוחזר לו האגרה. היטל השבחה לא ישולם בגין תוכנית כוללנית, אלא רק עם פרסום תוכנית מפורטת.

יו"ר הוועדה: "בחוק זה איננו נכנסים לשאלה איך מחשבים את ההיטל. אני מקווה שהממשלה תקדם חקיקה ממשלתית שתסדיר את הנושא. הצעת החוק קובעת רק שעם פרסום תוכנית כוללנית, לא יידרש היטל השבחה".

כשמדובר ב"תוכנית נושאית", לדוגמה – תוכנית גגות, המאפשרת לכל הבתים ברשות מקומית או בשכונה לבנות על הגג, ישלם את היטל ההשבחה בעל המקרקעין בעת מימוש הזכויות.

עד היום הוטל היטל השבחה גם על מי שלא יוכל היה לממש זכויות. לדוגמה – גם בעל דירה בקומות תחתונות, שאין להן קשר עם הגג, נדרשו לשלם היטל השבחה על הזכות לבנות על הגג. הצעת החוק קובעת עיקרון לפיו מי שאינו יכול לממש זכויות לא ישלם השבחה. זה יחול רק על שומות חדשות. מכיוון שנוצר מצב שבו ברשויות מקומיות חייבו עד היום גם בהיטל השבחה בעת פרסום תוכנית כוללנית, מי ששילם היטל השבחה לפני החוק, לא יקבל את כספו בחזרה )אלא אם שילם תחת מחאה, והוא בהליך מול הרשות(.

להלן קישור להצעה: https://fs.knesset.gov.il//20/Committees/20_cs_bg_502404.pdf

פריטים קשורים

  • חלף היטל השבחה בשיוך דירות בקיבוץ / בועז מקלר רו"ח, ניר מקלר מנהל תחום רמ"י

    בהחלטת ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה של מחוז צפון, מיום 21.6.2020, (רצ"ב) נקבע כי קיבוץ אשר חתם על הסכם שיוך דירות יחויב בהיטל השבחה בגין הקרקע שנגרעה משטחו, בכפוף לפטור הקבוע בחוק לדירת מגורים לשטח בנייה עד 140 מ"ר.

    ההחלטה, הנסובה על כ-38 עמודים, מכילה התייחסות לנושאים רבים הקשורים בנושא היטל ההשבחה בכלל, ובמגזר החקלאי בפרט. ועל הקשר שבין חובת תשלום היטל השבחה החל על הקיבוץ לחובת תשלום "חלף היטל ההשבחה" החל על רשות מקרקעי ישראל (להלן – רמ"י) .

    העוררים, קיבוצים שבשטח הועדה המקומית לתכנון ובניה גליל עליון, שחלקם חוכרים לדורות, פעלו לשיוך הדירות לחברי הקיבוץ בהתאם להחלטה מועצת מקרקעי ישראל מספר 751 שעניינה "שינויים במבנה הארגוני והקצאת קרקע בקיבוצים".

    העוררים טענו בין השאר שבמסגרת מערכת היחסים החוזית שבינם לבין רמ"י, עפ"י הוראות החלטה 751 הקיבוץ לא רשאי לגבות תשלום בגין הקרקע הנגרעת, אלא רק עבור המבנה הקיים שבקרקע, וכי אין להשית על הקיבוץ את היטל ההשבחה מאחר ורמ"י, לה משולמים דמי חכירה מהוונים בשיעור מלא בגין השיוך מעבירה חלף היטל השבחה בשיעור 12% לרשות המקומית

  • התייחסות להיטל השבחה במסגרת קביעת שווי קרקע של רשות מקרקעי ישראל בעסקת העברה לבעלות לפי החלטות המועצה

    במסגרת הרפורמה ברשות מקרקעי ישראל, נערכות עסקאות העברה מחכירה לבעלות בקרקע עירונית. בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל בחלק מהעסקאות נדרש החוכר לשלם בתמורה להעברת הבעלות סכום מסוים, הנגזר משווי הקרקע. במסגרת העסקה, רוכש החוכר את כלל הזכויות בקרקע. בהתאם לכך, כוללת שומת שווי הקרקע

    בנוסף למצב התכנוני הנוכחי, גם התייחסות למצב התכנוני העתידי בקרקע. לאחרונה, בעקבות דיון שהתקיים עם רשות מקרקעי ישראל , התעוררה השאלה האם יש להתחשב במרכיב היטל השבחה הצפוי במסגרת חישוב שווי הקרקע לצורך עסקאות הקניית בעלות?

    מתוך מכתב של ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לאוהד עיני, השמאי הממשלתי הראשי, מיום 18/06/2020.

  • פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון מרחיבה את המקרים בהם ניתן לקבל פטור מתשלום היטל השבחה / איתן מימוני, עו״ד

    ערעור בגלגול שלישי. מושב מעונה קידם באמצעות תאגיד שבשליטתו התקשרות עם רמ"י לצורך הקמת תחנת תדלוק ושירותי דרך במקרקעין אשר בשטחו. בהתאם לכך, שונה ייעוד המקרקעין משטח ציבורי פתוח לתחנת תדלוק ושירותי דרך ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ובנוסף לכך חויב המושב בהיטל השבחה בגין שינוי ייעוד המקרקעין. על אף שהיטל ההשבחה שולם, הגיש המושב ערר לוועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה. לאחר שהוועדה דחתה את הערר, הגיש המושב ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים, אשר קיבל את הערעור. על פסק דין זה הגישה הוועדה לתכנון ובנייה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.  

    בר"ם 8432/18 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מעלות תרחישא נ' מעונה מושב עובדים להתיישבות,, פס״ד מיום 02/12/2019

     

     

  • מתי חל הסדר חלף היטל השבחה במקרקעי ישראל? / חגי שבתאי, עו״ד

    מושב נתבע לשלם היטל השבחה בגין שינוי יעוד של מקרקעין הכלולים בחוזה המשבצת (במקרה זה חוזה משולש, הכולל את הסוכנות היהודית), שהיו ביעוד ציבורי ולא חקלאי, ליעוד של תחנת תדלוק. התחנה נבנתה על ידי תאגיד בשליטת המושב.

    המקרה הגיע לדיון בבית המשפט העליון.

    היטל השבחה הינו היטל החל מכוח חוק התכנון והבניה החל במקרה של השבחת מקרקעין.

    התוספת השלישית לחוק קובעת כי השבחה הינה  "עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג".

    כן נקבע כי " היו המקרקעין מוחכרים לדורות, ישלם החוכר את ההיטל" (ההדגשה שלי, ח.ש.).

    בר"מ 8432/18, הועדה המקומית מעלות תרשיחא נ' אזרך איזולדה, מעונה מושב עובדים להתישבות. פסק הדין ניתן על ידי כבוד השופט פוגלמן, בהרכב עם כבוד השופטים ברק-ארז ומזוז.

    ת"א דיין ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח'

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237