אביגדור לייבוביץ, עו״ד

אביגדור לייבוביץ, עו״ד

משרד עורכי דין ליבוביץ מתמחה באגודות שיתופיות ומיסים.

דוא״ל: avigdor@lieblaw.co.il

דוא"ל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

בתהליך העבודה ליישום ההחלטה המוסדרת בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל (להלן: "ההחלטה") בוחנים ברמ"י כי בעלי הנחלה עומדים בארבעה תנאי סף:

  1. רישום חלקה א' של הנחלה בשלמות בלשכת רישום המקרקעין - ניתן לבצע את התהליך גם במקרה בו המושב נמצא בתהליך רישום תצ"ר או הוכחה של ביצוע תהליך רישום תצ"ר פרטני.
  2. תשלום חובות עבר - יש לשלם לרמ"י חובות עבר בגין דמי חכירה שנתיים, דמי היתר, דמי שימוש וכו'.
  3. הסדרת חריגות בניה ושימוש חורגים בנחלה.
  4. לא הוגשה תביעה לזכויות היסטוריות.

במסגרת התהליך לשינוי משטר הנחלות שמתרחש בימים אלה, נוכח הכניסה לעידן הנחלה המהוונת, במסגרתו אנו דורשים לבטל את האיסור על השכרת בתים בהיתר בנחלות, לבטל את חובת ההתגוררות בנחלה במקרים מיוחדים ולערוך שינויים מהותיים בגזירות לגביית דמי שימוש בנחלות והסדרה של נהלי עבודה שיאפשרו לבעלי נחלות להסדיר את המבנים בנחלות, ברשימה זו נבקש לדון בסוגיית ההתגוררות של אחים בנחלה שכידוע החלטות רמ"י אוסרות מגורים של אחים בנחלה לאחר פטירת ההורים.

המטרה שלנו היא להראות כי ההוראות שנקבעו בהחלטה מס' 1 מועצת מקרקעי ישראל משנת 1965 היודעות בכינוין "משטר הנחלות", בוטלו בהחלטות רמ"י התקפות כיום כאשר מיישמים אותן בפרקטיקה, למרות שהדבר לא מקבל ביטוי בנוסח ההחלטות.

הדרך שבחרנו לנקוט בה על מנת להביא לידיעת מקבלי ההחלטות את העובדה שהחלטות רמ"י הן אלו שיצרו את השינוי במשטר הנחלות והביאו לכך שהוא לא רלוונטי לימינו - היא באמצעות "מקרים מהחיים" שמציגים את האבסורד בצורה הטובה ביותר.

ביום 17.6.19 אושר נוהל עבודה חדש ברמ"י שמסדיר את הטיפול בחריגות בניה ושימושים חורגים, הסדרה של שימושים, הגשת הליכים משפטיים על ידי רמ"י ותשלום דמי שימוש.

הנוהל קבע שני מסלולים: "מסלול הסדרה בהסכמה" ו- "מסלול הליך משפטי" והוא מתייחס לבעלי נחלות ולאגודות.

חברים תתעוררו "יוצאים לדרך"! להביא את השינוי וליצור מציאות חדשה עבור בעלי הנחלות.

זהו! הגיע הרגע לומר, די ל"משטר הנחלות" שהחל בשנת 1965 לפני כ- 55 שנים, די לחיים בפחד, די לקנסות, המציאות השתנתה, ולא ייתכן שרק בעלי הנחלות מכל המגזרים, ימשיכו לחיות תחת משטר שלא רק שלא רלוונטי לימינו אלא שגורם לפגיעה בלתי סבירה בבעלי הנחלות, מצב שלא יעמוד כיום במבחן משפטי או חברתי.

"עידן הנחלה המהוונת" הוא "חלון ההזדמנויות" שנפתח לשינוי של "משטר הנחלות" שהחל בהחלטה 1 של מועצת מקרקעי ישראל בשנת 1965.

אדני היסוד עליהם מבוסס "משטר הנחלות" הולכים ומתערערים עת "נולדה" האפשרות לבצע היוון של זכויות המגורים בנחלה ורכישה של כל הפוטנציאל התכנוני העתידי במסלול "דמי רכישה" בהחלטה 1591 (כיום סעיף 8.3 סימן ז' בקובץ ההחלטות), לרבות השכרה של בתי מגורים הבנויים בהיתר בנחלה וכן ביצוע פעולות בנחלה ללא תשלום דמי היוון לרמ"י.

התוצאה היא שמשטר הנחלות פוגע פגיעה מהותית בחופש של רבקה להנות מהקניין, פוגע ביורשים של נחלות, פוגע בבעלי זכויות שמבקשים להשכיר בתים בהיתר, דבר שאינו מתיישב עם חוקי היסוד של מדינת ישראל ואינו מתאים לימינו.

בואו נשתף כוחות ונפעל להביא סוף למשטר הנחלות, הכתובת על הקיר, מסביב ברור גם למקבלי ההחלטות כי המציאות השתנתה וכעת רק צריך לפעול ולהביא לכך שהדיון על הסוף של עידן משטר הנחלות ותחילתו של עידן הנחלה המהוונת לא ירד מהשולחן.

חריגות בניה ושימושים חורגים מקבלים זמן מסך משמעותי בתקופה האחרונה לאור הידוק טבעת האכיפה מצד רמ"י והיחידה הארצית לאכיפה, שפועלות במבצעי אכיפה משולבים בכל רחבי הארץ.

תיקון 116 לחוק התכנון והבניה יצר אווירה חדשה בכל הקשור להליכי האכיפה, לאור העברת המידע בין היחידה הארצית לרמ"י בעניין הפרות שאותרו במהלך הביקור של הפקחים בשטח וכן לאור הסקר הארצי של עבירות הבניה שמתקיים בימים אלה (החוק קבע כי יש להשלים את הסקר עד אפריל 19).

רמ"י מבצעת פעילות אכיפה במקביל ליחידה הארצית ולוועדות המקומיות, כאשר הסברנו בהרחבה בעדכונים קודמים, מהו המקור החוקי לביצוע האכיפה על ידי כל אחת מהרשויות ומהן הסמכויות המוקנות לרשויות בהליכי האכיפה במתן צווים מינהליים, הגשת כתבי אישום, תביעות אזרחיות, תשלום קנסות ודמי שימוש.

עוד הסברנו, כי הליכי האכיפה המבוצעים במקביל מביאים לתוצאה לפיה, בעל נחלה עשוי להימצא במצב בו  כי הוגש כנגדו כתב אישום על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה ובמסגרתו הוא נדרש להרוס מבנים בנחלה ולשלם קנסות ובעת ובעונה אחת, גם תביעה אזרחית על ידי רמ"י להריסה ותשלום דמי שימוש.

עד לתיקון 116 לחוק התכנון והבניה, הקנסות שהוטלו במסגרת כתבי אישום נאמדו בעשרות אלפי ₪ לפי היקף העבירה. לאחר התיקון הקנסות הוגדלו באופן משמעותי לסך של 300,000 ₪ ובנוסף קנס של 1,400 ₪ ליום החל ממועד הגילוי של העבירה ועד למועד סילוק העבירה.

דמי שימוש שמוטלים על ידי רמ"י במקביל לקנסות שמוטלים על ידי היחידה הארצית לאכיפה, נאמדים בסכומים גבוהים יותר, כאשר הם מוטלים עבור כל תקופת השימוש. בפרקטיקה רמ"י דורשת "דמי השימוש" עבור כל תקופת השימוש במקום שבו הרשות לא ידעה על העבירה ובמקרים בהם רמ"י ידעה על העבירה ולא פעלה לבצע אכיפה, נדרש תשלום דמי שימוש עבור 7 שנים אחורה בלבד.

שבועות הוא חג של חיבור ואחדות, זמן שבו אפשר להרגיש משהו מיוחד באוויר, אם עוצרים רגע ומתבוננים ומנסים לבדוק את השאלה - מדוע אנו עם הבחירה ומה כל כך מיוחד בנו? הרי מי שמביט מבחוץ לא יכול ממש להבחין ביהלום, אז מהו הסוד שצריך להתגלות בשבועות בכדי להחזיר עטרה ליושנה?

התחושה היא שבזמן הזה, חסר לנו מאוד ההרגש של "איש אחד בלב אחד" כמו שהיה במעמד הר סיני כאשר עם ישראל קיבל את התורה. "אחד" הוא הסוד להצלחה בכל תחום בחיים, בזוגיות, במשפחה, בעסקים, אם אין אחד אז הכל מתפרק ובכדי להיות "אחד" כל אחד צריך לעשות צעד לקראת האחר.

אנחנו יכולים לעבור עוד חג שבועות עם מאכלי חלב ולסיים סעודה דשנה עם המשפחה וממעוף הציפור נראה שהכל "נהדר ונפלא", אך במקומות שיש לאדם משקעים בסוף זה מתפרץ ובמשפחה הרגישות היא הגבוהה ביותר ועל כך אני רוצה להרחיב את הדברים כאשר חג שבועות בפתח.

"משפחה" חייבת להיות המקום הבטוח ביותר עבור האדם, "הרכב המוגן" אליו הוא תמיד חוזר ושם הוא צריך למצוא את השמחה ולהביא את האור הביתה. הדרך למצוא את השמחה בחיים ובייחוד במשפחה, היא להיות מאוחדים, להבין שכל אחד נברא שונה מהשני ושלכל אחד יש בנפש מנגנון שמגיב למצבים באופן אחר.

בחודש אפריל 2019 הסתיים המועד הרשמי במסגרתו נדרשו הוועדות המקומיות להמציא ליחידה הארצית לאכיפה את הסקר של השימושים החורגים בתחום השיפוט שלהן.

כצפוי הסקר לא הושלם במועד אך בשטח אנו רואים פעילות הולכת וגוברת של אכיפה מצד רשות מקרקעי ישראל, ועדות מקומיות ובייחוד מצד היחידה הארצית לאכיפה במשרד האוצר.

בהתאם לתיקון 116 לחוק התכנון והבניה (סעיף 254טו) נקבע, כי יו"ר של הועדות המקומיות יעבירו למנהל היחידה הארצית לאכיפה מידי שלושה חודשים דיווח על פעולות האכיפה המבוצעות על ידן וכן דיווח על ממצאים ביחס לעבודות אסורות ושימוש אסור ("שימוש חורג") שאותרו על ידם בתחום הפיקוח.

למשה ולאה ארבעה ילדים. הם הקימו נחלה לתפארת ופיתחו משק פרחים משגשג. הבן הצעיר רועי השתחרר מהצבא והצטרף לעבודה עם אביו ואחיו הבכור יואב. יואב ורועי ומשפחותיהם מתגוררים בנחלה בבתים שניבנו על ידם לצד ההורים. שתי הבנות דנה ויעל גרות בהרחבה במושב. הילדים נשואים באושר, המשפחה מלוכדת ומשה ולאה שמחים על כך שהילדים והנכדים קרובים אליהם. יואב הבכור עובד עם אביו מזה כעשר שנים בנחלה וההצטרפות של אחיו רועי לעבודה הביאה משב רוח חדש לעסק. שני האחים עובדים בשיתוף פעולה והאבא שהתבגר מנהל את העבודה מלמעלה ועם השנים מקנה יותר סמכויות לילדים בדרך להעברה הבין דורית של העסק.

נושא החלוקה של הנחלה עדיין לא עלה על השולחן ובין ההורים לבין הילדים אין הסכמים או הסדרה בע"פ. הילדים מכבדים את האבא, עובדים, מתפרנסים ולא העסיקו את דעתם בנושא דור ההמשך בנחלה. בחלוף השנים האבא מתבגר ויוצא לגמרי מהעסק. עם היציאה לפנסיה בגיל תשעים האבא חלה ונפטר מבלי לערוך צוואה והותיר אחריו את לאה אשתו בת ה- 85 וארבעה ילדים.

בהחלטה מס' 1 של מועצת מקרקע ישראל משנת 1965 נקבעו מספר כללי יסוד שנשמרו עד היום ונקראים "משטר הנחלות". המטרה בהחלטה 1 ובאלו שבאו אחריה היתה לשמור על "שלמות הנחלה" ואי פיצולה בין היורשים.

כללי היסוד הם כלהלן:

  • נחלה היא יחידה אחת שלא ניתנת לחלוקה.
  • חובת התגוררות של בעל הנחלה הרשום בנחלה.
  • חובת עיבוד ברצף.
  • נחלה ניתנת לרישום ע"ש יחיד או בני זוג בלבד.
  • נחלה נועדה למגורי בעל הנחלה ומשפחתו בלבד.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237