חגי שבתאי, עו״ד

חגי שבתאי, עו״ד

עומד בראש המשרד עו"ד חגי ח. שבתאי יחד עם עו"ד אריה שפירא.

המשרד מתמחה בנושאי מקרקעין  ואגודות שיתופיות.

דואר אלקטרוני: info@hs-law.org .

יו"ר ועד המושב, חבר מזכירות הקיבוץ, מנכ"ל אגודת אשראי, מנהלת עסקית, מנהל קהילה בקיבוץ, ומנהלת באגש"ח המחזיקה נדל"ן מניב הם, כולם, נושאי משרה באגודה שיתופית. ככלל, נושא משרה שאינו מבצע את תפקידו כראוי אחראי לנזקים שנגרמו עקב תפקודו הלקוי ועלול למצוא את עצמו עומד בפני תביעה אישית שתוגש נגדו.

תביעה אישית נגד נושא משרה עשויה להסתיים בסכומי כסף גבוהים, לעתים גבוהים מאוד, שיידרש נושא משרה לשלם מכיסו לאגודה השיתופית או לגורם אחר. הסיכון לתביעה אישית מתפרס על קשת רחבה של עניינים בפעילותם של נושאי משרה. תביעה אישית נגד נושא משרה עשויה לנבוע מניהול העניינים הפנימיים של האגודה, למשל: חלוקת תקציבים, נכסים ומשאבים אחרים בין החברים באגודה, או מעריכת עסקאות עם גורמים חיצוניים.

 

האם קיימת חזקה לפיה  מבנה "ישן" שלא נמצא לו היתר ייחשב כמבנה שהיה לו היתר אך ההיתר אבד, או לא נדרש היה להוציאו?

בית המשפט המחוזי מתייחס לאי הבהירות שלכאורה קיימת ביחס לחובת הרישוי של מבנים ישנים שהוקמו מלפני קום המדינה או כניסתו לתוקף של חוק התכנון והבניה (בשנת 1965), וקובע באופן מפורש כי אין חזקה כזו.

בפסק דין שניתן לאחרונה בעתירה מנהלית בעניין הימנותא(*) מבהיר בית המשפט כי החל מחקיקת פקודת בנין ערים בשנת 1936, כל בניית מבנה מחייבת הוצאת היתר בניה.

*עת"מ (חיפה) 12931-05-21 הימנותא בע"מ נ' וועדת הערר לתכנון ובניה מחוז חיפה, 11.11.2021.

בחודש אוגוסט 2021 פרסמה רשות החשמל הליך תחרותי חדש, בשטח המדינה (לא כולל יו"ש), להקמת מתקנים בדו שימוש, לייצור חשמל אשר יחוברו לרשת החלוקה במתח גבוה ומתח נמוך.

"מתקן בדו שימוש" הוא מתקן פוטו וולטאי שאינו מתקן קרקעי, לרבות מתקן המוקם על גג של: בניין כהגדרתו בחוק התכנון והבניה, חוות אחסון דלקים, מטמנה, בית עלמין, מאגר מים או מאגר מי קולחין, בריכת דגים, מחלף, חניון, מגרש חניה, מתקן הנדסי, גדר, דרכים, מצללות, מיגון אקוסטי. המתקן ייחשב כמתקן בדו שימוש גם אם אינו מותקן על גג אלא מהווה גג, ובמחלף -  גם אם מותקן על שטח כלוא במחלף, כך שלא קיים שימוש נוסף לקרקע מתחתיו.

"גג" כולל – כיסוי עליון, כיסוי צף, כיסוי צדדי או דופן.

לעניין זה הגדרת "מתקן קרקעי" היא מתקן פוטו וולטאי המונח על הקרקע ולא קיים שימוש נוסף לקרקע מתחתיו.

בהליך זה הוגבלה לראשונה התקופה לתשלום התעריף המובטח החל מיום ההפעלה המסחרית של כל מתקן ועד ליום 15.6.2039 (להלן: "תקופת התעריף"). דהיינו, בהנחה שהפעלה מסחרית תתאפשר החל משנת 2024 ואילך, לראשונה, התעריף מובטח לתקופה של כ- 15 שנים בלבד.

רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י) נוהגת להתנות הסכמתה[1] לניצול זכויות נוספות, מעבר לזכויות שהוקנו בחוזה חכירה מקורי,  בתשלום הידוע בכינוי "דמי היתר".

תשלום "דמי היתר" מוגדר בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל כ:"תשלום עבור זכויות נוספות או שונות בקרקע, עבורן לא שולמה לרשות תמורה".

מועד התגבשות החיוב בתשלום דמי היתר, הינו מועד ניצול הזכויות הנוספות. לדוגמה: מועד חתימתה של רמ"י על בקשה להיתר בניה לצורך ביצוע תוספת בניה תוך ניצול זכויות נוספות מעבר לקיבולת הבניה החוזית שנקבעה בהסכם החכירה.

הכיצד נכון לפעול במקרים בהם בוצע ניצול זכויות נוספות ללא תשלום לרמ"י, והחוכר מבקש להסדיר באיחור את ביצוע התשלום?

האם בדרך של קביעת דמי היתר על בסיס ערכי הקרקע נכון למועד התגבשות החיוב בדמי היתר בתוספת ריבית והצמדה? או שמא בדרך של קביעת דמי ההיתר בהתאם לערכי הקרקע העדכניים נכון למועד הסדרת תשלום החוב (להבדיל מערכם נכון למועד היווצרות החוב)?

ב- 26.8.21 פורסם באתר רשות המים "אוגדן כללים בדבר הכוונה לקבוע אסדרה חדשה בתחום אספקת המים לבית במרחב הכפרי". לאחרונה הסתיים הליך מתן הערות לאוגדן. המדובר בטיוטות של שורה של תיקונים לכללים קיימים וכללים חדשים.

האסדרה המוצעת מציעה לשנות את אופי הרגולציה לגבי אספקת המים לבית במגזר הכפרי, והיא צפויה להיות אדוקה יותר, בדומה לאסדרה במגזר העירוני.

במצב הקיים, בישובים מתוכננים, אגודת הישוב היא בעלת הרישיון מרשות המים, בין אם כצרכן מקורות ובין אם כמפיק עצמאי, והיא מספקת מים לשימושים השונים בתחומי הישוב, לפי הסדרים פנימיים.

 המגבלות על אספקת המים בישובים הכפריים כיום הינן רק בשני תחומים עיקריים, מהי "הכמות המוכרת" והדיווחים הרלוונטיים לגבי אוכלוסיית הישוב וכן תקרת תעריפים שלא ניתן לעבור אותה.

לאחרונה (13.9.21) פרסמה הנהלת רמ"י נוסח חדש לנוהל העוסק בשימושי תעסוקה במשבצות חקלאיות של קיבוצים ומושבים (37.21B).

הנוהל עושה בעיקר סדר בכל הפרטים הקשורים לנושא זה, מבהיר את עמדת רמ"י בחלק מהסוגיות שהתעוררו במשך השנים,  לעיתים בשינוי לנהלים הקודמים ותוך פגיעה באפשרויות העומדות לרשות הישובים. בחוזר זה נביא את עיקרי הנוהל, בחוזרים הבאים נתייחס גם לסוגיות שונות העולות ממנו.

כידוע, ביום 5.11.2019 החליטה המועצה לתכנון ובניה שביום 1.10.2022 תסתיים תוקפה של תכנית מתאר ארצית מס' 38, הידועה בשם – תמ"א 38.

ומכאן עולה השאלה מה יעלה בגורלן של תכניות שאושרו מכוח התמ"א 38, בכלל זה תכניות שאושרו עפ"י סעיף 23 לתמ"א 38 (תכניות מפורטות שמטרתן להתאים את הוראות התמ"א 38 למציאות התכנונית הקיימת באזורים שונים): האם תכניות אלו יפסיקו להתקיים במועד פקיעת התמ"א 38 או שמא הן ימשיכו להתקיים גם לאחר המועד האמור.

מתקני האנרגיה הפוטו וולטאים הקרקעיים מעוררים בקרב אנשי הסביבה יותר ויותר התנגדות בשל הפגיעה בערכי טבע וחקלאות. אחד הרעיונות להפחתת הפגיעה הינו שימוש דו תכליתי, אגרו-וולטאי בקרקע. המדובר בהקמה של מתקני ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת בקרקע חקלאית מעובדת בדו-שימוש תוך שמירה על קיום חקלאות מניבה באופן מיטבי.

ביום 3.6.2021 התקבלה החלטת ועדת משנה ברשות מקרקעי ישראל (החלטה 926) בנושא שבנדון.

ביום 21.4.2021 פרסמה רשות החשמל פרסמה ליזמים לקבלת בקשות למכסת חלוץ עבור מתקנים אגרו וולטאים מעל שטחים חקלאיים. תאריך אחרון למשלוח הבקשות: 15.7.2021. מפגשי וובינר יערכו באופן מקוון, בתאריכים 27.05.2021 ו- 21.06.2021 בשעה 11:00.

מטרת הפניה היא לבחון היתכנות להקמתם של מתקני ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת בקרקע חקלאית מעובדת בדו-שימוש תוך שמירה על קיום חקלאות מניבה באופן מיטבי.

 

לאחרונה מתרבות העסקאות של הקמת מיזם סולארי צף על גבי בריכות דגים או מאגר מים (או בדפנות המאגר). מדובר במיזם המוקם כשימוש נוסף לשימוש קיים, מבלי לפגוע בניצול השטח על פי מטרת החכירה המקורית ולפיכך מכונה מיזם דו תכליתי.

על פי סעיף 7.3.8 בפרק 7 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, הקמת מתקנים סולאריים בשימוש דו תכליתי במשבצת של ישובים חקלאיים אינה גורעת ממכסת התעסוקה של הישוב. על פי מסמך הנחיות רמ"י ("מסמך הנחיות עסקה למטרת הקמת מתקן סולארי (פוטו-וולטאי) על בריכת דגים / מאגר"), שטח העסקה אינו נכלל גם במכסת השטחים המותרת להקמת מתקנים סולאריים (250 דונם).

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.