הליך העברת הבעלות בקרקע משמעו הינתקות מוחלטת מרשות מקרקעי ישראל (להלן – רמ"י) בכל המשתמע מכך. בין היתר, פטור מתשלומים כלשהם לרמ"י: דמי חכירה, דמי הסכמה, דמי היתר וכו'. זכות הבעלות הינה הזכות החזקה ביותר (מכוחה ניתן לבצע כל פעולה פיזית או משפטית בקרקע ללא צורך בהסכמת רמ"י).

על פי הוראות הרפורמה במקרקעי ישראל (פרק 5.1 בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל) בבניית צמודת קרקע למטרת מגורים עד 3 דונמים באזורי עדיפות לאומית וקו עימות הקניית הבעלות היא ללא תשלום.

לאחרונה התקבלה במועצת מקרקעי ישראל החלטה המאפשרת להוון את הנחלות במושבים ולרשום אותן בטאבו. החלטה זו טומנת בחובה הזדמנויות חדשות ואפשרויות חדשות בפני בעלי הנחלות במגזר החקלאי. ההחלטה מאפשרת לבעל נחלה להסדיר את נושא זכויות הבעלות בקרקע בחלקת המגורים (חלקה א' ) של הנחלה, עד 2.5 דונם ולהפוך מבר רשות לחוכר לדורות ובכך יוכל בעל הנחלה לעגן את זכויותיו בקרקע ורישומה בטאבו,

אחת המשמעויות לכך היא כי לבעל הנחלה תהיה האפשרות לפיצול מגרשים משטח הנחלה ורישומם בטאבו ואף להעביר בהם את הזכויות לכל מי שיחפוץ. כמו כן, יבוטלו דמי ההסכמה בהעברת זכויות שעשוי להגיע לסכומים גבוהים בעת מכרית נחלה. נוסף לכל אלו יוכל בעל הנחלה ליהנות מזכויות בניה מוגדלות ואפשרות לפעילות לא חקלאית עד 500 מ"ר בחלקת המגורים.

אדם הרוכש מגרש או כל נכס אחר מחויב לפי החוק ברישומו בלשכת רישום מקרקעין (הטאבו) העסקה מסתיימת אך ורק לאחר רישום הנכס בטאבו.

ככלל במגרשים במושבים תתקבל דרישה מרשות מקרעי ישראל לרישום הזכויות בלשכת רישום מקרקעין ועל בעליו לבצע זאת תוך תקופת זמן אשר תוקצב לו בדרישת הרשות. הבקשה לרישום הנכס מתבצעת על ידי בעליו או על ידי עו"ד מייצג. פעולת רישום הנכס בטאבו בעצם מבטיחה את זכויות הרוכש בנכס ונותנת לו זכות קניינית וודאות משפטית בנכס וכך בעצם הופך הרוכש לבעליו של הנכס, כל עוד הנכס לא נרשם בטאבו בעליו יחזיק אך ורק בזכות חוזית (זכות פחותה מזכות קניינית).

משמעות הרישום הוא כי  הבעלות בנכס היא של בעל הנכס בלבד, והוא יכול לעשות כרצונו, בכפוף למגבלת החוק. כמו כן, פעולת הרישום תשביח את ערך הנכס, שכן כל פעולה בנכס כגון העברת זכויות תתבצע ביתר קלות ובעלויות נמוכות יותר שכן לבעלי מקצוע יהיה קל יותר לתת שירות לנכס אשר נרשם בטאבו.

בישיבת מועצת מקרקעי ישראל ביום 15.12.2020 אושרה בין השאר הצעה לתיקון פרק משנה 8.9 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל בעניין תעסוקה לא חקלאית בחלקת המגורים במושב.

התיקון להצעה נחתם ע"י שר האוצר ב 7 לינואר 2021.

שמי טל גזית ממושב כפר נטר. אני אדריכל פעיל העוסק בשימור מבנים ואתרים היסטוריים, לצד היותי בן מושב המתמודד עם הסדרת המשק של הוריי אל מול הרשויות השונות וההחלטות המתעדכנות. נקודת המבט הזו, של המקצועי והאישי, הביאה אותי להבנה המצערת, אותה אפרט במאמר זה, עד כמה נושא התכנון במושבים רחוק מלהיות מובן או נגיש לקהל היעד שלו – בעלי הנחלות ובני משפחתם.

כידוע, במדינת ישראל קיימים מאות יישובים כפריים ותיקים ובהם נחלות. מרבית הקרקעות של מושבים אלו הינן בבעלות המדינה ומנוהלות "ביד רמה" ע״י רשות מקרקעי ישראל - רמ״י.

בשנים האחרונות התקבלה שורה של החלטות המשנות את ״חוקי המשחק״ הקשיחים בנחלות, וביניהן ההחלטה המאפשרת בית שלישי בנחלה בכפוף לתנאים שונים.

ההחלטות ממשיכות להתעדכן מדי כמה חודשים ובעלי הנחלות במושבים הרבים מוצאים עצמם אובדי עצות מול התהליכים המורכבים והמונחים המבלבלים, מתקשים לקבל החלטות שייטיבו עימם ועם בני משפחותיהם ולא אחת נקלעים למצבי משבר וקנסות של מיליונים עד כדי פירוק משפחות ומכירת נכסים מחוסר ברירה.

באופן אישי, בשנים האחרונות, לצד טיפול בהסדרת המשק והגשת תכניות לגופים השונים המעורבים בנושא, מצאתי שאין בנמצא שום במה או פורום להנגשת המידע הרב וקיום דיון חופשי בשאלות ובהחלטות הנוגעות לנחלות באופן רחב, המשתף בעלי נחלות ממושבים רבים ככל הניתן, מפגיש אותם עם אנשי מקצועי בלתי תלויים ומאפשר שיח פתוח המבוסס על ידע וניסיון בתחום.

לאחרונה אנו חווים שינויים מהותיים וחשובים במדיניות רמ"י שמקבלים ביטוי בתיקון ההחלטה בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות המועצה.

ביום 2.11.2020 התקיימה ישיבת במועצת מקרקעי ישראל במהלכה התקבלו החלטות חשובות למגזר החקלאי ולבעלי הנחלות. רמ"י קבעה תיקון חשוב בהגדרת "העברת זכויות" בהחלטה, כך שלאחר התיקון, העברת זכויות למי שלא מוגדר "קרוב" בהחלטה, במסגרת צו ירושה או צו קיום צוואה, לא תחויב בתשלום דמי רכישה.

תיקון נוסף שבוצע ביום 29.7.2020 בנוהל העבודה ליישום ההחלטה קבע, כי אחים יוכלו להתגורר ביחד בנחלה לאחר פטירת ההורים, ללא חובה לבצע פיצול של מגרש מהנחלה, ככל והמגורים בנחלה נעשו כדין בחיי ההורים והפכו להפרה לאחר פטירת ההורים.

בהתייחס לתנאי של "מגורים כדין", הסברנו, כי המשימה שמוטלת כיום על בעלי הנחלות שמבקשים לאפשר לילדים להתגורר ביחד ללא ביצוע הליך פיצול, לפחות בשלבים הראשונים לאחר פטירת ההורים ולהימנע מתשלום עבור עלויות הפיצול, היא להסדיר את המבנים בנחלה בהיתר כך שלא יתקיים מצב שבו ההורים נפטרו ואחד היורשים מתגורר בנחלה בבית מגורים ללא היתר. מצב שבו אחד היורשים מתגורר ללא היתר, יעמיד את היורשים מול דרישה לבצע את הליך הפיצול שנאמד בסכומים ניכרים ולא תמיד מצוי בכיסם של היורשים.

שנים רבות בנו הילדים את בתיהם בצמוד לבית ההורים בנחלה במושב והתגוררו יחדיו. כל עוד ההורים היו בחיים הם יכלו לחיות בנחלה מבלי שהדבר יהווה הפרה של מדיניות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).  עם פטירת אחרון ההורים התגוררות האחים/אחיות יחדיו בנחלה הפכה להפרה! מצב אבסורדי לכל הדעות!  

בשעה טובה מדיניות זו השתנתה עם החלטת הנהלת רמ"י אשר מספר 4814 וכותרתה  "התגוררות שני אחים בנחלה" (להלן: "החלטת ההנהלה").

ביום 29.7.2020 פרסמה רמ"י, בהתאם, עדכון לנוהל עבודה :  38.04B - "קביעת הזכויות למגורים בחלקת המגורים במושבי עובדים, כפר שיתופי או אגודה חקלאית שיתופית" המתייחס ליישומו של פרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות המועצה: "עיגון זכויות למגורים בחלקת המגורים בנחלה", הנשען על ההסדר ההיסטורי של החלטה 979 (להלן: "ההסדר").

להלן תמצית החלטת ההנהלה

חברים אני שמח לבשר, כי רמ"י אישרה שינוי היסטורי בנהלים החלים על חלקת המגורים בנחלה ובהתאם לכך - אחים יכולים להתגורר ביחד בנחלה!

אני מבקש להודות למקבלי ההחלטות על התיקון ההיסטורי בנהלים, שהתבקש נוכח השינויים שחלו בחלקת המגורים במסגרת היישום של "עידן הנחלה המהוונת".

"סוף עידן משטר הנחלות" שהחל עם אישור החלטה 979 במספרה ההיסטורי וכיום מוסדר בפרק משנה 8.3 סעיף ז' לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, מקבל ביטוי הלכה למעשה בעת שאנו מבצעים פעולות בנחלה במסגרת הכללים החדשים שמשנים באופן מהותי את המצב המשפטי של חלקות המגורים בנחלות.

אחד מכללי היסוד המרכזיים ב"משטר הנחלות" הוא שאת הנחלה ניתן לרשום ע"ש יחיד או בני זוג בלבד.

בנוהל עבודה B37.02 "העברת זכויות בנחלה, משקי עזר, שטחי עיבוד ותעסוקה", נקבע בסעיף 2.3, כי התנאי לאישור העברת זכויות בנחלה הוא כי הבקשה להעברת זכויות היא עבור אדם בודד או בני זוג בלבד.

המטרה של ההוראה לפיה יש לרשום את הנחלה ע"ש יחיד או בני זוג בלבד, נקבעה בהחלטה מס' 1 של רשות מקרקעי ישראל משנת 1965, והמטרה היתה, להביא לכך שהנחלה תישאר יחידה אחת בשלמות ובעגה של רמ"י, לשמור על "שלמות הנחלה".

עיקרון "שלמות הנחלה" הוא אחד מהיסודות המרכזיים של "משטר הנחלות". הוראה זו קיימת עד היום בהחלטות רמ"י ומקבלת ביטוי במסגרת קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל בפרק משנה 8.3 שכותרתו "החכרה לדורות במושבים".

חברים תתעוררו "יוצאים לדרך"! להביא את השינוי וליצור מציאות חדשה עבור בעלי הנחלות.

זהו! הגיע הרגע לומר, די ל"משטר הנחלות" שהחל בשנת 1965 לפני כ- 55 שנים, די לחיים בפחד, די לקנסות, המציאות השתנתה, ולא ייתכן שרק בעלי הנחלות מכל המגזרים, ימשיכו לחיות תחת משטר שלא רק שלא רלוונטי לימינו אלא שגורם לפגיעה בלתי סבירה בבעלי הנחלות, מצב שלא יעמוד כיום במבחן משפטי או חברתי.

עמוד 1 מתוך 6

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237