מידע בנושא דיני עבודה

העילה להתייחסותי לנושא שבכותרת היא שתי הזדמנויות בהן עלה העניין בהקשר לעובדות זרות המועסקות בענף החקלאות.

הראשונה, בישיבת הועדה לעובדים זרים בכנסת[1] הועלתה טענה לפיה כל העובדות הזרות בחקלאות נחשפו לאלימות מינית.

וגם, לאחרונה נתבקשתי ללוות חקלאי שקיבל הודעת "שימוע" מרשות האוכלוסין עקב תלונה נגדו מטעמה של עובדת זרה שעבדה במשקו.

ככלל טענות להתעמרות בעבודה על ידי מעסיקים כנגד עובדיהם ותביעות לפיצוי בגין עוגמת נפש כתוצאה מכך חוזרות ונשנות בתביעות של עובדים. גם בתביעות של עובדים בענף החקלאות עולות טענות של התנכלות, השפלה וכיו"ב.

עוד אמצעי המאפשר ניהול תביעה על ידי עובדים זרים...

לאחרונה נדרשתי להגן על מעסיק שהעובד התאילנדי שלו הגיש תביעה לאחר שיצא את הארץ. ב"כ של העובד מבקש לנהל את ההליך לרבות להעיד את העובד ולקיים חקירה מרחוק באמצעות האינטרנט.
בין נתבעת לתובע, "התגוששות", האחרון מבקש לאפשר לו לתת עדותו ולהחקר באמצעות הזום והנתבעת מנגד מתנגדת לכך מסיבות פרקטיות ומשפטיות. בעת כתיבת המאמר דנא טרם הוכרעה המחלוקת על ידי בית הדין  האזורי לעבודה בירושלים שם הוגשה התביעה.

דרך המלך, כך היה עד לאחרונה, בה הולך עובד זר המגיש תביעה כנגד מעסיקו הישראלי היא הגשת תביעה בצירוף תצהיר ובקשה (שמאושרת כמעט אוטומטית) למתן עדות מוקדמת וחקירה סמוך ליציאת העובד את הארץ. בהמשך מתקיים נוהל רגיל – הגשת כתב הגנה, דיון קדם משפט, גילוי מסמכים, תצהיר המעסיק וחקירתו והגשת סיכומים.

מגיפת הקורונה הכניסה לחיינו את הזום איתו הוטמעה במערכת המשפט טכניקה של היוועדות מרחוק. כך בין היתר מותר בתנאים מסויימים אימות חתימה מרחוק, אישור תצהיר באמצעות היוועדות חזותית ואף קיום דיון באמצעות היוועדות חזותית לרבות קיום דיוני הוכחות בהם מתקיימת חקירת עדים.

עניין העסקה/עבודה בשעות נוספות ודרך רישומם הינה סוגיה שמעוררת לעיתים קרובות מחלוקות בין עובדים למעסיקים.

הרישום  נרשם בתלוש השכר ובהתאם משולם השכר. במקום בו בוצעה עבודה מעבר לשעות העבודה הרגילות – 42 שעות בשבוע- ישולם גמול בשיעור 125% ל-2 שעות העבודה הנוספות הראשונות ומעבר לכך על כל שעה נוספת גמול בשיעור 150%.

מובהר כי במתכונת התקשרות כמו זו אין קיזוזים בין הימים וככל שעובד ביצע עבודה בשעה נוספת ביום מסויים בשבוע ומנגד החסיר ביום אחר בשבוע שעת עבודה, העובד יקבל עבור השעה הנוספת שכר בתעריף 125% ויגרע ממנו תשלום בשיעור 100% בגין השעה שהחסיר. במתכונת זו אין זכאות לזכויות סוציאליות, (פנסייה ופיצויי פיטורים) בגין השעות הנוספות.

לאחרונה נדרשתי על ידי חקלאים מעסיקי עובדים זרים מתאילנד לתת מענה לשאלה בעניין תשלום עבור היום הראשון לחודש ינואר  2022 שנחשב אצלם כיום חג. יום זה חל השנה בשבת ומכאן השאלה.

להלן ארחיב ואפרט בעניין.

למעלה ממאה מיליון ₪ מידי שנה משלמים חקלאים כפנסיה לעובדים זרים (בנוסף ל130 מיליון ₪ כפיצויי פיטורים)

מטרת תוכניות הפנסיה והרציונאל שלהן הוא הרצון למנוע את הזדקקותו של אדם לקצבה מהקופה הציבורית ולמנוע ממנו להיות תלוי בבני משפחתו. 

שלטון מחיל גישה פטרנליסטית בעניין זה על מנת להבטיח לאדם העובד ולשאיריו זרם הכנסות שיחליף את מקור ההכנסה שנפסק עקב הפסקת עבודה בשל גיל, נכות או מוות.

בעוסקינו בעובד זר, תאילנדי, אשר בארצו אין קופת פנסיה לעובדים, כאלה המגיעים לישראל, מדוע זה צריכה מדינת ישראל לדאוג לפנסיה לאותם עובדים שעה שבארצם שלהם אין הסדר דומה?

בהינתן שהעובד התאילנדי משתכר בארץ בסכומים העולים בהרבה על השכר בארצו ובהינתן שתשלום הפנסיה בו מחויב המעסיק אינו משמש למטרה שלשמה נקבע כי אז נכון וצודק להחריג את העובדים הזרים בחקלאות ולבטל את החובה לשלם להם תשלום חלף פנסיה. ויפה שעה אחת קודם!

חקלאים רבים נוהגים לרשום בתלוש השכר מידי חודש "יום חופש" ולשלם שכר יום עבודה בגין יום זה גם כאשר העובדים לא מימשו בפועל יום חופש.

התנהלות זו נוגדת את הדין ומסכנת את המעסיקים בתשלום כפול אם וככל שיתבעו בעניין זה בעתיד על ידי מי מעובדיהם. במקרה ביקורת של יחידת האכיפה שבמשרד הכלכלה זו גם עילה לעיצום כספי או חמור מכך כתב אישום.

[1] 10408-08-17 אלכסיי שאולוב נ' תלמה חרדון ואורי שמעון חרדון

[2] בעע (ארצי) 184-09

בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת[1] התבררה תביעה של תאילנדי שעבד 53 חודשים במשק בעלי חיים אצל מושבניק שמשקו התנהל כחברה בע"מ ("החברה"). העובד הגיע לחברה ממעסיק אחר שאצלו עבד מאז כניסתו לישראל.

סכום התביעה המקורי בו נתבעה החברה ובעליה עמד על סך של כ-360,000 ₪. במרכיבי התביעה הפרשי שכר בסך 132,000 ₪, פיצוי בגין אי מתן תלושי שכר בסך 53,000 ₪, פנסיה, פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי עריכת הסכם עבודה וכן תבע זכויות מכ͘ח צו ההרחבה בחקלאות ועוד.

להלן נעמוד על רכיבים שנדונו בתיק ויש בהם כדי ללמד התנהלות נכונה שעשוייה למנוע תביעות כנגד מעסיקים.

[1] סע"ש 22777-02-19 אנאנסיט טאוויקאמונוונג נ' משק מקלר בע"מ ואריק מקלר

עריכת 'הסכם פשרה' שנחתם בין מעסיק לעובד הינה פרקטיקה מקובלת בתחום יחסי העבודה ומקובלת גם בסיום תקופת עבודה של עובדים זרים בחקלאות. זאת במטרה לאיין תביעות עתידיות מצד העובדים.

במקצת מבתי הדין האזוריים לעבודה מאושרים הסכמים שכאלה וניתן להם תוקף של פסק דין. בהינתן פסק דין המאשר את הסכם הפשרה נחסם העובד מלהגיש תביעה כנגד מעבידו לשעבר.

מתברר, לא בכל מקרה אישורו של הסכם פשרה מונע דיון בתביעה שמוגשת בהמשך.

לבית הדין הארצי לעבודה הוגשה בקשת רשות ערעור על פס"ד של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע[1], פס"ד שאישר הסכם פשרה שנחתם בין העובד למעסיקתו.

אין ענייננו כאן בשאלות משפטיות שעמדו במרכז הדיון (תוקפו של ייפוי כוח שניתן על ידי העובד לבאי כוחו). כאן נתאר את שהתנהל בין הצדדים ברמה הפרקטית, הרלוונטיות, למעסיקי עובדים זרים בענף החקלאות. 

[1] בר"ע 67316-05-20 אינוק בונהום נ' שלמה דוד בע"מ

[2] 15721-07-19 מאולי טירפט ואח' נ' שלמה דוד בע"מ ואח'

(האם פתח להגשת תביעה נגד משרד הפנים?)

כידוע העסקת עובדים פלסטינים מותנית באישור משרד הפנים האגף לשירות מעסיקים, בעבר מדור התשלומים – "מת"ש".

מעבר לצורך בקבלת אישור מת"ש להעסקת פלסטינים נדרש כל מעסיק מידי חודש לדווח למת"ש על מספר ימי העבודה של כל עובד. דרישת מת"ש היא שהעובד יועסק ב"העסקה מלאה". מידי חודש מחשב מת"ש את ימי העבודה הפוטנציאליים ובהתאם נדרש הדיווח מטעם המעסיק (אלא אם הומצאו אישורי מחלה וכד').

דרישה זו של מת"ש מהווה עילה קבועה לעימותים מול המעסיקים.
בניגוד לעבודה בענפים אחרים, בחקלאות אין ספור אילוצים המונעים צורך ואפשרות ל"העסקה מלאה". מת"ש אינו מתחשב באופי המיוחד של העבודה בחקלאות. לנוכח מדיניותו הקשוחה של מת"ש והפעלת סנקציות כנגד מעסיקים שאינם מדווחים על 'העסקה מלאה' נאלצים חקלאים רבים לדווח על ימי עבודה פיקטיביים, ימים בהם העובד לא עבד והמעסיק נאלץ לשלם בגין ימים אלה סכומים ניכרים, בהן פיצויי פיטורים, פנסיה חלק מעסיק וחלק עובד, בעבר גם דמי אירגון, דמי מחלה, חופש ועוד.

אלא... בתשלום העודף המיידי לא מסתיים העניין. עובדים רבים משטחי יהודה ושומרון בעידוד אירגונים שונים ועורכי דין רבים מציפים את בתי הדין לעבודה בתביעות כנגד מעסיקיהם. בתי הדין ככלל מתייחסים לדיווחי מת"ש ככאלה המשקפים את שארע במציאות (בין היתר בהעדר רישומי נוכחות כחוק בשל סירוב עובדים לחתום). ההלכה הנוהגת היא שרשימות מת"ש מחייבות לכל דבר ועניין אלא אם הוכיח המעסיק אחרת, נטל אותו מתקשים רבים מהמעסיקים להרים.

[1] סע"ש (אזורי)(ירושלים) 58634-07-19 אלבראדעיה נ' חורש, פס״ד מיום 09/08/21

עמוד 1 מתוך 14

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.