"הסכם פשרה" – לא מובן מאליו – לא אוטומטי (וגם/או - לא מה שחשבתם...) / שמואל גלנץ, עו״ד

24 אוק 2021 המחברת/ת:
שמואל גלנץ, עו"ד שמואל גלנץ, עו"ד

עריכת 'הסכם פשרה' שנחתם בין מעסיק לעובד הינה פרקטיקה מקובלת בתחום יחסי העבודה ומקובלת גם בסיום תקופת עבודה של עובדים זרים בחקלאות. זאת במטרה לאיין תביעות עתידיות מצד העובדים.

במקצת מבתי הדין האזוריים לעבודה מאושרים הסכמים שכאלה וניתן להם תוקף של פסק דין. בהינתן פסק דין המאשר את הסכם הפשרה נחסם העובד מלהגיש תביעה כנגד מעבידו לשעבר.

מתברר, לא בכל מקרה אישורו של הסכם פשרה מונע דיון בתביעה שמוגשת בהמשך.

לבית הדין הארצי לעבודה הוגשה בקשת רשות ערעור על פס"ד של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע[1], פס"ד שאישר הסכם פשרה שנחתם בין העובד למעסיקתו.

אין ענייננו כאן בשאלות משפטיות שעמדו במרכז הדיון (תוקפו של ייפוי כוח שניתן על ידי העובד לבאי כוחו). כאן נתאר את שהתנהל בין הצדדים ברמה הפרקטית, הרלוונטיות, למעסיקי עובדים זרים בענף החקלאות.

מעשה שהיה כך היה: בין עובד תאילנדי ומעסיקתו נחתם הסכם פשרה לפיו משלמת המעסיקה לעובד 32,429 ₪ למיצוי זכויותיו ולסילוק כל תביעותיו. ההסכם נחתם כאמור ע"י הצדדים בתיווכו של מגשר והוגש לבית הדין האזורי שם ניתן לו תוקף של פס"ד (תיק ראשון).

כחודש וחצי לאחר שניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה הגיש העובד באמצעות עו"ד תביעה כנגד המעסיקה בו תבע סך של 583,832 ₪ (תיק שני). הנתבעת הגישה בקשה למחיקת התביעה בטענה כי קיים פסק דין המתקף הסכם פשרה שנחתם כדין בין הצדדים. ב"כ של התובע ביקשו לבטל את הסכם הפשרה בטענה שההסכם הושג בתרמית. בית הדין קבע כי את הטענה לביטול פסק הדין יש לטעון במסגרת תביעה חדשה (שלישית).

יצוין שטרם צאתו את הארץ העיד התובע בתיק התביעה השני. במסגרת חקירתו העיד התובע: "המגשר לא הסביר על מה חותמים... הוא אמר שאם לא חותמים לא מקבלים וחוזרים הביתה".

בתיק השלישי נדון תוקפו של ייפוי הכוח שמכוחו טענו עורכי דינו של התובע. מחד טענו אלה כי ייפוי הכוח שניתן להם בתיק התביעה (התיק השני) כוחו יפה גם לעניין התביעה לביטול פסה"ד שנתן תוקף להסכם הפשרה (התיק הראשון). מנגד טענה הנתבעת כי ייפוי הכוח אינו מסמיך את עורכי הדין לייצג את התובע בתיק השלישי. בית הדין האזורי אכן קבע "כי התובענה השלישית תימחק משהוגשה ללא ייפוי כוח אלא אם יוגש תוך 14 ימים ייפוי כוח כדין המסמיך את באי כוח העובד להגיש תובענה זו".

החלטה זו היתה העילה להגשת בקשת הערעור שנדון בבית הדין הארצי (תיק רביעי). נטען כי יש קושי בהשגת ייפוי כוח מחודש בשל עזיבתו של התובע את הארץ. לאחר ניתוח ודיון משפטי נקבע כי ייפוי הכוח שניתן בתיק השני תקף גם לגבי התיק השלישי.
נומק כי התובענה השלישית נעשתה אך בשל צורך פרוצדורלי והנטען בה זהה לטענה שטענו באי כוחו של העובד לגבי התיק הראשון היינו שההסכם הושג בתרמית ועל כן יש לבטלו. בית הדין הארצי פסק כי ייפוי הכוח תקף לעניין התובענה השלישית והתיק יוחזר לבית הדין האזורי שם יתקיים הדיון בשלוש התובענות.
בית הדין אף חייב את המעסיקה בהוצאות בסך 6,000 ₪.

פס"ד אחר[2] עסק בערעורם של 4 עובדים תאילנדים כנגד פס"ד שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בו ניתן תוקף להסכם פשרה שהושג ביניהם לבין מעסיקתם. במקרה זה התבררה תביעתם של המערערים לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתם וסיומה, הסך הכולל של התביעה עמד על 1.6 מיליון ₪ (5 תובעים).

במסגרת ההליך נשמעה עדות מוקדמת ולאחריה טסו העובדים לארצם.
בין לבין נחתמו בין המערערים לנתבעים הסכמי פשרה שנערכו באמצעות מגשרת. הבקשות למתן תוקף של פס"ד להסכמים הוגשו לבית הדין בארבעה הליכים חדשים ולא במסגרת התביעה המקורית. יוטעם כי במסגרת הסכמי הפשרה הודיעו העובדים כי הם מבטלים את התביעה שהוגשה בשמם קודם לכן והם מבטלים את ייפוי הכוח שנתנו בשעתם לעוה"ד שהגיש בשמם את התביעה.

בדיון שהתקיים במסגרת התביעה ביקשו המעסיקים לסלק את תביעת העובדים בטענה שהסכמי הפשרה תקפים מנגד טען ב"כ העובדים נגד תוקפם של הסכמי הפשרה וביקש להמשיך בניהול התביעה.

בית הדין האזורי קיבל את עמדת המעסיקים לפיה פסה"ד המאשר את הסכמי הפשרה הינו פס"ד חלוט (לא לגבי אחד מהעובדים שבעניינו לא הוגש הסכם פשרה).

בית הדין הארצי שנדרש לדון במחלוקת בחן את טענות הצדדים וקבע כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב ובדרך לא ראויה, לא שיתפו את ב"כ של העובדים חרף כך שהסכמי הפשרה נחתמו במקביל לקיומו של ההליך המקורי. עוד קבע ביה"ד הארצי כי את הסכמי הפשרה צריך היה להגיש במסגרת התיק המקורי התלוי ועומד ולא בארבעה הליכים חדשים ונפרדים.

בית הדין הארצי קבע: "כאשר מוגש לבית הדין הסכם גישור או הסכם פשרה לאישור ומתן תוקף של פסק דין, מתן האישור אינו אוטומטי אלא נתון לשיקול דעתו של בית הדין. במסגרת שיקול הדעת, על בית הדין לבחון האם בנסיבות העניין יש לערוך דיון לשם קבלת הסברים ובירור נסיבות חתימת ההסכם ותוקפו. רגישות מיוחדת מתחייבת כאשר מדובר בהסכמים שנערכו עם אוכלוסייה מוחלשת, כגון עובדים זרים, ובמיוחד עת עולה מהסכם הפשרה כי העובד הזר לא היה מיוצג במשא ומתן לכריתת הסכם הפשרה".

נקבע גם כי המעסיקים ישלמו למערערים סך של 15,000 ₪ כהוצאות משפטיות.

בשולי הדברים: בעקבות 2 פסקי הדין הנ"ל "רחש בחש"... במסגרת 'ארגון המגשרים בישראל' פורסם מאמר שבסופו: "שוב ישנם מגשרים, שמוציאים את דיבת המקצוע רעה".

 

[1] בר"ע 67316-05-20 אינוק בונהום נ' שלמה דוד בע"מ

[2] 15721-07-19 מאולי טירפט ואח' נ' שלמה דוד בע"מ ואח'

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לפסקי דין בנושאים:

אגודה קהילתית אגודות שיתופיות אגרסקו אחריות נושאי משרה איכות הסביבה אי תחרות אנרגיות מתחדשות אפליה כלפי נשים ארגון מגדלי העופות ארנונה אשראי בוררות בחירות בחירות לועד הנהלה בטיחות בעבודה ביטול בן ממשיך ביצים בית מקצועי בן ממשיך גודל הנחלה דגי נוי דיני חוזים דיני מכרזים דיני נזיקין דיני עבודה דמי פיתוח הורשת זכויות החלטה 737 החלטה 979 החלטה 1101 החלטה 1261 החלטה 1265 החלטה 1524 החלטה 1547 היוון היחידה השלישית היטל השבחה הסגת גבול הסוכנות היהודית הסכם בין יורשי נחלה הסכם משולש הסכמי פיתוח העברת זכויות הפקעות הפרשות לפנסיה הקצאת מגרשים הרמת מסך השבות מקרקעין השכרת בתי מגורים השמדת תוצרת חקלאית התיישבות ועדות ביקורת ועדות קבלה ועד מקומי ועד קהילה ועדת השגות ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות זכות עיון במסמכי אגודה חובת השבה למעסיק חוזה חכירה חוכר לדורות חוק ההתיישבות חיוב בגין שירותים קהילתיים חכירה חכירה לדורות חלופת האגודה חלף היטל השבחה חקלאות טיפול בבעלי חיים ייבוא וייצוא ירושת משק חקלאי כתב הודאה וסילוק כתבי שיפוי לולים לשון הרע מדור משפטי מדור עסקי מועצות אזוריות מיסוי מיסוי מקרקעין מיסי קהילה מכסות ביצים מכרזים מניות תנובה מסך התאגדות מס מעסיקים מס רכישה מס שבח מערכת המשפט משבצת משק עזר משרד החקלאות נזיקין נחלה נפוטיזם סדר דין סדרי דין סילוק יד במקרקעין סמכויות בית דין לעבודה סמכות שיפוט סעיף 114 לחוק הירושה סעיף 197 עובדים זרים עובדים פלסטינאים עיגון זכויות ערבון ערבות ערעור על החלטות הרשם פינוי מאדמות מינהל פיצוי בגין גריעת שטחים מהמשבצת פיצוי בגין שימוש חורג פיצוי יורשים פיצויי סבל פיצויי פיטורין פיצול נחלה פירוק שיתוף במקרקעין פלישות חקלאיות פנסיה פקיעת חברות קבורה קורונה קיבוצים קליטה קנאביס קנביס רפואי קניין רוחני קרקע קרקע תפוסה רישום זכויות רשות מקרקעי ישראל רשם האג״ש שיוך דירות בקיבוצים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות נוספות תביעת דיבה תחנות דלק תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תנאי מקפח בתקנון תנובה תקנון אג״ש תרבות וחינוך תשלומים לאגודה קהילתית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.