כל שימוש חורג בנחלה עלול להוביל להחזרתה לרשות מקרקעי ישראל / אריה חייקין, עו״ד

אריה חייקין, עו״ד אריה חייקין, עו״ד

תופעה שכיחה בנחלות חקלאיות בתחומי מושבים היא שימושים חורגים והפרות של ייעוד הקרקע.

פסק דין מהפכני של בית המשפט העליון ניתן לאחרונה על ידי הרכב של שלושה שופטים: כבוד השופט נ' סולברג, כבוד השופטת ע' ברון וכבוד השופט ד' מינץ.

פסק הדין משנה, בין היתר, את היכולת של רשות מקרקעי ישראל לאכוף הפרות של שימושים חורגים בנחלות חקלאיות בכך שעל כל הפרה של הייעוד, הרשות רשאית לבטל את ההסכם ולהחזיר את השטח לידיה.

משפחת קלקודה, חברי האגודה השיתופית בכפר טרומן, נדרשים כעת לפנות את ביתם עקב הפרות ההסכם מול רשות מקרקעי ישראל. הם מערערים על פסק הדין שניתן נגדם בבית המשפט המחוזי וחייב אותם להחזיר את נחלתם לידי הרשות ולשלם סכום של כ-7 מיליון ש"ח בגין דמי

השימוש בנחלה בין היתר, לצורך הפעלת חניון לרכבים וצימרים.

משפחת קלקודה מחזיקים בשתי נחלות בקרקע בכפר טרומן, אשר מושכרת לאגודה השיתופית ע"י רשות מקרקעי ישראל. לפי הסכם מסגרת שנחתם בין האגודה השיתופית לבין רשות מקרקעי ישראל, נקבעו הייעודים המותרים לשימוש בקרקעות המושכרות- ייעוד חקלאי, הקמת יחידות

מגורים והקמת מבני ציבור.

בנוסף, לפי תנאי ההסכם, חל איסור על האגודה או על חבריה להעביר את הזכויות בקרקע לאחר מבלי לקבל את אישור הרשות. "הפרה של התחייבות זו מאפשרת למשיבה לבטל את ההסכם לאלתר ולקבל את הקרקע בחזרה ללא כל חובה לשלם לאגודה או למי מחבריה פיצוי" (מתוך פסק הדין).

לפי הנטען, המשפחה במשך שנים רבות, הפרה את ההסכם מול הרשות בכך שעשתה שימוש בקרקע לצרכים לא חקלאיים, השכירה לאחרים מבנים שנבנו בשטח הנחלות, ובנו במקום חניון כלי רכב, מתחם צימרים ועוד.

במשך השנים גם ננקטו מספר הליכים כנגד בני המשפחה ולמרות זאת ההפרות המשיכו.

לבסוף, רשות מקרקעי ישראל הגישה תביעה לבית המשפט על מנת שזה יורה למערערים להשיב את הקרקעות לרשותם ולבטל את זכויות המערערים בקרקעות אלה.

פסק הדין בבית המשפט המחוזי (הערכאה הראשונה):

המערערים טענו בין היתר, כי הסעדים אינם מידתיים ומפלים אותם לרעה ביחס לאלפי מתיישבים המבצעים שימושים חורגים בנחלותיהם.

בנוסף טענו, כי הם חוכרים לדורות ולכן לרשות אין זכות לקחת מהם את הקרקעות. בית המשפט קיבל את התביעה של רשות מקרקעי ישראל ונקבע כי:

"התנהלות המערערים, ובכלל זה הקמת המבנים הבלתי חוקיים למטרות עסקים והשכרתם לצדדים שלישיים, הייתה חמורה; כי הם "'צפצפו' על הוראות החוק, על החלטות בית המשפט, על החלטות מועצת מקרקעי ישראל ועל הוראות הסכם המשבצת"; וכי בכך הפרו בהפרה יסודית קשה ומתמשכת את ההסכם ואת מטרת החכירה העומדת ביסודו." (ע"א 1594/20 יצחק קלקודה נ' רשות מקרקעי ישראל)

בית המשפט הוסיף, כי זכות של חבר אגודה בנחלה היא זכות של "בר רשות" בלבד ולא זכות של חוכר לדורות.

לכן, קבע בית המשפט כי על המשפחה להחזיר את השטחים לרשות מקרקעי ישראל וכי לא מגיע להם כל פיצוי לפי הסכם המסגרת.

בנוסף, חייב את המשפחה בתשלום דמי שימוש בעבור השימושים הלא חוקיים שנעשו בסכום של כשבעה מיליון ש"ח.

פסק הדין בבית המשפט העליון (ערכאת הערעור):

משפחת קלקודה הגישה ערעור לבית המשפט העליון על ההכרעה של בית המשפט המחוזי.

הערעור נדחה ברובו אך להחלטת השופטים, אשר מהווה הלכה יש משמעות רבה ומחמירה ביותר.

המערערים טענו בין היתר, כי בית המשפט המחוזי טעה כשקבע כי מעמדם הוא אינו כשל חוכרים לדורות. בנוסף, הם טענו כי אין להורות על החזרת הקרקע לרשות מקרקעי ישראל שכן, השימושים החורגים הופסקו שנים רבות טרם מתן פסק הדין, כי סעד של השבת הקרקע יינתן רק במקרים קיצוניים ובמקרה דנן, לא מדובר במקרה קיצוני וכי לפי פרשנות ההסכם הרשות יכולה לקחת רק את השטח בו בוצעה ההפרה ולא את כל השטח.

המשיבה, רשות מקרקעי ישראל, טענה בין היתר כי ההפרות של המערערים היו קיצוניות ביותר ולכן לרשות מותר לפי ההסכם לבטלו ולדרוש את השבת הקרקעות אליה, כי המערערים הם "ברי- רשות" כפי שקבע בית המשפט המחוזי ולא חוכרים לדורות וכי יש להשיב את כל הקרקע כי נחלה חקלאית היא יחידה אחת שלא ניתנת לחלוקה או לפיצול.

כאמור, בית המשפט קיבל את טענות רשות מקרקעי ישראל ודחה את הערעור. בית המשפט קבע כי ההפרות שהופרו על ידי המערערים, נקבעו בהסכם המסגרת כתנאים יסודיים ולכן, גם ההסכם וגם הוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א- 1970, מאפשרים לרשות מקרקעי ישראל לבטל את החוזה ולבקש מהמערערים את השבת הקרקעות לידיה.

בנוסף, בית המשפט העליון הסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי לפיה, מעמדם של חברי אגודה החתומה על הסכם מסגרת מול רשות מקרקעי ישראל הוא מעמד של "ברי- רשות" משום שההסכם הנחתם בין האגודה לבין רשות מקרקעי ישראל הוא הסכם שכירות.

הקביעה החשובה ביותר בענייננו היא קביעת בית המשפט לפיה הסנקציה השבת הקרקעות לרשות לא שמורה למקרים קיצוניים בלבד.

בית המשפט קבע כי, התכלית של ההסכם היא ניצול הקרקע למטרות חקלאיות בלבד וכי הסנקציה נועדה על מנת להגן על תכלית זו. לכן, קביעת בית המשפט היא שכל הפרה אשר גורמת לפגיעה בתכלית ההסכם, יכולה לגרור את הסנקציה הקבועה בהסכם.

ובמילותיו כבוד השופט נ' סולברג: " זאת, בין אם מדובר בהפרה חד-פעמית ובין אם בהפרה ממושכת; בין אם מדובר בהפרה "קלה" ובין אם חמורה; בין אם מדובר בהפרה שהופסקה לפני שנים רבות ובין אם לאחרונה; בין אם מדובר בהפרה בשולי המקרקעין ובין אם בכולם. מקום בו תכלית ההסכם אינה מוגשמת, יש להותיר בידי רמ"י – האמונה על שמירת המשאב הציבורי המוגבל ויקר הערך של מקרקעי ישראל – את הכלים לבטלו." (ע"א 1594/20 יצחק קלקודה נ' רשות מקרקעי ישראל)

זוהי קביעה מהפכנית שניתנה מבית המשפט העליון ומהווה הלכה המחייבת את כלל בתי המשפט. כעת כל הפרה, ולו הקטנה ביותר, אשר גורמת לכך שתכלית ההסכם לא מתקיימת, נותנת לגיטימציה לרשות מקרקעי ישראל לבקש את ביטול ההסכם והפקעת הקרקעות.

לסיכום:

שימושים חורגים בקרקעות ופעילות בתחום הקרקע שאינה תואמת את הייעוד שלה, הם נפוצים מאוד במדינה בכלל ובנחלות חקלאיות בכלל.

שימוש חורג כזה, גרם למשפחה להפסיד את נחלתה ואת ביתה.

כעת, בית המשפט קבע הלכה מחייבת לפיה כל הפרה של ההסכם מול רשות מקרקעי ישראל יכולה להביא לסנקציה של ביטול ההסכם, דבר היכול לגרום בעתיד לעוד משפחות להפסיד את נחלתם. לכן, יש להיזהר משימוש חורג בקרקע ולבקש תמיד היתר מהרשות לפני ביצוע שימוש חורג.

 

הכתבות כהרגלן, באות לתת לקורא מידע כללי בנושא אקטואלי במושבים ובאגודות שיתופיות חקלאיות.

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לפסקי דין בנושאים:

אגודה קהילתית אגודות שיתופיות אגרסקו אחריות נושאי משרה איכות הסביבה אי תחרות אנרגיות מתחדשות אפליה כלפי נשים ארגון מגדלי העופות ארנונה אשראי בוררות בחירות בחירות לועד הנהלה בטיחות בעבודה ביטול בן ממשיך ביצים בית מקצועי בן ממשיך גודל הנחלה דגי נוי דיני חוזים דיני מכרזים דיני נזיקין דיני עבודה דמי פיתוח הורשת זכויות החלטה 737 החלטה 979 החלטה 1101 החלטה 1261 החלטה 1265 החלטה 1524 החלטה 1547 היוון היחידה השלישית היטל השבחה הסגת גבול הסוכנות היהודית הסכם בין יורשי נחלה הסכם משולש הסכמי פיתוח הפקעות הפרשות לפנסיה הקצאת מגרשים הרמת מסך השבות מקרקעין השמדת תוצרת חקלאית התיישבות ועדות ביקורת ועדות קבלה ועד מקומי ועד קהילה ועדת השגות ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות זכות עיון במסמכי אגודה חובת השבה למעסיק חוזה חכירה חוכר לדורות חוק ההתיישבות חיוב בגין שירותים קהילתיים חכירה חכירה לדורות חלופת האגודה חלף היטל השבחה חקלאות טיפול בבעלי חיים ייבוא וייצוא ירושת משק חקלאי כתב הודאה וסילוק כתבי שיפוי לולים לשון הרע מדור משפטי מדור עסקי מועצות אזוריות מיסוי מיסוי מקרקעין מיסי קהילה מכסות ביצים מכרזים מניות תנובה מסך התאגדות מס מעסיקים מס רכישה מס שבח מערכת המשפט משבצת משק עזר משרד החקלאות נזיקין נחלה נפוטיזם סדר דין סדרי דין סילוק יד במקרקעין סמכויות בית דין לעבודה סמכות שיפוט סעיף 114 לחוק הירושה סעיף 197 עובדים זרים עובדים פלסטינאים עיגון זכויות ערבון ערבות ערעור על החלטות הרשם פינוי מאדמות מינהל פיצוי בגין גריעת שטחים מהמשבצת פיצוי בגין שימוש חורג פיצוי יורשים פיצויי סבל פיצויי פיטורין פיצול נחלה פירוק שיתוף במקרקעין פלישות חקלאיות פנסיה פקיעת חברות קבורה קורונה קיבוצים קליטה קנאביס קנביס רפואי קניין רוחני קרקע קרקע תפוסה רישום זכויות רשות מקרקעי ישראל רשם האג״ש שיוך דירות בקיבוצים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות נוספות תביעת דיבה תחנות דלק תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תנאי מקפח בתקנון תנובה תקנון אג״ש תרבות וחינוך תשלומים לאגודה קהילתית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.