עריכת צוואות במימוש עסקאות מקרקעין / אריה חייקין, עו"ד מרינה ויספלנר, עו״ד

בעסקאות מקרקעין ובהסדרתן, עולה בד"כ השאלה - "ומה עם צוואה, צריך?"

במדינת ישראל קיימות שתי דרכים להוריש: א. לפי הקבוע בחוק הירושה, ב. לפי הצוואה. חוק הירושה קובע נוסח צוואה אשר לא תמיד "מכסה" מקרים רבים פרסונאליים וע"כ נדרש תכנון נכון של חלוקת נכסים ולו גם מההיבט תכנון המיסוי.

חוק הירושה בישראל קובע כי עיזבונו של אדם יחולק בין יורשיו לפי דין, באופן יחסי לדרגת קרבתם אליו. לדוגמא, אדם ההולך לעולמו ומשאיר אחריו בן/בת זוג וצאצאים, על פי דין, בן/בת זוג והצאצאים יורשים את המנוח באופן הבא : האלמן/ה יורש/ת מחצית מעיזבונו וצאצאיו יורשים את המחצית השנייה של עיזבונו. חלוקה מידית זו מהווה פוטנציאל לסכסוכים קשים בתוך המשפחה.  למשל - מה קורה אם אחד הצאצאים או כולם מבקשים לממש לאלתר את חלקו בעיזבון?  ומה קורה כשמדובר בזוגיות שנייה ולבני הזוג יש ילדים מהזוגיות הראשונה שלהם ורכוש שנצבר קודם לקשר הנוכחי והובא לתוך הקשר החדש?

בחכירת נחלות מרשות מקרקעי ישראל בחוזה חכירה "הישן" טרם עידן ההיוון מהווה חריג לחוק הירושה, שם, לאחר פטירת אחד מבני הזוג הנחלה עוברת לבן הזוג הנותר בחיים.

מורכבויות הורשתיות משפחתיות מביאות עימם הרס של משפחות רבות וניהול של הליכים משפטיים ארוכים ומדממים, אשר הגובים מחירים נפשיים וכלכליים יקרים.

אדם החפץ לקבוע עוד בחייו את אופן חלוקת רכושו לאחר מותו ובכך לשמר שלום בית בין יורשיו, יכול לעשות זאת באמצעות עריכת צוואה.

כתיבת הצוואה

עושה הצוואה מצהיר כי בהיותו בדעה צלולה ומיושבת, מצווה הוא מרצונו החופשי ללא כל כפיה או השפעה בלתי הוגנת את רכושו ומפרט את סוג הרכוש ואופן חלוקתו.

את הצוואה יאשרו 2 עדים לצוואה, שאף הם יצהירו כי הצואה  נחתמה ע"י המצווה בפניהם ולאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו וחתם עליה בגמירת דעת מוחלטת שהוא בהכרה מלאה ובדעה צלולה, וללא כל השפעה ביתי הוגנת ומרצונו הטוב והחופשי.

הדין הישראלי מכיר בארבע סוגי צוואות (אפרט בקצרה)

צוואה בכתב יד – ס' 19 לחוק הירושה – צוואה זו נעשית ע"י המוריש ובכתב ידו, היא נחשבת לצוואה אותנטית ונעשית בד"כ ללא עורכי דין.

עושה הצוואה עצמו הוא זה שכותב את הצוואה וחותם עליה. עריכת צוואה בכתב, לטעמי, פחות מומלצת מן הטעם כי המוריש עלול לעשות טעויות מחוסר הכרת הדין, דבר שיכביד על היורשים אח"כ לבצע את רצונו. החולשה הנוספת של צוואה מהסוג הזה הינה כי העורך הצוואה עשוי להיות במצב קוגניטיבי ירוד המגביל את הכשרות המשפטית שלו, או שמא נתון להשפעה בלתי הוגנת של מי מקרבתו.

היה ותוגש התנגדות לקיום צוואה בכתב יד, עלול להיווצר כאן קושי ראייתי הן בשל המחדלים הצורניים בכתיבת הצוואה והן בשל קושי ראייתי להוכיח את נסיבות כתיבתה על ידי המוריש.

צוואה בעדים - ס' 20 לחוק הירושה – צוואה זו נעשית  באמצעות עורך דין, זו הצוואה המקובלת והשכיחה, צוואה זו תעשה במספר עותקים, תצוין בתצהיר המצווה ותצהיר העדים ועורך הצוואה עם סיום כתיבתה. העדים לצוואה מאשרים כי המצהיר הצהיר על צוואתו בפניהם וכי זו צוואתו האחרונה והעדכנית. יש יתרון לעריכת צוואה ע"י בעל מקצוע שבקיא בעריכת צוואות ויודע לצפות התפתחויות עתידיות שהמוריש לא חשב עליהן בזמן עריכת הצוואה אשר עלולות לגרום למחלוקות בין היורשיו.

צוואה בפני רשות- ס' 22 לחוק הירושה  -  במקרה דינן המוריש מקריא או מדווח לבית המשפט או לרשם לענייני ירושה , או בפני בית דין דתי , או בפני נוטריון את דברי הצוואה.

צוואה שכיב מרע – ס' 23 לחוק הירושה  - מקרה חרום של אדם שרואה עצמו נוטה למות, יכול המוריש להודיע על צוואתו בע"פ בפני שני עדים. עריכת צוואה שכזו היא נדירה ומטבעה הקריטריונים לקבלתה הם נוקשים.

רציונליים לקיום צוואה בדין הישראלי

המחוקק בדין הישראלי רואה במימוש הצוואה כמימוש הסכם שיש לפעול על פיו וקבע כללים לגבי הנכסים שהוריש המוריש להלן  (אפרט בקצרה!)

  1. הזוכה ע"פ הצוואה בנכס, יזכה בו רק עם מות המוריש (כל הסכם אחר/נוסף שיעשו היורשים בינם לבין עצמם - בירושה העתידית בטרם מות המוריש – עשוי שיפסל).
  2. הזוכה אינו זכאי לפיצויים מן היורשים האחרים אם במות המצווה לא היה קיים הנכס פיזית בין נכסיו.
  3. הזוכה בנכס אינו רשאי לדרוש מן היורשים האחרים סילוק של שעבוד ששועבד ע"י המצווה.
  4. פירות הנכס עד מות המצווה נכללים בחשבון העיזבון, ממועד מותו של המצווה ואילך פירות מהנכס יועברו לטובת הזוכה בנכס ע"פ הוראות הצוואה.
  5. המצווה ציווה נכס בלתי מסוים, למשל ציווה על תכשיט מתוך "קופסת תכשיטים", זכאי הזוכה לתכשיט בערך/עלות ממוצעת לשאר התכשיטים "שבקופסה".

עיקרון הפרשנות בצוואות בדין הישראלי

היה והצוואה אינה ברורה, או שמא הוגשה התנגדות לקיום הצוואה, הסמכות הדיונית לבירור המחלוקת נתונה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.

אחד הכלים לבירור וחקירה של רצון המצווה הינו פרשנות הצוואה. בפרשנות של צוואה יש להתחשב בשני גורמים מרכזיים, נוסח הצוואה, ואומד דעתם של המורישים. מצד אחד יש לכבד את רצון הנפטר שהוא חלק מהמורשת היהודית והוא הביטוי  לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, והוא הרצון של האדם עוד בחייו לעשות ברכושו בבוא העת ככל שיחפוץ.  במקרים של אי בהירות או ספק בהבנת הצוואה ניתן לפרש/להבין את הצוואה מתוך כללי הבלשנות והשכל הישר.

אין לראות בכתבה זו תחליף לייעוץ משפטי, הכתבה באה לתת לקורא בשפה פשוטה ומובנת לכל את כללי הצוואה.

אריה חייקין, עו״ד

עו״ד אריה חייקין, בן מושב, עו"ד שותף במשרד מאור- חייקין המתמחה במרחב הכפרי.

אתר: https://www.haikinlaw.com/

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237