חקלאות מתקדמת ומחויבת לציבור / אריה חייקין, עו"ד, ארנון אושרי, חקלאי, כפר ויתקין

החקלאות הישראלית  הייתה קריטית להתפתחות המדינה וביטחונה הפיזי באופן פיזור המושבים לאורכה ולרוחבה של הארץ, ההתיישבות העובדת תרמה לשגשוגה הכלכלי והמדיני של המדינה.

עד היום החקלאות שלנו היא מהמתקדמות בעולם כולו.  לצערנו, בתוך הבית שלנו קיימות דעות שהחקלאות הישראלית אמנם הייתה קריטית בראשית ההתיישבות, אך היום בעידן הגלובליזציה, ובראיה כלכלית נטו אין בה כבר את אותה חיוניות כבעבר, ועל כך נתמקד בכתבה.

חקלאות בזמן משברים גלובליים:

בעקבות משבר הקורונה, נראה כי העולם הגלובלי הפתוח והמשותף שהכרנו מצטמצם ונסגר,  כל מדינה מבודדת את עצמה ודואגת קודם כל לצרכיה.  בין המדינות נוצרה תחרות, מי מהן תצליח לרכוש בתקופת חרום, נתח גדול יותר של משאבי צריכה חיוניים כגון מזון ותרופות. 

ביטחון המזון:

משברים בריאותיים עולמים ביחד עם משבר אקלים ושינוי בכמות הגשמים  בחלקים  שונים של העולם, מדבור, ומזג אויר קיצוני יגרמו לירידה בתפוקת ייצור המזון באותן המדינות המייצאות ומשווקות מזון, והשאלה המרכזית  היא – בעיתוי של של משבר ובעיטות מחסור, האם מדינות אלו יפתחו את העודפים שלהן למדינות העולם או שישמרו את המזון במחסני החרום שלהן לצרכיהם, באופן הגיוני כמתבקש מבחינתן.

החקלאי בישראל הוא הראשון לייצר ואחרון לקבל התמורה בגין תוצרתו:

החקלאות בישראל הפכה למרמס ולאשם ביוקר המחיה ושלא בצדק, כל בר דעת שמבין את "תכנון הייצור בחקלאות" מבין שהחקלאי הוא הראשון לייצר ואחרון לקבל תמורה בגין תוצרתו. הוא זה שלוקח את הסיכון במימון ובהשקעות,  תוך שהוא  לוקח על עצמו סיכונים  נוספים של מפגעי טבע ואחרים שאינם בשליטתו.

 חישוב הרווח בחקלאות  נעשה לפי חישוב של  עלות + % רווח מינימלי בכדי לעמוד ביעדי תמחור      מול תחרות שווקי העולם שאינם מוגבלים במשאבי ייצור כמונו.  

גופים שונים רואים בחקלאים כמחזיקים במאגר אדמות מדינה לצרכי בניה,  בו בזמן שהעולם (ע"פ דוחות האו"ם) צועד למחסור בקרקעות שייעודן הוא לעיבוד מזון.

חייבת להיות נקודת מפנה משמעותית בהתנהלות ובהתייחסות שלנו כלפי החקלאים ביצירת תנאים סבירים  ליכולת קיום החקלאות בישראל, וזה יכול שיעשה באמצעות: חוק החקלאות שיבוא לידי ביטוי - בהקמת שווקים סיטונאים, פיקוח על מרווחי שרשרת הערך בין החקלאי לצרכן הסופי, פירוק מונופולים מתחום המזון, יצירת חוק עידוד השקעות בחקלאות, הפסקת הליכים בשינוי ייעוד קרקע חקלאית לבניה בו בזמן שקיימות עתודות קרקע רבות אחרות פנויות מחוץ למרחב הכפרי.  הפיכת החקלאות למקצוע מועדף, הגבלות יבוא כמשלים לחוסרם של מוצרים מקומיים בלבד, הקצאת משאבים למחקר ופיתוח חקלאי (מו"פ) ויצירת תעסוקה נלוות נוספת למשקים חקלאים. 

תמונה של חקלאות ארץ ישראלית יפה וישנה

לסכום:

אין אנו יכולים לצפות איזה עולם כלכלי ופוליטי יתקיים אחרי משבר הקורונה או משברים אחרים נוספים בסדר גודל שכזה, מדינת ישראל צריכה לתכנן ולחשוב על התקופה שאחרי הקורונה ובראש וראשונה לדאוג לביטחון התזונתי והבריאותי של תושביה.

איך עושים את זה?

תומכים בחקלאות הישראלית המתקשה בקיומה, "כאן ועכשיו".

תמונה של חקלאות ארץ ישראלית יפה וישנה (כפר ויתקין   1965)

התמונה באדיבותו של ארנון אושרי

הכתבה נועדה לזעוק מתוך דאגה אמתית לעתיד החקלאות בארץ ולעתודות מזון (ורפואה) כדי שנהיה דרוכים  ומוכנים  למשברים שהאנושות טרם הכירה בעידן של מגפות ומשברים כלכליים, ונתכונן לגרוע מכל.

אריה חייקין, עו״ד

עו״ד אריה חייקין, בן מושב, עו"ד שותף במשרד מאור- חייקין המתמחה במרחב הכפרי.

אתר: https://www.haikinlaw.com/

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237