הגיע הזמן להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות ! הנטל על החקלאים וההשפעה על יוקר המחייה / שמואל גלנץ, עו"ד

או, עוד על עלויות העסקת עובד זר בחקלאות -  כמה זה עולה? למה ומדוע מוצדק להחריג את העובדים הזרים? (קריאה IV)

מבוא:

כשהטרנד המהדהד מכל עבר הוא הוזלת "יוקר המחיה", נכון לבדוק מהם תשומות הייצור של התוצרת החקלאית ומה משקלו של כל רכיב ברשימת התשומות.

בדיקה שכזו מעלה כי בייצור מוצרי הצומח בחקלאות, מרכיב העבודה הוא בעל המשקל המשמעותי ביותר. ע"פ המחלקה לכלכלת הייצור במשרד החקלאות (לשנת 2018) מרכיב העבודה הממוצע מהווה 39% מסך כל הוצאות הייצור בענפי הצומח. בפועל בגידולי הצומח האינטנסיביים, מרכיב העבודה מגיע עד לכדי 50% מסך הוצאות היצור.


כאן נעסוק רק בעלויות של העובדים הזרים (עו"ז), לאלה משקל ומשמעות ניכרים בענף החקלאות. (בשום אופן אין הכוונה להקיש לגבי עובדים ישראלים)

רכיבי תשומות הייצור

העלויות הכרוכות בהעסקת עובד זר נובעות מכמה מקורות, מקצתם מכוח החוק הצרוף (כגון: חוק שכר מינימום, חוק פיצויי פיטורים, חוק שעות עבודה ומנוחה), ומקצתם מכוח הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה (דמי הבראה, ענף החקלאות, ביטוח פנסיוני מקיף במשק) ה משליכים ישירות על השכר ממנו נהנים העו"ז. בנוסף ישנן עלויות מכוח חוק עובדים זרים ותקנותיו אשר מקנות לעו"ז פריווילגיות מיוחדות.

להלן "התשלומים העודפים" שאותם, נכון לדעת הח"מ, (פורט במאמרים קודמים) לבטל ואותם יש להחריג באשר לעו"ז.

החישוב מתייחס לעובד זר שעבד במשרה מלאה (ללא שעות נוספות) במשך 5 שנים באותו מקום עבודה ועל פי כל המתחייב מהדין:

הרכיב                                     הסכום לחודש בש"ח            הסכום לשנה בש"ח

פנסיה                                      349                                          4,188

פיצויי פיטורים                           447                                          5,364

דמי הבראה (הצו הכללי)            189                                          2,268

צו ההרחבה בחקלאות*              717                                          8,604

אגרות                                     168                                          2,020

מגורים ונלוות (הפרש)               480                                          5,760

ביטוח בריאות (הפרש)              67                                            800

                                            --------                                    ---------

סה"כ                                    2,417                                       29,004

משמעות הנתונים שלעיל היא כי "העלות העודפת" של כלל העובדים הזרים בענף החקלאות מגיע לכדי יותר מ-700 מיליון ₪ לשנה!          


סכום נכבד זה, ללא ספק, יש לו השפעה על ריווחיות הייצור ועל מחירי התוצרת החקלאית.

אז מדוע "מותר" להחריג את העובדים הזרים?

העובדים הזרים בחקלאות מגיעים ממלכת תאילנד שבה שכר המינימום עומד על  כ-900 ₪ לחודש.

העלות הכוללת של העסקת עו"ז בחקלאות בישראל מגיעה כדי כ-8,000 ₪ לחודש. למעט האגרות, כל שאר רכיבי העלות הם תשלומים מהם נהנה העו"ז.

היחס בין השתכרות העובד התאילנדי בארץ לעומת השכר בארצו הוא 1 ל-7-8!

לא במקרה העובדים התאילנדים השבים לארצם, נחשבים לעשירי הכפר עד סוף ימיהם, לא מקרה הוא שתור המועמדים לעבודה בישראל הוא הארוך ביותר לעומת מועמדים לעבודה בארצות אחרות.

השוואה זו מייתרת את השאלות האתיות בדבר פגיעה בעובדים התאילנדים ככל שאלה יוחרגו מכלל העובדים בענף החקלאות לעניין שכרם ותנאיהם.

 

טענות הנגד...

טענות כאילו אמנות בין לאומיות אוסרות התייחסות שונה לעו"ז ולא ניתן להפלותם לעומת עובדים ישראלים לעניין שכרם, אינן עומדות במבחן המציאות.

על קצה המזלג:

* בבג"צ שעסק בחלות החוק לעניין שעות עבודה נוספות של עובדי סיעוד זרים נקבע שהחוק אמנם חל, אבל... החלתו לעניין חובת תשלום שעות נוספות למטפל סיעודי "תייקר את שירותי הסיעוד במידה שלא תאפשר דווקא למטופלים חסרי האמצעים להסתייע בעובדי סיעוד" ועל כן אין בד"כ חובת תשלום בעד שעות נוספות. הנה כי כן, בית המשפט הגבוה לצדק החריג את העו"ז העוסקים כמטפלים מהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה מטעמים פרקטיים.

** וגם, המדינה החריגה את העובדים הזרים בעניין נקודות הזיכוי, המדינה היא זו ששללה (ולו חלקית) את נקודות הזיכוי לעו"ז באופן שפוגע בשכרם הנקי, והפעם לטובת קופת המדינה.

*** בהערה נוספת יצוין כי גם המוני העובדים שנודדים ממזרח אירופה למערבה לא נהנים שם מאותם תנאים המוקנים לעובדים המקומיים, כך לעניין שכר מינימום, פנסיה ועוד.

תובנות

  1. עלות העבודה בייצור תוצרת צמחית ככלל משפיעה על מחירי התוצרת ותורמת ל"יוקר המחיה".
  2. לעלות העסקת עו"ז בחקלאות, לאור משקלם בענף, השלכה משמעותית על סך ההוצאות בייצור תוצרת חקלאית מהצומח.
  3. העובדים התאילנדים נהנים בישראל מתנאים מפליגים לעומת השכר בארצם.

מסקנה - קריאה לפעולה:

האמור לעיל מונח לפתחם של מקבלי ההחלטות שנקראים לפעול להחרגת העו"ז לעניין שכרם, לביטול האגרות המחויבות בגין העסקתם, ולביטול הפריווילגיות המוקנות להם! ויפה שעה אחת קודם.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237