האזרח הקטן מול רשות מקרקעי ישראל – על מי מגן המחוקק? / דורון רדעי, עו״ד

06 יול 2020

במהלך החודש האחרון פרסם משרד המשפטים תזכיר לתיקון חוק תובענות ייצוגיות. במסגרת התיקון המוצע מנסה משרד המשפטים להסדיר בחקיקה ראשית צו שהוציאה שרת המשפטים הקודמת ח"כ איילת שקד אשר הקנה לרשות מקרקעי ישראל הגנות משמעותיות ביותר. היוזמה לתיקון החוק באה בעקבות עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון אשר במסגרתה נטען כי השרה חרגה מסמכותה בהתקנת הצו ולפיכך הוא בטל.

מעבר לשאלת הסמכות, נשאלת השאלה האם ישנה הצדקה עניינית להגן בחוק על רשות מקרקעי ישראל?  בהקשר זה נקדים ונציין כי מבחינה משפטית רשות מקרקעי ישראל נחשבת כגוף דו-מהותי, שכן לצד מעמדה הציבורי-מנהלי היא פועלת ועושה עסקאות כגוף עסקי רגיל. טרם הוצאת הצו, ניתן היה להגיש תביעה ייצוגית נגד רשות מקרקעי ישראל, הן בכובעה הציבורי והן בכובעה כ"עוסק", וזאת לפי האבחנה שנעשתה עי" בית המשפט העליון בעניין אסל (עע"מ 7752/12).

התיקון המוצע נועד להנציח מצב שבו מוקנות לרשות מקרקעי ישראל, גם במסגרת פעילותה כ"עוסק", שתי הגנות משמעותיות ביותר אשר נתונות ברגיל אך ורק לרשויות ציבוריות: האחת – אפשרות להודיע על הפסקת הגביה הבלתי חוקית ובכך לגרום לדחיית התביעה הייצוגית שהוגשה נגדה, והשנייה – הגבלת סעד השבת הכספים שנגבו באופן בלתי חוקי לתקופה של 24 חודשים בלבד. לפי דעתנו, אין זה ראוי להעניק לרשות  מקרקעי ישראל את ההגנות הללו, וזאת מהטעמים הבאים.

מדובר באפליה לטובה של רשות מקרקעי ישראל לעומת עוסקים אחרים שאין לה שום הצדקה עניינית. אפליה כאמור מתחדדת לעומת גופים ציבוריים אחרים שפועלים כ"עוסק" כגון חברת חשמל, רכבת ישראל, תאגידי מים ועוד.

יתירה מכך, הגנות אלו מחלישות במידה רבה את התמריץ להגשת תביעות ייצוגיות נגד רשות מקרקעי ישראל, ובכך נפגע האינטרס הציבורי של פיקוח אזרחי אפקטיבי על פעולותיה. למותר לציין בהקשר זה כי מדובר ברשות מורכבת, בעלת זרועות רבים, וממשק עם אזרחים ממגזרים שונים, כגון: בעלי זכויות במגזר העירוני, בעלי זכויות במגזר החקלאי, קבלנים, זוכים במכרזים ועוד.

מעל לכל, מדובר בתיקון שפוגע בעיקר באזרח הקטן שאינו יכול, אינו רוצה או אינו יודע להתמודד עם הרשות במקרה של גבייה שלא כדין,  וזאת לעומת הגופים הגדולים כגון קבלנים שיכולים לעמוד על זכויותיהם. ואכן, מאז כניסתו של הצו לתוקף חלה ירידה חדה במספר התביעות הייצוגיות שהוגשו נגד רשות מקרקעי ישראל.  לסיכום, טוב יעשה המחוקק אם יפעל לשיפור דרכי התנהלותה של רשות מקרקעי ישראל, אשר ידועה כגוף בירוקרטי בעל כשלים רבים, תחת לצמצם את אפשרות הביקורת המשפטית עליה.

_________________________

הכותב הינו עורך-דין במשרד רדעי-גדות העוסק בתחום התביעות הייצוגיות

האיחוד החקלאי

האיחוד החקלאי היא תנועת התיישבות א-פוליטית המאגדת יישובים חקלאיים. של המעמד הבינוני

התנועה הייתה אחת התנועות המיישבות בארץ ישראל ובמסגרתה הוקמו יישובים רבים מאז שנות ה-20 של המאה ה-20.

כיום, פועלת התנועה לקידומם והמשך פיתוחם של יישובים רבים

להמשך

אתר: https://ihaklai.org.il

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237