סכסוך ירושה בין ארבעה אחים / איתן מימוני, עו״ד

במסגרת צוואה נקבע כי לאחר פטירתו של אב המשפחה יועברו זכויותיו במשק לארבעת ילדיו באופן שווה.

לאחר פטירתו, ניתן צו לקיום צוואה. בהתאם לכך, הגישו שלושה מהאחים תביעה לפירוק שיתוף במשק. מנגד, הגיש האח הרביעי תביעה נגדית לסעד הצהרתי לפיו הזכויות במשק שייכות לו בלבד.

לטענתו, טרם פטירתו של האב חתם הוא על כתב ויתור זכויות במשק, ובכך העביר לו את הבלעדיות במשק.

הרקע
עסקינן בסכסוך ירושה בין התובע ושלושת אחיו, הנתבעים. בלב המחלוקת עומדת השאלה מי יירש את זכויות הוריהם המנוחים במשק שבמושב. ראשית המחלוקת בשנת 1994, עת העבירו המנוחים את הזכויות במשק במתנה לתובע. לימים חזרו בהם המנוחים, הגישו תביעה לביטול הסכם המתנה ותביעתם התקבלה כך שנקבע כי הזכויות במשק שייכות להם שוב. לאחר פטירתה של המנוחה, הועברו זכויותיה למנוח, אשר חתם בשנת 2004 על צוואה לפיה מלוא רכושו יחולק שווה בשווה בין ארבעת ילדיו. יחד עם זאת, בשנת 2007 נחתם ע"י המנוח כתב ויתור, לפיו הוא מוותר על זכויותיו במשק לטובת התובע. בהתאם לכך, נתנה האגודה השיתופית של המושב הסכמתה העקרונית להעברת הזכויות במשק לתובע ולקבלו כחבר בה. בהמשך לכך, נחתם על ידי התובע יפויי כוח לביטול העסקה בעניין העברת הזכויות במשק לידיו. בחלוף שנה, חתם התובע בשנית ובאותו עניין על ייפוי כוח בלתי חוזר לביטול העסקה.

לאחר פטירת המנוח בשנת 2012, ניתן צו לקיום צוואה. בהתאם לכך, הגישו הנתבעים תביעה לפירוק השיתוף מכוח סעיף 114, לחוק הירושה. בתגובה לתביעה שהגישו הנתבעים, הגיש התובע תביעה לסעד הצהרתי לפיו הזכויות במשק שייכות לו בלבד, וזאת בהתאם לכתב הויתור עליו חתם המנוח לטובת התובע.

התובע טוען כי המנוח חתם על כתב העברת הזכויות במשק בשלב המאוחר לשלב בו חתם על הצוואה, וכך ביטא רצונו האמיתי באשר לשאלה מי ירש זכויותיו במשק. הסיבה שבגינה הליך העברת הזכויות לא הושלם הינה כי העו"ד שהיה אמון על הליך העברת הזכויות במשק ורישומן על שמו לא עשה כן עקב קנוניה בינו בין הנתבעים. לטענת התובע, מדובר בהתחייבות ליתן מתנה, על אף שהליך הקניית המתנה טרם הושלם ברישום.  

מנגד הנתבעים טוענים כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות שכן התובענה הוגשה בחלוף למעלה משמונה שנים ממועד החתימה על מסמכי העברת הזכויות בשנת 2007. כמו כן, דין התביעה להידחות מחמת שיהוי שכן התביעה הוגשה בשיהוי רב אשר הובילה לשינוי מצבם לרעה של נתבעים וכן נגרם להם נזק ראייתי בהוכחת כוונות המנוח. עוד מוסיפים הנתבעים כי לטענתם החתימה על כתב הוויתור לא נעשתה לשם העברת זכויות, אלא כשלב ראשון בהליך אשר עניינו קבלת ההסכמה מפי האגודה לקבלת חברותו של התובע באגודה. כמו כן, מעבר לכתב הוויתור לא נחתמו ע"י המנוח תצהירי העברה במתנה, ייפוי כוח בלתי חוזרים להעברת זכויות במשק או הסכם מתנה, ולכן אין בכתב הוויתור להעיד על התחייבות ליתן מתנה.

דיון והכרעה

ביהמ"ש בחן את השאלה האם תביעתו של התובע אכן התיישנה, וערך הבחנה בין התיישנות לשיהוי. עילת התיישנות הינה אי עמידה בגבולות הזמן להגשת התובענה, בהתאם לגבולות שנקבעו בחוק. מנגד, דוקטרינת השיהוי מדברת על שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות, כאשר יש בהשתהות בפנייה לביהמ"ש משום שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע.  לצורך ביסוס והוכחה של טענת השיהוי יש לעמוד באחד מן התנאים הבאים: התובע זנח זכות התביעה שלו, הנתבעים שינו לרעה מצבם לרעה, קיים חוסר תום לב מצד התובע בהגשת התביעה.

ביהמ"ש קבע כי לא ניתן לקבוע שהתובענה התיישנה עקב העדר התשתית הראייתית הנדרשת לצורך ההכרעה בשאלת המועד בו נתגלתה עילת התביעה. יחד עם זאת, ביהמ"ש קיבל את הטענה בדבר שיהוי המצדיק את דחיית התביעה. ביהמ"ש קבע כי התובע ידע כי תוקף העסקה מוטל בספק, שהרי הוא עצמו חתם פעמיים על יפויי כוח לביטול העסקה. כמו כן, בשנת 2009 פנה התובע לעו"ד שטיפל בעניין העברת הזכויות בבקשה להחזר שכר טרחה, תוך שציין התובע בפני העו"ד שהטעם לכך הינו אי הוצאת ההליך אל הפועל. מאז, התובע לא נקט בכל הליך משפטי שהוא לצורך הגנה על זכויותיו הנטענות במשק.

זאת ועוד, התובע נהג כמי שוויתר על המתנה וזנח את הזכות לתבוע מכוחה, שכן הוא לא התגורר במשק, לא טיפל בגביית דמי השכירות מהשכרת הבית המצוי בשטח המשק, הסכים לחלוקת הרווחים אשר צמחו מהמשק בין כל האחים ולא השתתף באסיפות חברי האגודה.

ביהמ"ש קיבל את טענת הנתבעים כי השיהוי הרב הוביל לנזק ראייתי שנגרם לנתבעים בהוכחת כוונותיו של המנוח. כמו כן, ביהמ"ש קיבל את עדות העו"ד בפניו נחתם כתב הוויתור וקבע כי רצונו האמיתי של המנוח היה חלוקה של מלוא רכושו בין ילדיו באופן שווה, תוך שכתב הוויתור נועד להסדיר מצב בו התובע יקבל את מלוא הזכויות המשק תוך תשלום פיצוי ליתר אחיו. בנוסף לכך, ביהמ"ש מצא כי התובע עצמו העיד בפני אותו עו"ד כי העסקה בוטלה, וכי אביו המנוח חזר בו מהכוונה לבצעה. על כן, טענות התובע הינן טענות אשר התובע מודע להיותן בלתי נכונות, ואינן אלא ביטוי לחוסר תום לב מובהק ולעשיית שימוש לרעה בהליכי משפט.


סיכום

התביעה לסעד הצהרתי נדחתה. התביעה לפירוק השיתוף התקבלה וניתן צו לפירוק השיתוף במשק בהתאם להוראות הצוואה, דהיינו התמורה שתתקבל ממכירת הזכויות בו תחולק בין הצדדים בחלקים שווים.  כמו כן, התובע יישא בהוצאות הנתבעים בסך כולל של 18,000 ₪ (6,000 לכל נתבע).

תמ"ש (משפחה)(קריית גת) 59100-10-15 , אלמוני נ' פלוני, פס״ד מיום 20/08/19

איתן מימוני, עו״ד

"איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין" -  עוסק במגוון תחומים במשפטי המנהלי והאזרחי.

דואר אלקטרוני: office@mai-law.co.il

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237