נוהל העברת זכויות בנחלה, משקי עזר ושטחי עיבוד ותעסוקה במשבצת

קובץ הנחיות מחייבות שמעדכן את הנוהל שפורסם ב 11/2/19. הוראותיו גוברות על כל הוראה קודמת.

נוהל מס׳ 37.2B של רשות מקרקעי ישראל  (ת.פ. 13/05/2019)

עודכן לאחרונה ב ראשון, 14 יולי 2019 11:29

פריטים קשורים

  • הקניית זכויות בנחלה חקלאית בהבטחה שבעל-פה / אריה חייקין, עו״ד ו-שרון מאור, עו״ד

    ביום 21/5/2020 פסק בית המשפט לענייני משפחה בירושלים והכיר כי הבטחה בעל-פה מקנה זכויות בנחלה. הזכויות בהן הכיר בית המשפט בפסק דין זה הינן זכויות למגורים ולפיצוי.

    מדובר למעשה בסיכום של שלושה הליכים משפטיים העוסקים בזכויות בנחלה, שניים מצד האם - תביעה לסילוק יד ותביעה לדמי שכירות ראויים, ואחת מצד הבת - תביעה הצהרתית. במקרה הנדון מדובר באם אשר ירשה את הזכויות בנחלה מבעלה, ובת אשר ניתנה לה התחייבות בעל-פה מצד האם כי תעניק לה את הזכויות בנחלה. האם הכחישה את ההסכם המדובר.

  • יחידה שניה ופיצול מגרשים במשקי עזר / אביגדור ליבוביץ, עו״ד

    ההוראות ביחס להסדרת הזכויות במשקי העזר קבועות בפרק משנה 8.14 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל שקיבל תוקף בחודש אפריל 2019 לאחר ביטול 1600 החלטות המועצה.
    תהליכי העבודה לביצוע תהליך היוון, מכר משקי עזר, פיצול מגרשים, תוספת בניה, שינויי ייעוד, מוסדרים בנוהל עבודה B37.09 "פעולות במשקי עזר".

    בהתאם להוראות החלות על משקי העזר בפרק משנה 8.14 לקובץ ההחלטות (להלן: "ההחלטה"), הוקנו לבעלי משקי העזר תמריצים לבצע תהליך של היוון הזכויות, שכן לאחר ההיוון, התשלומים לרמ"י בגין תוספות בניה, שינויי ייעוד וניצול ופיצול מגרשים, יופחתו לעומת הערכים שהיו קיימים בהחלטות קודמות. מאידך, ההחלטה קובעת כי במשקי עזר במגזר העירוני, קיימת חובה לבצע היוון לצורך תוספת יחידות דיור, שינו יעוד וניצול ופיצול מגרשים ומתנה את ההיוון בהתחייבות להשיב את הקרקע למדינה בשטח מעבר לחלקת המגורים, כפי שיורחב להלן.

  • משקי עזר במושבים / אריה חייקין, עו״ד ו-שרון מאור, עו״ד

    משקי העזר במושבים הינם בעלי מעמד מיוחד ושונה מזה של הנחלות במספר נקודות עיקריות אותן נפרט בהמשך.

    מספר הנחלות ברחבי הארץ עומד על עשרות אלפים לעומת מספר משקי העזר שהוא נמוך משמעותית ועומד על אלפים בודדים (כ –  2000 משקי עזר).

    משק עזר "נולד" בדרך של גריעת השטחים החקלאים של הנחלה ממתיישב שעיקר עיסוקו ופרנסתו לא היו מהמשק החקלאי. במקרים אלו בהם הפרנסה לא הייתה מהמשק החקלאי, נגרעו מהמתיישב השטחים החקלאים של הנחלה ויותר מכך, רשות מקרקעי ישראל אף קבעה זכויות בניה מצומצמות יותר משל נחלה, היינו מבנה אחד בלבד בשטח של 160 מ"ר, בהמשך נסקור את המצב דהיום.

  • מהו מעמדה של בת שגרה במשק במשך שנים רבות מקום שאמה העבירה בפועל ובכתב את הזכויות במשק באמצעות הסכם מתנה

    האם יש לקבל תביעה של בת לפס"ד המצהיר כי המשק של אמה הועבר אליה באמצעות מינוי בת ממשיכה או התחייבות בלתי חוזרת אחרת בעל פה? ואם התשובה שלילית, מה יהיו זכויותיה ומעמדה של התובעת שגרה במשק 42 שנים, מקום שאמה העבירה בפועל ובכתב את הזכויות במשק, באמצעות הסכם מתנה לבת אחרת משנת 2013.

    תמ׳׳ש 58842-03-16 27727-06-16 פלונית נ׳ אלמוניות, פס״ד מיום 31/03/2020

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237