קיבוץ מבקש לאסור על עובדים בכירים לשעבר להתחרות בעסקיהם / איתן מימוני, עו״ד

בקשה שהגיש קיבוץ סעד ותאגידיו לביהמ"ש לקבלת צו מניעה זמני. שמטרתו להגביל עובדים בכירים בענף הטף של הקיבוץ לעסוק בפעילות מתחרה בתחום הטף. הסיבה לבקשה היא למנוע שימוש במידע מסחרי סודי שרכשו אותם מועסקים במהלך עבודתם.

הרקע

המבקשים הם קיבוץ סעד ותאגידיו. המשיבים הם עובדים בכירים בענף הטף בבעלתו של הקיבוץ. לטענת המבקשים אותם עובדים יצרו שותפות להקמת עסק למכירת טף, תוך התבססות על מידע מסחרי שהשיגו במהלך עבודתם.

בנוסף לבקשה זו הוגשה גם בקשה לתפיסת מחשביהם של המבקשים הנמצאים בשימוש אצל המשיבים לשם העתקת התכנים. כמו כן הגישו המבקשים תביעה כנגד המשיבים, במסגרתה ביקשו צווים הצהרתיים בזכויות הקניין בידע ובסודות המסחריים, צו מניעה אשר יאסור על המשיבים לעסוק בעיסוק מתחרה והעברת סודות מסחריים, פיצוי בגין אבדן הכנסות והשבת חלק משכרו של אחד המשיבים.

טענת המבקשים הייתה שהקמת העסק המתחרה והפעלתו ע"י המשיבים תבוצע תוך שימוש אסור בסודות מסחריים ע"פ סעיפים 5-6 לחוק העוולות המסחריות, ולפיכך יש למנוע מהמשיבים לעסוק בתחום.

מנגד טענו המשיבים שההגבלה המבוקשת תפגע בטובת הציבור הדוגל במשק תחרותי. לטענתם יש לאשר צו המגביל את חופש העיסוק רק כאשר ההגבלה סבירה ומגינה בפועל על האינטרסים של שני הצדדים ועל הסודות המסחריים, אך המבקשים לא הרימו את נטל ההוכחה שהמידע שיש בידם מהווה סוד מסחרי. לחלופין טוענים המשיבים שלא הייתה בכוונתם לעסוק בגידול טף שזה העיסוק העיקרי של המבקשים, אלא בשיווק טף, ואף הביאו כראיה לכך את העבודה שהמבקשים מכרו טף לאחד מהם לצורכי שיווק.

דיון והכרעה

בפתח דבריו ציין ביה"ד שישנה אפשרות למתן סעד זמני של הגבלת חופש העיסוק בשל שימוש בסוד מסחרי, הסעד ניתן כאשר נראה כי הוא ישמר נסיבות קיימות העלולות להשתנות, וזאת בכפוף לשלושה שיקולים:

  • קיומה של זכות – במסגרת שיקול זה נבדקת טיב התביעה וסיכויי הצלחתה, שכן בכדי שניתן יהיה להגביל את חופש העיסוק, יש להוכיח שהמשיבים תכננו להשתמש בסוד מסחרי שלמדו במהלך עבודתם. ביה"ד התרשם שאין כאן סוד מסחרי שהמבקשים מנסים להגן עליו, ולכן לא הורם נטל ההוכחה לכך שהופרו סעיפים בחוק עוולות מסחריות, שמכוחו ניתן להתיר מגבלה על חוק יסוד חופש העיסוק.
  • מאזן הנוחות – במסגרת שיקול זה ביה"ד אומד את הנזקים שיגרמו לכל צד אם ואם לאו. בעניינו ביה"ד מצא כי המבקשים לא הוכיחו שאי מתן הצו עלול להזיק להם – ראשית, תוכנית המשיבים הייתה לקנות את חומרי הגלם מהמבקשים ולא להתעסק בתחום הגידול. שנית, כבר בעבר מכרו המבקשים לאחד המשיבים סחורה בכמות מסחרית לצורכי שיווק.
  • שיקולי יושר- במסגרת שיקול זה בוחן ביה"ד נוכח האמור לעיל האם הדבר נעשה בתום לב. ביה"ד נמנע מלדון בסוגיה זו אך ציין שישנה אפשרות שהמשיבים הפרו את חובת האמון שהייתה בינם לבין המבקשים.

סיכום

ביהמ"ש דוחה את הבקשה מכיוון שהמבקשים לא הצליחו להוכיח שקיימת להם זכות ושמאזן הנוחות נוטה לטובתם, וחייב את המבקשים בהוצאות ההליך בסך 7,500 ₪.

סע"ש (עבודה)(ב"ש) 64584-12-18 – קבוצת סעד אגו"ש בע"מ נ' אדר שגב, החלטה מיום 22/01/2019

איתן מימוני, עו״ד

"איתן מימוני ושות' - משרד עורכי דין" -  עוסק במגוון תחומים במשפטי המנהלי והאזרחי.

דואר אלקטרוני: office@mai-law.co.il

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237