ראיון של עו״ד דודו קוכמן, מזכ״ל האיחוד החקלאי, עם עוד ליאור טימושין בתוכנית ״הנבחרים״ ברדיוס 100fm.

צולם היום 14/10/2018 בתחנת 100fm

שמי דוגי ישראלי, חקלאי גאה. עד שלשום.
הרשו לי לשתף אתכם בסיפור הכואב שלי של התרסקות החיים שלי ושל חברי. סתם כך, ללא שום סיבה הגיונית. זו גם הסיבה שלפחות מחצית מכם הקוראים, בקושי גומרים את החודש, אם בכלל.

מדף הפייסבוק של איראל שי

אין זה סוד שהחקלאות הישראלית נחשבת בעולם לפאר היצירה הישראלית ובצדק רב שכן ראשי המדינה כשהם טסים במסגרת עיסוקם ליעדים שונים תמיד הידע החקלאי מבוקש ובהסכמים שנחתמים לשיתופי פעולה החקלאות בדרך כלל מככבת והיא אף מהווה אמצעי לחיזוק הקשרים שכל כך נחוצים לישראל בעולם כולו בעת הזו.

החקלאות הישראלית היא פלא שכן מחצית שטחי המדינה מוגדרים כשטחי מדבר שבהם כמות הגשמים לשנה היא פחותה מ-200 מ"מ ובסה"כ ישראל נחשבת כמדינה צחיחה. המצב אף החמיר בשנים האחרונות בשל שנים שחונות למרות שישראל נחשבת כמעצמה גם בתחום ההתפלה , בהסבת מי קולחים לשימוש חוזר לחקלאות וכמובן ישראל מובילה ביעילות השימוש במים באמצעים שונים כמו המצאת הטפטוף.

בישראל יש צורות התיישבות ייחודיות בעולם של חקלאים המאוגדים בדרך כלל בקואופרטיבים, קרי אגודות שיתופיות ובהם מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי וקיבוץ שאין כדוגמתם בעולם ויש בה אף חוות שמרביתן מתמחות בגידולים שונים.

ההמצאה והפיתוח של המחקר היישומי ברשת מרכזי מחקר היישומיים שפזורים באזורים שונים במדינה הינו כלי חשוב שהצלחתו הרבה נובעת מקרבתם לשטחי החקלאות תוך שיתוף פעולה הדוק עם החקלאים.

ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפרופ' אבי שמחון הכריז לאחרונה כי יש לבטל את חובת תשלום שכר המינימום והזכויות הסוציאליות לעובדים הזרים בישראל.

פרופ' שמחון: "אנחנו מייקרים את המחיה לקשישים סיעודיים, כדי שבנפאל יחיו יותר טוב".

כאן נעסוק בעלות העבודה בענפי הצומח בחקלאות:

במציאות בה נדיר למצוא ישראלים המוכנים לעבוד בחקלאות בקביעות ולאורך זמן תלויים חקלאי ישראל בעובדים זרים המגיעים מעבר לים (מתאילנד, מסרילנקה ועוד) ובעובדים מהשטחים.

בעוד שלגבי ישראלים החובה לשלם שכר מינימום וזכויות סוציאליות שונות מובנת ומוצדקת הרי שלגבי האחרים, לפחות לגבי המגיעים ממדינות שמעבר לים, הדבר גובל באבסורד ו/או "בחלמאות".

חקלאי הגליל ממשיכים להיאבק כנגד הטרור החקלאי ואזלת ידה של ממשלת ישראל למיגורו.

בין מטרות המפקד: יצירת בסיס נתונים ממוקד, שיסייע בהפחתת פערי התיווך בין החקלאי לסיטונאי, הענקת תמיכות, צמצום השימוש בחומרי הדברה ודשנים לפי סוג הגידול, הכנה לקראת גידול האוכלוסייה ב-20 השנים הקרובות

הוועדה החקלאית פיתחת ניצנה שיגרה מכתב דרישה לשרי החקלאות, האוצר, הכלכלה והתעשייה וגורמים נוספים בדרישה לחדול באופן מיידי מייבוא פרוע, לא מבוקר ולא מפוקח של עגבניות.

במכתב ב״כ, ממשרד עו״ד שביט בר-און, גלאון צין ויתקון ושות׳, מתריאים הכותבים כי ללא מענה לדרישתם לא יהיה בידם ברירה אלא להגיש עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק בכדי הגן על זכויותיהם.

לדבריהם, בשנים האחרונות, ובפרט - בימים אלה ממש, ניצבים מגדלי העגבניות מפיחת ניצנה בפני קטסטרופה של ממש, הנובעת מיבוא פרוע, לא מבוקר ולא מפוקח של עגבניות, אשר נגועות בוירוסים וחשודות במחלות, ואשר פוגעות לא רק במחיריהן של העגבניות תוצרת הארץ ומהוות סכנה לבריאות הצרכנים, אלא גם מעבירות מחלות ווירוסים ממדינות אחרות, ובכך מסיבות להם (ולמגדלי עגבניות אחרות) נזקים כלכליים אדירים, מהם ספק אם יוכלו להתאושש.

״6 שבועות ! חיכו החקלאים, מגדלי עגבניות רובם ככולם בעוטף עזה, רק כדי לקבל מכתב מאכזב ומשפיל שכזה !

לדחות כלאחר יד את הצעתו השקולה של שר החקלאות אורי אריאל, לצמצם במידת מה את נזקי ייבוא עגבניות שממית עליהם אסון, בהיותם חודשים רבים תחת אש תרתי משמע״

מתוך מכתבו של צבי אלון, מנכ״ל מועצת הצמחים, לגברת עדי חכמון, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר. המכתב מצ״ב

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מקיימת מפקד חקלאות ארצי.

מטרת המפקד היא לקבל תמונת מצב עדכנית על החקלאות ועל מבנה המשק החקלאי בישראל.

המפקד מקיף את כל המשקים החקלאיים, כולל הקיבוצים, המושבים, המשקים הפרטיים והחברות החקלאיות.

משרד החקלאות ומשרד האוצר סיכמו על תקציב של 30 מיליון ש"ח לתמיכה בחקלאים שיוותרו מרצונם על חלק ממכסת המים שלהם. ההנחה היא שהחקלאים הנזקקים פחות למים, יסכימו לוותר לטובת חלוקה מחדש לאלו הזקוקים לתוספות מים. ההקצאה תעשה בהליך מכרזי שיבטיח חסכון יעיל ומקסימלי במים

עמוד 1 מתוך 24

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237